המנצחים והמפסידים של התקציב
רגב הפתיעה עם הגדלת תקציב התרבות בכ-15%, בנט ניסה לנכס לעצמו הישגים לא לו, וחלום המע"מ 0 של דרעי רחוק מלהתגשם. כחלון יכול לנשום לרווחה לאחר המבחן הראשון שלו באוצר. באופוזיציה מצביעים על החורים בתקציב ותוהים: איך יעד הגירעון לא השתנה למרות התוספות והקיצוצים?
המרוויח הגדול של דיוני התקציב הוא אגף התקציבים במשרד האוצר. זו הייתה תוצאה ידועה מראש. תקציב שלאחר בחירות הוא שעתם של נערי האוצר. אי יכולת של הממשלה לאשר תקציב בלוח הזמנים שקבע החוק מביא לפיזור הכנסת ולבחירות חדשות. חברי הכנסת שיושבים מסביב לשולחן הממשלה הם מן הסתם חברי הכנסת שאין להם מה להרוויח מבחירות נוספות ובמשרד האוצר יודעים זאת.
האוצר הצליח לשמור על יעד גירעון של פחות מ-3%, אשר צפוי להבטיח ירידה נוספת בהיקף החוב הממשלתי. הוא הצליח לשמור על מסגרת הוצאה של הממשלה מבלי להזדקק לצעדים דרסטיים, כמו ביטול של פרויקטים גדולים או מאבק קשה מול הסתדרות העובדים. עיקר התוספות שיינתנו בשנה הקרובה יעברו למטרות שמשרד האוצר חפץ ביקרן: שיפור מערכת החינוך (תוספת של 4.9 מיליארד שקל), ושמירה על חוסנה של מערכת הבריאות הציבורית (תוספת של 4.6 מיליארד שקל).
בהתאם, הישגי השרים במשא ומתן של היממה האחרונה אינם משמעותיים. רוב התוספות שעליהן הכריזו השרים היו כלולות גם ככה בתוכנית התקציב וגם תוספות שהוענקו בשעות האחרונות הגיעו ככל הנראה מכסף שהעמיד אגף התקציבים מראש למטרה של נטרול התנגדויות.
שר הרווחה חיים כץ, למשל, התהדר בתוספת של מיליארד שקל לתקציב משרדו. אולם רוב התוספת הייתה מוסכמת מראש במסגרת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכולנו, אשר הבטיח כ-800 מיליון שקל ליישום מסקנות ועדת אלאלוף לצמצום העוני. גם התוספת למשרד לביטחון פנים, 1.7 מיליארד שקל, הייתה מתוכננת ברובה. במשרד הרווחה אמרו מנגד כי "מדובר בתוספת התקציבית הגדולה ביותר שניתנה אי פעם למשרד, זה הישג של ממש שירחיב משמעותית את סל השירותים לאלו שידם אינה משגת".
הגורם הפוליטי שרשם את ההישג הגדול ביותר, יחסית, הוא שרת התרבות והספורט מירי רגב. רגב הכריזה בבוקר הישיבה המכרעת כי תצביע נגד התקציב בכנסת. מהדיונים עם האוצר היא יצאה עם הבטחה להגדלת תקציב התרבות ב-100 מיליון שקל בשנתיים הקרובות (50 מיליון שקל ב-2015 ועוד 50 מיליון שקל ב-2016). "כסף קטן", לכאורה, אבל עבור תקציב מצומק כמו תקציב התרבות מדובר בהגדלה של קרוב ל-15%. בנוסף, קיבלה רגב תוספות חד-פעמיות בהיקף של 160 מיליון שקל אשר יביאו את תקציב התרבות והספורט, לראשונה, אל הסף של מיליארד שקל.
שר נוסף שיצא בידו על העליונה הוא שר האוצר, משה כחלון. בניגוד לקודמו בתפקיד, יאיר לפיד, הוא נכנס בעיתוי טוב למשרד האוצר, כאשר קופת המדינה במצב סביר. לרגע נדמה היה שההסכמים הקואליציוניים יגררו אותו למסע קיצוצים שיפגע בתדמיתו, אך לבסוף עלה בידו להקטין את ההתחייבויות הקואליציוניות מ-8 מיליארד שקל ל-4.6 מיליארד שקל והוא מעביר תקציב ללא העלאות מסים חריפות.
חשוב מכך: הוא הצליח להעביר חוק הסדרים עתיר ברפורמות אשר מוכוונות בעיקר למטרות שהוא הציב לעצמו לפני הבחירות – הורדת יוקר המחיה, ובפרט הורדת מחירי הדירות. עכשיו, כמובן, הוא צריך לקוות שהרפורמות יעבדו והמחירים אכן ירדו. כמו כן, ניסיונותיו להשתמש בחוק ההסדרים כפלטפורמה לרפורמה בענף הבנקאות סוכלו במידה רבה בידי היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל ובנושא זה הוא ייאלץ לפנות לדרך הייסורים של הליך החקיקה הרגיל.
יש להניח כי ראשי הסיעות האחרות בממשלה מחייכים פחות. יו"ר הבית יהודי ושר החינוך, נפתלי בנט, אמנם כינס מסיבת עיתונאים חגיגית שבה הכריז על הישגיו, אך הם היו נתונים מראש, ברובם. אמנם ברגע האחרון הוא הקטין את הקיצוץ הרוחבי של משרדו וקיבל תוספת של 290 מיליון שקל לתקציב, אך בסך הכול תקציב החינוך יגדל בשנים 2016-2015 בקרוב ל-5 מיליארד שקל שרובם ככולם היו בתכנון. עלות ההסכם הקואליציוני של בית היהודי התכווצה מ-1.3 מיליארד שקל לחצי מיליארד שקל.
ראשי הסיעות החרדיות יכולים לרשום עצמם הישג בדמות העלאת קצבאות הילדים ותקצוב הישיבות, אך גם הם ספגו קיצוץ משמעותי בהבטחות הקואליציוניות, כאשר נאלצו לצמצם את העלות ב-40%.
שר הכלכלה אריה דרעי הצליח לסחוט מהאוצר ברגע האחרון הבטחה למע"מ 0% על תחבורה ציבורית, חשמל ומים למעוטי יכולת, אך זהו הישג מפוקפק. בהחלטה לא הוגדר מיהם מעוטי יכולת, ולאוצר נשמרה היכולת לטעון שהמהלך אינו ישים, והוא אכן קשה מאוד ליישום. כמו כן, הקיצוץ של 40% בכספים הקואליציוניים חל גם על מהלך זה, שלו יוקצב סכום של 600 מיליון שקל, במקום מיליארד שקל שהוקצבו בהסכם המקורי.
אך כשבאים להכריז על המרוויחים והמפסידים מתקציב 2016-2015, הנעלמים הגדולים הם דווקא שני האישים הבכירים ביותר סביב שולחן הממשלה – ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון. נתניהו לחץ להעביר תקציב לשנים 2017-2015, מה שהיה מקנה לו יציבות פוליטית ממושכת יותר. הוא נכשל בכך, ובגלל התנגדות האוצר התקציב יהיה רק עד סוף שנת 2016.
יעלון נראה, על פניו, כמפסיד הגדול של התקציב. בסופו של דבר הוא היה השר היחיד שלא הגיעו איתו להסכמות והוא נמנע בהצבעה. תקציב הביטחון יעמוד בשנת 2015 על 57 מיליארד שקל ושנה לאחר מכן יקטן לרמה של 55.3 מיליארד שקל. נמוך יותר ממה שקבעה ועדת לוקר (59 מיליארד שקל) ונמוך בהרבה ממה שדרשו במשרד הביטחון (62 מיליארד שקל).
אבל לתקציב הביטחון חוקים משלו. יעלון הצליח למנוע את הכנסתן של המלצות לוקר לחוק ההסדרים ודחה את יישומן למועד בלתי ידוע, אולי אפילו לעד. התקציב שנקבע למשרד הביטחון הוא על הנייר בלבד. שנת 2015 צפויה להסתיים עם עודפים משמעותיים, ואם להסתמך על ניסיון העבר, חצי מהעודפים הללו לפחות יעברו במהלך השנה לתקציב הביטחון, באישורה של ועדת הכספים.
ביקורת באופוזיציה: "מצג שווא של תקציב מדהים"
בתוך כך, באופוזיציה הביעו תמיהה על כך שאחרי התוספות והקיצוצים בתקציב, יעד הגירעון נשאר על אותו מספר בדיוק, ותהו מאיפה הגיע הכסף לתוספות שניתנו כדי לרצות את השרים. ביש עתיד טענו כי "יש פה מצג שווא של תקציב מדהים שאף אחד לא מבין את גודל הקטסטרופה שבו".
התקציב, כפי שנסגר הלילה לאחר השינויים, עוד לא הועבר במלואו לעיון חברי הכנסת, אולם באופוזיציה טוענים כי הוא כולל סעיפים ורפורמות שלא תוקצבו. במערכת הפוליטית מסמנים, לדוגמה, את היוזמה של שר האוצר כחלון להעלות בהדרגה את שכר החיילים. הסעיף אמנם מופיע בתקציב, אך הכסף הלכה למעשה לא קיים. כתוב כי תוקם ועדה שתגיש המלצות, אבל לא כתוב מתי הן ייכנסו לתוקף ומאיפה יגיע המימון.
סעיף נוסף שעורר תרעומת היה הסעיף הנוגע לדמי אבטלה לעצמאים. לכאורה מדובר באחת היוזמות החשובות שמוביל האוצר, אולם בתקציב, טוענים באופוזיציה, הסעיף ריק מתוכן. בהצעת המחליטים מפורט כי יועלה המס שישלמו העצמאים כדי לאפשר להם את הזכויות בהמשך. הכוונה היא להקים מעין קופת חיסכון סגורה, אך מדובר בכסף שיוצא בחלקו מכיסם של העצמאים. אחת הטענות המרכזיות של העצמאים נגעה לעובדה שהם שילמו יותר ביטוח לאומי מאזרחים אחרים ולא קיבלו זכויות. כעת תוקם למעשה קופה שתורכב בין היתר ממס שגובים מהם.
פגיעה נוספת שנגזרת מהתקציב נוגעת לחמישה יישובים שיוצאו תחילה מתוכנית ההטבות – ערד, חצור, מועצה אזורית ערבה, חבל איילות ובית שאן. באופוזיציה טוענים כי הסעיף מופיע, אבל בלי פירוט ובלי תקצוב, והמשמעות היא שאותם יישובים יפסיקו לקבל את ההטבה עד שכחלון יביא תוכנית מפורטת ומתוקצבת. גם בנושא ניצולי השואה נרשם קיצוץ של 200 מיליון שקל בתקציב. קיצוץ נוסף של יותר מ-55 מיליון שקל על פני שנתיים נרשם במשרד החוץ.
קיצוצים או תוספות, הדרך לאישור הסופי של התקציב עדיין ארוכה. בתחילת ספטמבר תתכנס הכנסת לדיון מיוחד כדי להצביע בקריאה ראשונה על אישור התקציב, ובאמצע נובמבר הוא יוגש לאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
לפנייה לכתב/ת 
