כחלון מול יעלון: לאן תלך התוספת לשכר החיילים?
שר האוצר הקצה 700 מיליון שקל לטובת העלאת שכר החיילים בשירות חובה - והחל מינואר 2016 אמור כל חייל לקבל תוספת של מאות שקלים בחודש. עדיין לא ברור אם קרביים יקבלו יותר, ושר הביטחון דורש בכלל שהכסף יועבר רק אחרי השחרור
סוף-סוף: אחרי שנים שבהן חיילים בשירות חובה השתכרו סכום מגוחך, בקרוב הם יקבלו תוספת משמעותית לשכרם.
במסגרת דיוני התקציב סיכמו שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון משה יעלון על העלאת שכר החיילים בשירות סדיר ב-70% החל מ-1 בינואר 2016. כחלון, שלאחר הבחירות התחייב לטפל בנושא ואף הכניס סעיף ברוח זו להסכם הקואליציוני שחתם עם הליכוד, החליט להעביר למערכת הביטחון תוספת של 700 מיליון שקל לטובת העלאת השכר.
המבקר: מערכת הביטחון לא התייעלה באמת
המלצות לוקר: קיצור שירות החובה ומהפכה בפנסיות
"גדעון" התוכנית הרב-שנתית של צה"ל
כדי להבטיח שהכסף ישמש למטרה שלשמה ניתן, התוספת תינתן למערכת הביטחון כ"כסף צבוע" שלא ניתן להשתמש בו לצרכים אחרים. עם זאת, אמש התברר שיעלון מעוניין שהכסף יופקד בפיקדון שמקבלים חיילי החובה עם השחרור, ולא ישולם להם במהלך השירות. אלא שכחלון הבהיר כי יסכים להעברת התוספת התקציבית רק אם תשמש למימון הצרכים השוטפים של חיילי הסדיר כחלק ממשכורתם. בכירים בצה"ל הביעו תמיכה בהצעת כחלון.
העיוות בשכר חיילי החובה החל לפני שנים רבות. השכר לא עודכן במשך 12 שנים, ושופטי בג"ץ אף נזפו בנציגי המדינה על כך במסגרת עתירה של עו"ד אמנון לורך. לפני שנתיים החליט שר הביטחון יעלון לתקן מעט את העיוות, ומאז תחילת 2015 עלה שכר חיילי הסדיר ב-25%. באותה הזדמנות תוקן גם העיוות שבמסגרתו בנות השירות הלאומי קיבלו יותר כסף מחיילים בחובה. כעת כאמור נעשה תיקון נוסף.
השאלה שעדיין תלויה ועומדת נוגעת לדרך שבה תחולק תוספת התקציב. אפשרות אחת היא של חלוקה שווה בין הלוחמים, תומכי הלחימה וחיילי המנהלה, כך שלכולם יעלה השכר ב-70%. אפשרות אחרת היא לאפשר תוספת גבוהה יותר ללוחמים ולתומכי הלחימה.
את ההכרעה תקבל ועדה מיוחדת שבה חברים כחלון, יעלון ושרת המשפטים איילת שקד. השרים שידונו בנושא יצטרכו להביא בחשבון בין השאר את העובדה שלפני שנתיים שונתה המדיניות בצה"ל, וכיום חיילי מנהלה שיוצאים כל יום מהבסיס יכולים לעבוד בלי לקבל אישור מיוחד ובלי קשר למצבם הכלכלי.
כך נוצר עיוות, המאפשר לג'ובניקים להגדיל משמעותית את הכנסתם, בעוד הלוחמים, תומכי הלחימה וחיילים אחרים המשרתים בבסיסים סגורים אינם יכולים לעשות זאת ונאלצים להתקיים מהמשכורת הצה"לית בלבד. המצב הזה מעורר תרעומת בקרב החיילים הקרביים, והעלאה דיפרנציאלית של השכר עשויה לתקן אותו.
שר האוצר תומך במתן עדיפות לחיילים הקרביים בחלוקת התוספת התקציבית, אך עם זאת מבקש שלא לפגוע בחיילי מנהלה שמצבם הכלכלי קשה ונאלצים לעבוד כדי לסייע בפרנסת משפחתם. "צריך לתת למי שבאמת מגיע כי בחר בשירות קרבי ולמי שבאמת זקוק כחייל עורפי", אמר כחלון.
ואכן, החלטת כחלון להעלות את שכר חיילי החובה היא צעד ראשון בכיוון הנכון. מדינת ישראל צריכה לתת עדיפות לחיילי החובה, ובעיקר ללוחמים, שהם עמוד השדרה של הצבא ועד היום הופקרו. אין שום סיבה שהחיילים האלה יהיו עול על המשפחות שלהם ויצטרכו לקבל כסף מההורים. הצבא צריך לספק את כל צורכיהם, או לשלם להם מספיק כדי שיוכלו לספק אותם בעצמם.
בעקבות קיצור שירות החובה יצטרך הצבא לתת את הדעת גם על התשלום שיקבלו חיילים שעקב ההכשרה הארוכה שהם עוברים יצטרכו לשרת יותר משנתיים. מדובר בחיילים מיחידות מיוחדות כמו סיירת מטכ"ל, שייטת 13, מגלן, יהלום, דובדבן ועוד. אחת האפשרויות היא שחיילים אלה יקבלו בתקופת השירות הנוספת שכר מינימום (4,650 שקל).
במסגרת הדיונים על תקציב הביטחון סוכם עוד שהתקציב השנתי יעמוד על 56 מיליארד שקלים, ושלושה מליארד שקלים נוספים יועברו למערכת הביטחון אם תיישם חלקים מדו"ח לוקר. מאחר שבניגוד לרושם שנוצר הפערים בין הצבא לוועדת לוקר אינם דרמטיים וניתנים לגישור, ומאחר שכחלון תומך בתוכנית הרב-שנתית "גדעון" שהציג הרמטכ"ל איזנקוט (הכוללת קיצוץ של 2,500 אנשי קבע נוספים, סגירת מערכים, צמצום מפקדות ושחרור עשרות אלפי אנשי מילואים) - אפשר להעריך שבסופו של דבר יקבל צה"ל גם את המיליארדים הנוספים.
לפנייה לכתב/ת 
