או יוסי, או מכבי חיפה / טור
האוהדים הירוקים קיוו להיפרד מהקפטן כמו שצריך, אבל הוא בחר להתחיל להציב תנאים והוכיח שעדיין רחוקה הדרך ממנו לסטיבן ג'רארד, מודל החיקוי שלו. עכשיו יעקב שחר צריך לקבל החלטה אמיצה, רגע לפני שהעסק מתפורר
"כדי להיות מנהיג לא צריך לצעוק ולהשתולל. סטיבן ג'רארד לא צועק ואני לוקח דוגמא ממנו. אני מקווה שעם הניסיון שלי אעזור לשחקנים עם פחות ניסיון". אלה הדברים שאמר יוסי בניון בהופעת הבכורה המחודשת והמרגשת שלו במכבי חיפה בשנה שעברה.
אבל העימות האחרון והלא נעים עם רוני לוי, מוכיח כנראה שעדיין רחוקה הדרך ממנו לסטיבן ג'רארד.
"רציתי לשחק באותו משחק", נזכר לא מזמן הקפטן הוותיק של ליברפול בהתמודדות בסנטיאגו ברנבאו מול ריאל מדריד בעונה האחרונה, בה סופסל על ידי מאמנו ברנדן רוג'רס. "זו הייתה ריאל ורציתי לשחק, אבל ברגע שהבנתי שלא אשחק - אז למען הקבוצה והיחסים עם ברנדן, קיבלתי את זה".
סטיבן ג'רארד, שלא פתח בליגת האלופות מול ריאל מדריד, קיבל את זה. יוסי בניון, שלא פתח בגביע הטוטו מול בני סכנין, לא קיבל את זה.
השחקן שרצה יותר
בניון הוא הכדורגלן הישראלי המצליח ביותר שלנו באירופה. אין על כך עוררין. אך כנראה שגם 11 שנה באירופה, לא הופכות אותו לאירופי. לא ל"ג'רארד הישראלי", לא לצ'אבי (19 הופעות בעונה האחרונה בברצלונה) ולא ללמפארד (20 הופעות הרכב בצ'לסי), שסיימו את הדרך במועדון בו הפכו לכוכבים בדרך צנועה, בלי רעש ובלי מהומה, למרות שסופסלו לא מעט.
אבל בניון רצה יותר מזה. הוא לא רצה רק להיות שחקן במכבי חיפה, או רק קפטן. הוא לא רצה רק עונות פרישה מרגשות, אלא יותר מזה. וגם קיבל. לא צריך להתפלא מכך שבניון התעמת עם רוני לוי. כן אפשר להיות מופתעים שרוני לוי אזר אומץ לעמוד מול בניון. אחרי הכל, מדובר במי שאמור, לפחות על פי החוזה, להיות המנהל המקצועי הבא של מכבי חיפה.
מסקרן לדעת מה היה עושה בניון כמנהל מקצועי. האם היה מוכן להכריע כעת, לפני פתיחת העונה, כי שחקן בשלהי הקריירה שלו, בגיל 35, אשר מאז 2010 רשם 81 משחקי ליגה בלבד ומועד לפציעות, יהיה שחקן הרכב קבוע? כנראה שלא. אבל בניון השחקן כן דורש זאת.
לכן, מכבי חיפה ויעקב שחר עומדים בפני ההחלטה הכי חשובה של העונה, עוד לפני שזו החלה. הם לא רוצים עוד מקרה שרף-נמני, לא שוב ענייני עטר-קטן. כעת הכל נרגע, אבל מעבר לפינה כבר מבצבץ לו הפיצוץ הבא. הרי כיצד יוכל כעת לוי לקבל החלטות מקצועיות בצורה שלמה וישרה, כשהוא מודע ל"איום בניון" אשר מרחף באוויר?!
לא מגיע לאוהדים
הנפגעים העיקרים מהסיפור הזה הם האוהדים. אלה שקנו בשתי העונות מנויים בהמוניהם, הרבה בזכות יוסי בניון. בשביל לראות שוב את היהלום שליטשו לפני אירופה, כדי להיפרד ממנו כמו שצריך.
והוא הבטיח להם שינסה לעשות הכל כדי לחזור לפסגה, אך הם לא ידעו שהוא יציב תנאים.
חלקם אף נזכרים בערגה בתחילת העשור הקודם, כשכוכב אחר חזר הביתה. אז זה היה ראובן עטר שרצה לבצע סיבוב גאולה אחרון בירוק. אבל למאמן דאז, אברם גרנט, היו תוכניות אחרות.
במשך שנתיים הוא סיפסל אותו. כל זה למרות תחינות הקהל, למרות האהדה האדירה כלפיו, למרות שהיה רק בן 31 ועל פי ההמשך במכבי נתניה, הוא עדיין היה בכושר. עטר לא פצה פה. ישב בפנים חתומות, עלה כשקראו לו ורק זרק את המשפט המפורסם "אני התוסף לדלק במכבי חיפה". זו הייתה ג'נטלמניות לשמה.
אצל בניון הם לא מקבלים את זה. הם לא זוכים לעוד "ראובן עטר". אז לפני הפיצוץ הבא, שחר צריך להכריע - זה או בניון, או מכבי חיפה.
מסכימים? הצטרפו לעמוד הפייסבוק של שרון דוידוביץ' או לטוויטר