פלסטיני התחתן עם ירדנית – התושבות נשללה

המדינה ביטלה לתושב מזרח י-ם את המעמד שקיבל בהליך איחוד משפחות. הסיבה: הוא לא עדכן שהוא עומד להינשא. ביהמ"ש הפך את ההחלטה

עו"ד יזהר גבישפורסם: 09.08.15 , 23:52

רשות האוכלוסין וההגירה החליטה לשלול את תושבות הקבע מפלסטיני ממזרח ירושלים, שבעת קבלת המעמד בישראל לא עדכן את משרד הפנים שהוא עומד להתחתן עם אזרחית ירדנית. עתירה שלו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים הצליחה להפוך את ההחלטה, והשופט יורם נועם מתח ביקורת על התנהלות לא סבירה של משרד הפנים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

אמו של העותר היא פלסטינית ממזרח ירושלים ואביו ירדני. ב-1995, בזמן שהיה עדיין קטין, פתחה עבורו אמו הליך לקבלת רישיון תושב קבע בארץ כדי ליישם באופן רשמי את איחוד המשפחה. הפרוצדורה כוללת קבלת רישיון זמני, ולאחר שנתיים ניתן לקבל רישיון קבע אם התושב מוכיח כי הוא אכן גר בארץ ואין מניעה ביטחונית שימשיך בכך. ב-2003 קיבל העותר רישיון קבע.

תושב חוזר

זכות שיבה: תושב מזרח י-ם ניצח את המדינה

עו"ד אתי חסיד

מעמד התושבות של פלסטיני נשלל ממנו אחרי שקיבל אזרחות בבלגיה. שופטת קבעה שהתנהלות המדינה מקוממת

זכות שיבה: תושב מזרח י-ם ניצח את המדינה

אלא שבחלוף השנים התברר למשרד הפנים פרט שלא ידע עליו: ב-2001 חתם הצעיר על "חוזה נישואין" עם תושבת ירדן ולא דיווח על כך. על רקע זה הוחלט ב-2013 לבטל לו את הרישיון. לטענת משרד הפנים, מרגע שהעותר נישא לתושבת ירדן הוא כבר אינו תלוי באמו, מה שמעקר את התכלית של תהליך איחוד המשפחות שאמו החלה כשהיה קטין.

העותר פנה לבית המשפט וטען שמדובר היה בחוזה אירוסין ולא נישואים, ושהחתונה התקיימה רק לאחר שקיבל את רישיון הקבע. הוא ציין שמי שמקבל מעמד זמני רשאי להמשיך בשגרת חייו ולהתחתן מבלי שתעמוד מעליו החרב של ביטול הרישיון.

משרד הפנים טען שלפי הדין השרעי, מרגע שהעותר חתם על חוזה האירוסין – הוא הפך נשוי בפועל. אם הזוג רוצה להיפרד – היה עליו להתגרש. מעבר לכך הוסיף משרד הפנים שאין לעותר כל צורך באיחוד משפחות עם אמו, שכן ממילא משפחתו הנוכחית חיה בירדן.

התעלמות מראיות

השופט יורם נועם קיבל את טענות העותר וציין שלא סביר שתצהיר משרד הפנים לא כולל אופציה לסמן "מאורס", ולא ניתן לבוא לעותר בטענות. הוא הוסיף שמשרד הפנים נמנע מלערוך בירור משפטי בנוגע למשמעותו של חוזה נישואים בדין השרעי, ואף התעלם מטענות העותר והראיות שהביא.

בנוסף, משרד הפנים לא ערך בירור עובדתי בשני מישורים: הראשון, בנוגע למועד שבו התחתן העותר בפועל ולא רק התארס. השני, לגבי השאלה אם לאחר החתימה על "חוזה הנישואים" העותר אכן הקים תא משפחתי חדש והפסיק לחיות עם אמו.

השופט התבסס על תעודת הנוסע של העותר, שלפיה רק מנובמבר 2003 הוא החל לנסוע לתקופות ממושכות לירדן, ועד אז, וכל עוד היה מאורס, עדיין התגורר בישראל ונסמך על שולחן אמו.

על יסוד האמור פסק השופט נועם כי ההחלטה לביטול הרישיון בטלה והעותר יחזור למעמד של תושב. נפסק שמשרד הפנים ישלם לעותר שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.