ביורוקרטיה וחסמי יצוא: עם מה מתמודד ההיי-טק?
אומת ההיי-טק והסטארט אפ? לא אם שואלים את היצואנים בענף. הקשיים העיקריים איתן מתמודדות היצואניות הם חסמים וביורוקרטיה תוצרת ישראל וממש לא קשיי שיווק. "בינתיים הציונות משאירה את החברות האלה בישראל, אבל אם לא נטפל בבעיה ברצינות, הרבה חברות ישראליות יעזבו את הארץ"
החדשנות, כושר ההמצאה והיצירתיות הישראלית קנו להם שם עולמי. עם זאת חברות סטארט-אפ מקומיות, שנחשבות לאחד מקטרי הצמיחה של המשק, מתמודדות עם קשיים וחסמים ביורוקרטים שלא מאפשרים להן להתפתח ולהגדיל את היקפי היצוא שלהן. בוודאי כאשר מדובר בהשוואה לחברות הטכנולוגיה העולמיות, שנכנסות לישראל, ומקבלות תנאים מקלים והטבות מס שכל כך הרבה משרדי ממשלה מתגאים בהם.
עוד על היצוא הישראלי
אנרגיה ירוקה: הזדמנות ישראלית ליצוא לסין
4 חברות ישראליות בין 100 יצרניות הנשק הגדולות בעולם
אור עופר, מנכ"ל חברת Similar Web, אחת מחברות הסטרט-אפ הישראליות שנהנתה בשנתיים האחרונות משיעורי צמיחה גדולים, מתאר את אחד החסמים שחברות סטארט-אפ מתמודדות עמן: "כשרציתי לגייס לחברה עובדים ישראלים ויהודים מחו"ל, הצבא גייס אותם לשורותיו מיד כשביקשו לעשות עלייה רשמית לישראל. וכאשר ביקשתי להביא לעבודה מהנדסים הודים לרילוקיישן בישראל, התברר שבכלל אין אופציה כזו בישראל כשמדובר בעובדי היי-טק".
דוגמה אחרת היא של אחת מחברות הסטארט-אפ הישראליות, שייצרה רכיב שמשפר באופן דרמטי את ביצועי הטלפונים הסלולארים. לאחר משא ומתן שהיה לה עם אחד מיצרני המכשירים הגדולים, נשלח לחברה מכשיר, אב טיפוס, שיאפשר לה לבדוק את הטכנולוגיה החדשה. בדומה לכל מכשיר אחר שנכנס לארץ גם אס טיפוס זה היה צריך לקבל את אישורו של מכון התקנים וכדי לבחון אם הטלפון עומד בתקן הישראלי ואינו דליק - הם פשוט העלו באש את המכשיר.
>>>רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
אם לא די בכך הרי שחברות ישראליות לא יכולות לפתח כראוי אפליקציות וכלים עבור הדור הרביעי, משום שהטכנולוגיה עדיין לא הגיעה לכאן. כתוצאה מכך החברות המקומיות שפעילות בתחום נאלצות לנדוד בניכר כדי לבצע בדיקות תקינות באחת המפעילות הסלולאריות בחו"ל.
בסדרת מפגשי שולחנות עגולים שבהן השתתפו כ-200 יצואנים קטנים, בינוניים וגדולים ממגוון ענפי היצוא, התברר כי הקשיים העיקריים איתן מתמודדות חברות הסטארט-אפ שמייצאות לחו"ל, הוא דווקא בחסמים ובביורוקרטיה הישראלית ולא בקשיי שיווק, כפי שאולי היה נדמה. מי שעומד מאחורי מפגשים חשובים אלה הם המכון הישראלי ליצוא, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים.
גיוס עובדים בארץ - לא לחברות היי-טק קטנות
"כאשר יש לך חברות ענק כמו אינטל, מייקרוסופט, גוגל, IBM שמשלמות למהנדסים ישראליים שכר שחברות סטארט-אפ ישראליות לא יכולות להתמודד איתו, נהפך גיוס העובדים למשימה מסובכת במיוחד. חברות שאין להן את האפשרות לשלם את המשכורות הללו מרבות להתפשר או שפשוט לא לא מוצאות", אמר ניר פלטאו, סמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי בחברת MTS המעסיקה כ-60 עובדים בישראל ובארה"ב. "כתוצאה מכך החברות הקטנות יותר, מחפשות פתרונות כמו אאוט-סורסינג מחוץ לישראל: באוקראינה, בולגריה ורומניה. לצערי אין לי ברירה משום שלגייס בארץ זה בלתי אפשרי".
ואכן, אין כל אפשרות להביא כוח אדם מקצועי מחו"ל לטובת עבודה בישראל. "רילוקיישן הוא תהליך מקובל בארה"ב ובמדינות רבות אחרות בעולם, משום שיש עובדים בעלי ידע ספציפי שזקוקים לו בחברה. בארץ, אם אני מעוניין שעובד מחו"ל יבוא וילמד את הסביבה המקומית, אין לי כל אפשרות לעשות זאת. זו משימה בלתי אפשרית. המדינה לא עושה לנו שום הנחה בעניין ולא מאפשרת לנו שום פיתרון יצירתי".
את אור עופר, מנכ"ל חברת Similar Web שמחזיק במרכזי פיתוח במדינות שונות בעולם זה מתסכל שבעתיים, משום שהוא ניסה להביא בעבר עובדים, אך נאלץ להרים ידיים מול הבירוקרטיה הישראלית."בישראל חסרים עובדים מקצועיים בתחום, ואם מי שמומחה בתחום אינו יהודי - אין כל אפשרות להביא אותו לישראל כי הוא נחשב לעובד זר ואז הוא מועמד לגירוש. אנחנו מנסים לפתח את החברה ולהגדיל את היקפי הפעילות שלה עם עובדים המקומיים, אבל אנחנו לא מצליחים להביא מנהלים שיעזרו לנו לצמוח. האינטרנט כידוע אין לו גבולות, ויש לנו מרכזים בניו יורק, בדובאי, בלונדון ובכולם אני יכול להעסיק עובדים מכל מיני מדינות בעולם. בארץ אין לי אפשרות כזו. בעצם חוסמים את האפשרות שלי להצמיח את החברה ומכבידים עלינו", הוא אומר.
בשנים האחרונות התפתח פרויקט התנדבותי של יהודי חו"ל שמגיעים לארץ ומתנדבים בתחום ההיי-טק במסגרת שדומה להתנדבות בקיבוץ. כך גייס עופר עובדים חדשים. אך לאחר חצי שנה כשחלקם רצו להמשיך ולעבוד בחברה בתור ישראליים הם גויסו לצבא. "אחד העובדים שלי בן 26, רצה לעשות עלייה אחרי שהוא התנדב בישראל בתחום ההיי-טק למשך חצי שנה, אבל הצבא גייס אותו בתור נהג", מציין עופר באירוניה. "יוצא שגם את היהודים שאני מצליח להביא לפה הצבא לוקח לי. עובד נוסף מלוס אנג'לס בן 20 שהגיע להתנדב בהיי-טק ורצה להישאר לעבוד כאן, התבקש על ידי הצבא לשרת שנתיים וחצי, ובעקבות זאת החליט לחזור לארה"ב. אני בוגר צבא ואין ספק שזה חשוב, אבל כמה המדינה יכולה להקשות כדי להביא לפה עובדים?".
עופר סבור כי אם הממשלה תגדיר את ההיי-טק הישראלי כתחום שיש להוריד ממנו את כל החסמים - יחול שינוי. "על המדינה להבין שיש כאן שוק ענק שצומח כבר כמה שנים בצורה מדהימה ומשנה את המדינה. זה ממש הקטר של המשק, ובכל זאת במקום להכניס את זה לפוקוס ולראות איך צומחים, לאף אחד לא אכפת".
רק אל תפריעו
במכון היצוא המגבשים בימים אלו מפת דרכים ליצוא הישראלי, יחד עם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים, טוענים כי השאלה היא: האם על ישראל להמשיך להיות בית חרושת למהנדסים עבור חברות גדולות בינלאומיות ועבור חברות שעושות אקזיט כדוגמת "Waze" ו-"ריטליקס", שבפועל לוקחות את כל הנכסים של החברה ומעבירים אותם לחו"ל, או שרוצים - לצד חברות הענק, לפתח את המנוע האדיר שקיים בחברות ההיי-טק הישראלי באמצעות הקמת פרויקטים כמו החברות "צ'ק פוינט", "מובילאיי" ו"מלאנוקס" שגדלים להיות תעשייה ישראלית שמייצרת מקומות עבודה וממשיכה למנף את הכלכלה.
"אם ישראל רואה קהילת סטארט-אפיסטים שמצליחה, הדבר האחרון שהיא צריכה לעשות זה להפריע לה. המדינה צריכה לתת להם את כל הכלים שיאפשרו להם לצאת לדרך ולעבוד", אומר אוהד קוג'מן מנהל אגף תקשורת במכון הישראלי ליצוא. "המדינה החליטה לממן את הקרקע ולהוריד את המיסים לחברות טכנולוגיה שבאות לארץ. חברות סטראט-אפ הישראליות צריכות הרבה פחות כדי שהחיים שלהן יהיו קלים יותר. בינתיים הציונות משאירה את החברות האלה בישראל, אבל אם לא נטפל בזה נקודתית ונייצר את התמריצים הנכונים, אנחנו עלולים לאבד הרבה חברות ישראליות שיעזבו את הארץ", מזהיר קוג'מן.
ובינתיים, לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה השקיע בשנים האחרונות מיליונים רבים בפיתוח חממות טכנולוגיות. פלטאו מציין כי אף שהרעיון נפלא הוא לא הצליח כמודל. "בסופו של דבר צריך למדוד כמה חברות קמו וכמה באמת גדלו והפכו להיות הצ'ק פוינט הבאה. לצערי, קשה מאוד לספור את זה על יד אחת אפילו. צריך לשאול מחדש אם לא שווה ללכת לחברות שנאבקות בארץ כדי להחזיק מעמד ולעזור דווא להן דרך מענקים וגיוס כוח אדם. אנחנו צריכים לייצר חברות סטארט-אפ ישראליות יותר חזקות".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "בשנת 2014, הופנו למענקי מחקר ופיתוח לטובת חברות סטארט אפ וחברות קטנות ובינוניות למעלה ממיליארד שקל מתוך תקציב כולל של 1,525 מיליוני שקל, תוך הבנת חשיבותן ותרומתן לאקוסיסטם של החדשנות בישראל, החברות הקטנות זוכות לנתח תקציבי נכבד בכמעט בכל מסלולי התמיכה. לא בכדי ידועה ישראל כ-start-up nation ולשכת המדען הראשי פועלת לחיזוק יתרון תחרותי זה".
לדברי משרד הכלכלה, לשכת המדען הראשי מטפלת בכ-280 חברות הזנק מדי שנה, במסלולים שונים, חממות, חברות מתחילות, תנופה וקרן מחקר.
"החל משנת 2015 שכללה לשכת המדען הראשי את אופן פעולתה ועברה לעבודה במתכונת של זירות חדשנות, כך שכל זירה תתמקד ותתמחה בסוג מסוים של קהל יעד, במתכונת זו פועלת זירת ההזנק שנועדה לתת שירות אישי לחברות צעירות ולדאוג לסינרגיה בין התכניות השונות. כמו כן תפקידה של הזירה לבדוק צרכים לבניית תכניות חדשות לפי הצורך בשוק. אין ספק כי התרבות היזמית בישראל וההישגים של חברות ההזנק הינם הצלחה יוצאת דופן".
לדבריהם, טענות החברות אינן נכונות משום ש"רשות ההגירה והאוכלוסין מטפלת בנושא אשרות כניסה ועבודה של המומחים שנדרשים בתעשיית ההי טק, תוך שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה לגיבוש פתרונות לצרכים של התעשייה".
