שתף קטע נבחר

מודיעין נגד ירושלים: לא להטבות על חשבוננו

בדרך לפיצול בשלטון המקומי? ראש עיריית ירושלים פועל בשבועות האחרונים על מנת לגייס תמיכה בהעברת תקציב מרשויות חזקות לחלשות: "לא ייתכן שהמדינה תשקיע בתלמיד בלוד 6,000 שקל בשנה ובחברו בתל אביב 15 אלף שקל". יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מתנגד: "מדובר בהונאה"

מחלוקת סביב חלוקת תקציבי המדינה לרשויות מקומיות מאיימת לפלג את השלטון המקומי בישראל לשני מחנות - מחנה הרשויות ה"עשירות" ומחנה הרשויות ה"עניות". ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, פועל מזה מספר שבועות בתיאום עם ראשי רשויות אחרות, שבהן חיה אוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, על מנת לגייס תמיכה למהלך שבו חלק מהתמיכות שמעניקה המדינה בתחומי החינוך והרווחה יוסתו מרשויות חזקות לרשויות חלשות.

 

כלכלה בארץ - כתבות נוספות:

המדינה משקיעה בחינוך בהתנחלויות פי 2 מאשר בגליל

הבור התקציבי שצפוי ב-2017: 10 מיליארד שקל

פלוג: לבטל פטורים או להעלות מסים

 

>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

 

מולו ניצב יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפועל לסיכול המהלך. פעולותיהם של השניים כוללות ניסיונות להשפיע על חברי כנסת ופקידים בכירים, סביב כוונת האוצר להעביר החלטה בנושא במסגרת חוק ההסדרים.

 

נאבקים על תקציבים. ברקת וביבס (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי / גיל יוחנן) (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי / גיל יוחנן)
נאבקים על תקציבים. ברקת וביבס(צילום: ראובן קופיצ'ינסקי / גיל יוחנן)
 

 

באוצר תומכים בעמדת הרשויות החלשות

מזה כמה שנים שמנהלים ראשי הרשויות החלשות מאבק סביב חלוקת תקציבי המדינה שמועברים דרך משרד הפנים אל שלטון המקומי. מטרת המאבק היא ליצור מנגנון שיסית חלק מהתקציבים שמקבלות רשויות חזקות אל עבר הרשויות החלשות, על מנת לצמצם את הפערים בין רמת השירותים שמעניקה כל רשות לתושביה.

 

השנה החליטו במשרד האוצר לכלול בחוק ההסדרים פרק שיסדיר את הנושא. על פי הצעת האוצר, התקציבים שמועברים לרשויות חזקות יוקפאו, כלומר, לא יתעדכנו בהתאם למדדי הגידול באוכלוסייה, המחירים והשכר. מהלך זה צפוי לחסוך 100-120 מיליון שקל בשנה. את הסכום הזה, מתכוונים להעביר לרשויות החלשות למשך 5 שנים. המשמעות היא תוספת תקציבית של חצי מיליארד שקל לפחות לרשויות מקומיות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה.

 

מרגע שהתפרסמה, נתקלה ההצעה בהתנגדות עזה מצד ראשי הרשויות החזקות. ההתנגדות הובילה לכך שבשבוע שעבר שינתה הממשלה את ההחלטה והוסיפה לה את התנאי הבא: עד ה-1 בנובמבר יקיימו יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, והממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, מגעים בניסיון למצוא הסדר אחר, שייתן מענה לרשויות החלשות מבלי להקפיא את תקציבי הרשויות החזקות. אם עד ה-1 בנובמבר לא יימצא פיתרון יוסמכו שר האוצר וראש הממשלה להכניס שינויים בהחלטה.

 

מבחינת ברקת וראשי הרשויות החלשות מדובר בניסיון לקבור את המהלך, ומאז החלטת הממשלה גברה תדירות הפגישות והשיחות ביניהם. הם אפילו החלו לכנות את עצמם "פורום ה-115", כמשקל נגד ל"פורום ה-15" שמאגד את ראשי הערים החזקות בישראל. המסר שעולה ממהלכיהם חד וברור – אם מרכז שלטון המקומי בוחר לייצג את האינטרסים של רשויות חזקות, אנחנו נייצג את האינטרס שלנו בעצמנו.

 

הכלי המרכזי במאבקם הוא הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת מיקי זוהר (ליכוד) שזכתה לטענתם ל-63 חתימות. אם השיחות בין ביבס לאוצר לא יניבו את התוצאה הרצויה, הם ינסו לדחוף קדימה את הצעת החוק הפרטית, ואז תידרש הפעלת המשמעת הקואליציונית על מנת למנוע את העברת הכסף מהרשויות החזקות לחלשות. מהלך כזה צפוי לחשוף את חברי הכנסת מהקואליציה לביקורת ציבורית קשה.

 

ברקת: "ישראל מגדילה פערים"; השלטון המקומי: "מדובר בהונאה"

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת מסר בתגובה: "לא ייתכן שהמדינה תשקיע בתלמיד בלוד 6,000 שקל בשנה ובחברו בתל אביב 15 אלף שקל בשנה - רק כי הוא גר בשטח שיפוט שונה. במקום לצמצם את הפערים, מדינת ישראל מגדילה אותם.

 

"לא נוכל להשלים עם פערים כאלה שפוגעים בילדי 115 ערים ורשויות שהם 56% מתושבי המדינה. אנחנו לא מעוניינים להקטין את תקציבי הערים העשירות ולפגוע בהן, ולכן אנחנו מציעים להשאיר את כל מה שיש להן ולהעביר רק חלק מהצמיחה העתידית שלהן לערים העניות. כך הערים העשירות לא ייפגעו אלא רק יצמחו מעט לאט יותר, ואילו הערים העניות ייהנו מתקציבים רבים ומשמעותיים יותר לחינוך, לרווחה, לאיכות חיים ולהוצאה ממעגל העוני. כך נצמצם את הפערים בין העשירים לעניים ובעיקר ניצור שוויון הזדמנויות לכל ילד במדינה ונדאג שיוכל להצליח, זוהי סולידריות חברתית וערבות הדדית".

 

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "מרכז השלטון המקומי יחד עם משרד האוצר הקים ועדה מקצועית שתפקידה היחידי הוא להגדיר מהו סל חינוך בסיסי עבור כל ילד במדינת ישראל, סל שלא הוגדר על ידי הממשלה עד היום. הוועדה תבחן בחודשים הקרובים את הצרכים החינוכיים של כל ילד ותגיש את מסקנותיה, באופן ענייני ונטול שיקולים פוליטיים.

 

"מרכז השלטון המקומי הוא הראשון לסייע לרשויות מוחלשות ורק בתקציב הנוכחי השיג תוספת של 300 מיליון שקל למענקי האיזון לרשויות מוחלשות והוביל לשינוי בהחלטת המימון ביחס לסייעת שנייה, כך שהמדינה מממנת באופן מלא את עלות הסייעת השנייה ברשויות מוחלשות. יחד עם זאת, באשר לסוגיית התקצוב הדיפרנציאלי מדובר בהונאה של ממש. קיים הבדל מהותי בין רשות חלשה לבין אזרחים מוחלשים. עיריית ירושלים היא עירייה חזקה המקבלת תקציבי עתק וחסרי תקדים מהממשלה אולם אזרחיה נותרים מוחלשים. מרכז השלטון המקומי ימשיך לסייע לרשויות שזקוקות לכך באמת, ולא רק ליחסי ציבור".

  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוברות הכנסת
ראש עיריית י-ם, ניר ברקת
צילום: דוברות הכנסת
מומלצים