יכולה לברך את נכדתי מתחת החופה?
שאלה:
שלום רב, התבקשתי לברך את נכדתי בחופתה אחרי הברכות הראשונות בשבע הברכות: "בורא פרי הגפן", ו"שהכל ברא לכבודו". נכדתי היא מבית דתי-לאומי, ואשמח לדעת כיצד לברך אותה ברכה קצרה אך משמעותית, שלא תפגע ברצף ובטקס (מרים).
<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>
תשובה:
מזל טוב לנישואי נכדתך. אני מבין שכוונתך לברכה אישית שלך, כפי שיש נוהגים לאחרונה במהלך החופה. באופן זה בין "שבע הברכות" של החופה, מכבדים אורחים ואורחות לברך ברכות אישיות בנוסף על שבע הברכות. נדמה שמנהג זה בא כדי לענות על הבקשה שגם הנ
שים תהיינה שותפות במהלך החופה.
את "שבע הברכות" של החופה אומר הרב עורך החופה, או שמחלקים את אמירתם בין קרובים וידידים. אולם הנשים אינן שותפות לחלק זה של החופה.
הדבר נובע מדעת פוסקים רבים, שברכות הנישואין דומות לתפילה בציבור, כיוון שגם צריך מניין לקיום החופה, וכשם שאישה אינה יכולה להיות חזנית בבית הכנסת – כך גם אינה יכולה לומר אחת משבע הברכות.
מכאן עלה הרעיון לשתף את הנשים בברכה אישית שאיננה חלק מהנוסח הקבוע, ולשבצן בין שבע הברכות.
כאן מתעוררת שאלה נוספת: האם אין בדיבורים אלה "הפסק" בין הברכות? כלומר, הברכה הראשונה משבע הברכות היא "בורא פרי הגפן" על היין, ובסוף הברכות שותים החתן והכלה מן היין.
הספק ההלכתי נובע מכך שההלכה אוסרת על דיבורים שאינם חלק מהמצווה בין הברכה ובין האכילה / שתייה מצד אחד. אולם מצד שני, האנשים המדברים במקרה זה אינם החתן והכלה, אלא אנשים אחרים.
לכן ישנם רבים שהתירו ברכות אלו, ולא חששו ל"הפסק", כשם שנוהגים לשיר בין שבע הברכות ולא חוששים ל"הפסק". לכן, נראה שניתן להקל בכך.
מה אפשר לברך?
אפשר לברך מהלב מה שאת מרגישה כלפי נכדתך ונישואיה, ומה את מאחלת להם בקצרה. אם רוצים
להשתמש בברכה מן המקורות, ניתן להשתמש בברכה שנאמר לרות בזמן נישואיה: "יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה... כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (רות פרק ד', י"א).
לחילופין, תוכלי לברך את הזוג בשבח האהבה, על פי הכתוב בשיר השירים: "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (שיר השירים פרק ח', ז'). שיהיה כל טוב, ושוב מזל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא).
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.
לפנייה לכתב/ת 
