חסרי סבלנות? אולי אתם סובלים מדיכאון
מיליוני אנשים ברחבי העולם סובלים מדיכאון, דכדוך, חוסר הנאה ושינוי לרעה בתפקוד. מומחה מסביר מתי עצב הופך לדיכאון ואיך מתבצע הטיפול בתופעה השכיחה דרך שני סיפורי מקרה אישיים
דיכאון אינו חייב להיות חלק מהזדקנות. הנתונים מראים כי 15.8% מהאוכלוסייה המערבית צפויים לחוות לפחות תקופה אחת של דיכאון במהלך חייהם. אך גם אם אין עמידה בקריטריונים הפורמליים שמגדירים אם אדם סובל מדיכאון או לא, הרי שדכדוך, חוסר הנאה ושינוי לרעה בתפקוד הן חוויות אוניברסליות שכיחות עד מאוד.
עוד כתבות במדור:
מחקר מגלה: באיזה גיל אנחנו הכי מאושרים?
20 שאלות: כך תאבחנו בעצמכם חשד לאלצהיימר
מחקר מצא: מהי הדרך למחוק 25 שנה בגיל מבוגר
רחל ולאה: סיפורי מקרה
רחל, אישה נשואה בגיל מבוגר הגיעה לקליניקה עם תלונות על מצב רוח ירוד, צמצום בפעילות החברתית והמעורבות המשפחתית וכן שהות רבה יותר בבית תוך כדי צפייה ממושכת בטלוויזיה.
האם ייתכן שהיא סובלת מאותה תופעה ממנה סובלת לאה, בת אותה גיל שתיארה קושי להסתדר עם הסובבים? בפגישות הראשונות עמה לאה תיארה כיצד הסובבים לא מבינים את ההיגיון שבדבריה ובהתנהלותה. במפגשים עמה היא ישבה בחוסר שקט ומתיאוריה התקבל הרושם שמרבית מההתנהלות בחייה מאופיינת בכך.
על פי רוב, התמונה שעולה בראשינו כאשר אנו דנים בדיכאון היא של אדם מלנכולי, מדוכדך, היושב בחוסר מעש. אולם אין הכרח שכך יהיו פני הדברים שהרי גם חוסר שקט ורגזנות נקשרים לתופעה זו. באופן כללי כאשר מתייחסים לדיכאון נהוג לבחון את מידת ההנאה של אדם מחייו, וכן אם קיימים אצלו שינויים חריגים בתפקוד, קרי שינוים ברמות הפעילות, השינה והאכילה.
גנטיקה, שינויים וארועי חיים: עשויים להוביל לדיכאון
בני הגיל השלישי עשויים לחוות תחושות של דכדוך ועצב בגלל מבנה גנטי מסוים, אירועי חיים וגורמים פיסיולוגיים. שינויים בפעילות הורמונלית כתוצאה מהתבגרות ו'גיל המעבר', יכולים להשפיע לרעה על מצב הרוח של אדם. גם שינויים בפעילות העצבית יכולים להשפיע לרעה על מצב הרוח באופן ישיר ועקיף.
לדוגמא, אחד ההסברים הביולוגיים המעניינים גורס שירידה בפעילות העצבית במערכת הטעם והעיכול מביאה לירידה בכמות המזון שאדם צורך ובשל כך נפגעים בתורם מצב הרוח והפעילות.
מלבד זאת, שינויים גופניים שאדם עובר, למשל, כאבים, קשיי תפקוד, ירידה בכמות ובאיכות השינה, גם אלה משפיעים לרעה על מצב הרוח.
מבחינת אירועי חיים, בני הגיל השלישי נתקלים באתגרים רבים. למשל היציאה ממעגל העבודה, ההסתגלות לשינויים במבנה המשפחתי כתוצאה מהתבגרותם של הילדים ו'פרישת הכנפיים' שלהם, התמודדות עם אבל ומחלות, התאמות ברמות הפעילות והתעסוקה וכן התבוננות מסכמת על החיים שמתעוררת לעיתים. אתגרים אלה מצריכים כוחות נפשיים ומאמצים את דפוסי ההתמודדות כך שאדם יכול להיות מוטרד, חרד ולחוות עצב ועצבנות ברמות עזות - תחושות שיכולות להזין את הירידה בתפקוד ובשמחת החיים.
אבחנו את עצמכם: 11 סימנים של דיכאון
איך מתבצע הטיפול בדיכאון
העבודה עם רחל היתה שונה מהעבודה עם לאה. אבל תחילה, לפני כל התהליך הם הופנו להתייעצות עם רופא משפחה שיבחן צורך בבדיקות דם ומעקב בהתאם. בהמשך הושם דגש עם רחל על מיפוי הקשיים התפקודיים, נסקרו פעילויות שונות כמו יציאה לסרט, הרצאה, הן לבד והן בליווי של חברה או בן משפחה. נבדקה מידת הקושי שרחל ייחסה לפעילויות אלה ונבחנו מהם הדברים שמונעים ממנה פעילות זו אחרת. בהמשך היא התבקשה "לקפוץ למים" ולבצע פעילויות אלה אך הושם דגש על עיקרון ההדרגתיות, כאשר היא התבקשה להתחיל עם המשימות אותן הגדירה כקלות יותר.במפגשים עם לאה ניתנה תשומת לב לטכניקות של רגיעה וויסות כגון נשימות סרעפתיות או תרגול גופני המוכר בשם 'ג'ייקובסון' ועיקרו כיווצי שרירים והרפייתם בפרקי זמן קצרים. זאת על מנת להעשיר אותה במצבים של רגיעה והפוגה במתחים.
מלבד אסטרטגיות אלה עם שתיהן התקיימה עבודה הבוחנת את האופן שבו הן מפרשות אירועים שונים, הן את חוסר הטעם בדברים שרחל תיארה והן את נקודות המבט השונות לסיטואציות שתיארה לאה. נבחנו תפיסות העולם שלהן וכיצד הן עוצבו, וכיצד הן מופעלות במצבי חיים שונים. לדוגמא, האם הדברים שנמנים על חצי הכוס הריקה תמיד היו כך? והאם יש בהם ערך מוסף? האם תגובות מסוימות נובעות בשל צורך באישורים מצד הסביבה או בשל רצון לזכות בקבלה והכלה?
תשומת לב ניתנה גם למערכת היחסים הזוגית, המשפחתית והחברתית שהן מקיימות. נבדקו התפקידים שלהן במערכות אלה ומהם המאפיינים של דפוסי התקשורת עם הדמויות השונות, על היתרונות והחסרונות שבדפוסים אלה.
לא רק דיבורים
הטיפול נתן להן לא רק כלים מעשיים אלא גם 'כתף רגשית', כלומר, מקום שנותן לגיטימציה לכאביהן, ותחושות הבדידות והתסכול שהן חוות. במילים אחרות, לא רק התבוננות אנליטית ומנתחת אלא מקום שפוגש את הכאב ומציע להן לחלוק ביחד את הרגעים השליליים למיניהן על מנת שלא תיוותרנה עם העומס הרגשי לבד.
מפתה לומר שבעקבות עבודה זו חייהן השתנו מקצה אל קצה וכעת הן שופעות חיוכים ללא הרף. כמובן שאין זה כך אבל הן כן מתנהלות כיום בצורה שטובה יותר עבורן, הן נותנות מקום לשני חצאי הכוס, המלאה והריקה ומעריכות יותר חוויות ורגעים קטנים. הן גם עוצרות לרגע, שואלות אם ברצונן למלא את חצי הכוס הריקה, ואם התשובה היא חיובית הן חושבות ונעזרות בניסיון שצברו על מנת לראות כיצד לעשות זאת ומנסות לפעול לכיוון זה.
הכותב הינו פסיכולוג קליני המטפל בגישה הדינמית ובגישה הקוגינטיבית-התנהגותית
הדמויות המוצגות כאן אינן קיימות במציאות, הן פיקטיביות ומייצגות תופעות התנהגותיות כלליות.
לפנייה לכתב/ת 
