ליצמן: קריית שמונה רוצה חדר מיון? שתשלם
סגן שר הבריאות ערך מפגש טעון עם ראשי רשויות מהגליל ובמהלכו תקף את ראש העיר קריית שמונה וקרא לו "חוצפן". ראש העיר: "אם זו חוצפה, אז אני גאה להיות חוצפן". ראשי הרשויות איימו להשבית את הערים בעקבות דרישת המדינה מהם לשלם עבור שירותי בריאות שונים
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן נועד בצהריים (יום ב') בעיריית צפת עם ראשי רשויות מהגליל ועם אנשי הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל. ליצמן תקף במפגש את ראש עיריית קריית שמונה - שלא נכח - הרב נסים מלכה, וקרא לו "חוצפן". "קריית שמונה לא תקבל חדר מיון קדמי בלי לשלם את חלקה כמו כל רשות אחרת", אמר סגן שר הבריאות. ראש העיר בתגובה: "גאה להיות חוצפן, ליצמן לא יצליח להשתיק את זעקתנו".
ליצמן הוסיף ואמר כי ראש העירייה רוצה לקבל בחינם וכי הוא לא יכול להיות ראש עיר אם הוא לא יכול לגייס את חלקו - חצי מיליון שקל בשנה. "חדר מיון קדמי זה לא שירות ממלכתי", הוסיף סגן השר, וציין כי עד כה נפתחו 12 מוקדים רפואיים בערים שונות ועוד שמונה אושרו - והרשויות משתתפות בשליש מהתקציב. הוא הבהיר כי לא ינהג בצורה שונה בקריית שמונה והדגיש כי המוקד במקום יעבוד רק בשעות הלילה, כפי שהמוקדים פועלים ביישובים אחרים.
ראש עיריית קריית שמונה לא הגיע למפגש, אולם המשנה שלו אלי זעפרני האשים את סגן השר כי הוא "עושה פוליטיקה במקום להציל חיים". בתגובה שפרסם לאחר מכן ראש העירייה נמסר כי "אם לדאוג לאינטרסים של תושבי קריית שמונה והגליל זו חוצפה, אז אני גאה להיות חוצפן. ליצמן לא יצליח להשתיק את זעקתנו. הוא אולי הצליח באופן זמני לסגור את חדר המיון, אך לעולם לא יצליח לסתום לנו את הפה ולהשתיק את קול האמת והצדק".
"אני אמשיך להיאבק לפתיחת חדר המיון הקדמי בקריית שמונה ולא אתן יד להפקרת 50 אלף תושבים ומאות אלפי מטיילים ונופשים וחיילי צה"ל המשרתים באזור. ליצמן שכח שתפקידו לדאוג לרפואה בגליל, ובמקום זאת הוא לא מפסיק לחשוב איך פוגעים בתושבי הגליל והגולן, ומנצל עד תום את המצב הפוליטי העדין של ממשלת ישראל שתלויה בכל קול כדי לרמוס ולפגוע בעיר קריית שמונה וביישובי הגליל".
לקראת הפגישה גיבשו נציגי הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל רשימת צרכים בריאותיים מיידיים הדרושים בגליל, בהם חדר מיון קדמי בקריית שמונה, קידום המיטות לשיקום, והסעת חולי סרטן לטיפולים בבתי חולים מרוחקים, בין השאר מכיוון שקופות החולים שולחות את מבוטחיהן לבתי חולים של הקופה.
מהפכת MRI
ליצמן נשמע נחרץ בדבריו, וראשי הרשויות איימו להיאבק ואף להשבית את הערים בעקבות הדרישה מהרשויות לשלם עבור שירותי בריאות שונים. לאחר הפגישה ירד סגן השר לבית החולים זיו לחנוכת מכון MRI, ואמר כי הוא פועל לכך שבכל בית חולים בארץ יופעל המכשיר.
בחנוכה אמר ליצמן בבית החולים: "זה מסר לציבור, לא צריך לנסוע למרכז. יש הכול בגליל. צריך להתרגל לכך שאפשר לעשות הכול כאן. אני רוצה להגיד לתושבי הצפון: הא'-ב' שאני מטפל בו במשרד הבריאות הוא הפריפריה. נכון, תוחלת החיים בפריפריה קצרה יותר, אבל גם הפערים האלה מצטמצמים".
מנהל בית החולים זיו בצפת ד"ר סלמאן זרקא אמר בטקס כי לא ייתכן שתוחלת החיים של תושבי הצפון תהיה נמוכה יותר מזו של תושבי המרכז. לדבריו, פתיחת מכון ה-MRI ומכון הקרנות בהמשך, תוך שיתוף פעולה של משרד הבריאות, קופות החולים והרשויות המקומיות - תסייע בצמצום פער זה.
MRI, בעברית: דימות תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging), הוא המכשיר המבצע סריקה לא פולשנית של איברים פנימיים למטרות אבחון רפואי. בשיטה זו משתמשים בקרינת רדיו ושדה מגנטי חזק על מנת לקבל הפרדה ברורה בין הרקמות השונות.
הבדיקה יעילה בעיקר לדימות מערכת העצבים המרכזית - המוח וחוט השדרה, ולמפרקים דוגמת הברך והכתף. בתמונת MRI רואים רק רקמות רכות. כלומר, לא רואים את העצמות עצמן, אלא רק את מח העצם. משתמשים בו לצרכים רפואיים שונים כמו איתור גידולים במוח, אבחון של טרשת נפוצה, הערכת מצב מניסקוסים בברכיים ודימות פריצת דיסק בעמוד השדרה. באמצעות סריקת MRI אפשר לראות ממצאים מזוויות מבט שונות – חזיתית, אופקית, תלת ממדית וכדומה.
בישראל קיימים רק 18 מכשירי MRI, כך שלמעשה בכל שלושה מכשירים נעזרים כמיליון תושבים. לצורך השוואה, במדינות ה-OECD (מדד המדינות המפותחות) קיימים 14 מכשירים לכל מיליון תושבים. עלות של מכשיר נעה בין שניים לשלושה מיליון דולר, ורובם פועלים 24 שעות ביממה בגלל הביקוש הגדול. חלק מבדיקות ה-MRI כלולות בסל הבריאות, ועלותן נעה בין 2,500 ל-4,000 שקל לבדיקה. בישראל מבצעים רק 28 בדיקות MRI לאלף איש, בעוד במדינות ה-OECD מדובר ב-45.
בדו"ח מבקר המדינה האחרון הוא מתח ביקורת על מספרם הנמוך של המכשירים בישראל והמליץ להרחיבו ל-22. סגן שר הבריאות הכריז על רכישת מכשירי MRI לכל בית חולים ציבורי. עם השלמת הרכישה מתכוון משרד הבריאות לקבוע זמני מקסימום להמתנה לבדיקות במקרים דחופים ולצמצם את משך ההמתנה במקרים אחרים.
לפנייה לכתב/ת 
