מסע בזמן: 10 אתרי ארכיאולוגיה שחובה לבקר בהם בקיץ
מהגתות בנחל עין גב דרך גלגל הרפאים ברמת הגולן, מעתלית של לפני אלף שנים ועד עתיקות שנתגלו בימינו: 10 אתרי טיולים עם היסטוריה וסיפורים
מקווה בן 2000 שנה שנחשף בשבוע שעבר במהלך עבודות בנייה של גן ילדים בירושלים, מעניק בימים אלה הצצה נדירה לימי בית שני. האתרים הארכיאולוגים הרבים אשר פזורים ברחבי הארץ אינם נחלתם של היסטוריונים וארכיאולוגים בלבד, אלא הינם הזדמנות עבור הציבור הרחב כולו לצאת במסע אלא העבר ולהציץ לחיים בארץ ישראל של לפני מאות ואלפי שנים.
מדריכי "קשת יהונתן" הפועלים בשיתוף אשכולות - פורום מרכזי סיור ותודעה ישראלית גיבשו רשימת אתרים ארכיאולוגיים אשר פתוחים לקהל הרחב. האתרים מתאימים לסיור משפחות, קבוצות ואף יחידים. הצטיידו במשקפת, מפה וצאו לדרך בעקבות אתרי ארכיאולוגיה.
אתר הגתות בנחל עין גב
אחת הסברות אומרת שבמקום הייתה העיר אפק המקראית, אשר אליה נמלט בן הדד אחר תבוסתו לאחאב מלך ישראל. בירידה לשלוחה הצפונית של התל העתיק תתגלה לפניכם שכבת סלע חשופה. רק במבט שני ושלישי אפשר לגלות שרידים של גתות עתיקות ואף אתר של משחק רצפה קדמוני.
גלגל רפאים (אתר במרכז רמת הגולן)
גלגל הרפאים (בערבית "רוג'ום אל הירי") הנו אתר ארכיאולוגי מסתורי ומלא חידות המורכב מ-10,000 טונות של אבנים וסלעי בזלת. לא ידוע בוודאות לשם מה ליקטו כל כך הרבה אבנים למקום אחד - האם זהו מרכז אסטרונומי, מרכז שיבטי או מקדש סביבתי, ומה אומרים מעגלי האבן? בספרות התיירותית אין מידע על המבנה המקורי שבמרכז האתר, אך אין ספק שהוא יוצר מחזה מרהיב.
דרכי הגעה: סעו בכביש 808 ופנו לפי השילוט למושב יונתן. חצו את המושב בנסיעה בכביש הראשי לכיוון השער האחורי. המשיכו בנסיעה לאורך קילומטר אחד עד שתגיעו לצומת T, ואז פנו ימינה. התמידו בנסיעה על דרך זו עוד ק"מ עד שהכביש יתעקל בזווית ימינה. המשיכו ישר והבחינו לפי סימון השבילים שאתם נמצאים על שביל הגולן.
הגישה לאתר מחייבת נסיעה בדרכי עפר המתאפשרת גם בנסיעה זהירה עם רכבים משפחתיים (קילומטר אחד בדרך עפר). בצומת צאו בפניה הראשונה ימינה עד שתגיעו לעץ אקליפטוס המיתמר על יד מעין. המשיכו ברגל עד שתגיעו לפניה שמאלה עם סימון שביל הגולן (כחול-ירוק-לבן). המשיכו ללכת כחצי ק"מ ותגיעו לאתר.
חורבת דנעילה
בבואכם לאתר תראו כפר יהודי מתקופות המשנה והתלמוד הכולל שרידים מדהימים של בתי בד, בורות מים, סמטאות ובתי מגורים. תושבי הכפר ניצלו את התנאים הגיאוגרפיים של הגליל העליון, ובשל סוג המסלע, כמות הגשמים ותנאי האקלים הנוחים לאדם ולצומח נטעו במקום כרמי זיתים נרחבים, שמהם הופקו כמויות גדולות של שמן משובח.
השמן נשלח לאירופה הרומאית ולאסיה הביזנטית, כאשר התמורה הכספית תרמה לרמת חיים גבוהה של התושבים. חלקם עזבו לעיר הגדולה, אך חלקם נשארו בכפר והשקיעו בשכלול הציוד החקלאי ששרידיו נותרו במקום עד היום.
דרכי הגעה: סעו בכביש 899, לפי שילוט 'נחל שרך' ופנו צפונה לחניון חורבת דנעילה.
חורבת קרתה (עתלית)
באתר זה תוכלו לתצפת לעבר מפרץ עתלית והמבצר הצלבני ששרד את כל התקפות המוסלמים ב-1187. כיום נמצאות במקום בריכות המלח שמספקות יחד עם בריכות המלח באילת את כל תצרוכת המלח של מדינת ישראל. מצפון ממוקם חוף הכרמל ומדרום המושבה הוותיקה עתלית. האתר כולל גם שרידים ארכיאולוגים מהתקופה הצלבנית.
ראסם חרבוש
ראסם חרבוש הינו האתר הכלקוליתי הראשון אשר נתגלה בגולן. התקופה הכלקוליתית התרחשה בשנים 4,500-3,500 לפני הספירה בקירוב, והיא מוכרת באזורים רבים בארץ ישראל ובארצות השכנות. אולם לפני 1973 לא היה כל מידע אודות תרבות זו בגולן.
ראסם חרבוש מיצג יישוב כלקוליתי טיפוסי מלפני כחמשת אלפים שנה. את בתיהם בנו המתיישבים מאבני הבזלת שבמקום ללא סיתות וחומר מלכד, וכן גם חלק מכלי החקלאות והבית היו מבזלת בנוסף לצור והחרס. התושבים עצמם היו רועים וחקלאיים, והיעדר החומה באתר מעיד על חיי שקט ושלווה שהיו לתושבי המקום.
בין החפצים שנמצאו באתר, וכן אחד מסימני ההיכר של תקופה זו בגולן - פסלי העמוד מבזלת אשר מתיישבי המקום הכינו לשם פולחן ביתי למען הבטחת יבולי שפע וצאן. הפסלים היו בעלי תווי פנים סכמטיים דמויי אדם ודמויי חיה עם על מיני מאפיינים מיוחדים. הבתים במקום, כמו כל הבתים באותה תקופה, הם בתי רוחב מלבניים, ובכולם עובר האורך באופן כללי ממזרח למערב והכניסה מדרום. מרבית הבתים בנויים בשרשרת והם ניצבים זה ליד זה כשקיר חוצץ ביניהם. בחלק מן הבתים ניתן למצוא דולמנים שנוצרו לאחר התקופה הכלקוליתית ונעשו בשימוש משני באבני הבתים.
דרכי הגעה: סעו על כביש 808 ופנו לכיוון מושב יונתן. בדרך הבחינו בשילוט שמורה על פניה ימינה שתביא אתכם לאתר ראסם חרבוש.
תל חושניה
אתר תל חושניה כולל חורבות ושרידים מתקופות שונות מימי הביזנטים, הממלוכים והצ'רקסים. במקום תוכלו להבחין בעצי פרי רבים, בורות מים (בדרך כלל יבשים) ותצפיות נוף יפהפיות. פירוש השם "חושניה" לא פתור עד היום. יש מי שניסה לזהותו כעיירה סוגני שיוסף בן מתתיהו מספר על קיומה בימי בית שני.
שרידי החאן מעלים את ערכו של כביש 87 ככביש שעליו עברה דרך עתיקה, כנראה מגשר בנות יעקב דרך צומת רפיד ומזרחה. הצ'רקסים שהובאו לכאן על ידי הטורקים משנת 1878 (אחרי גירושם מהרי הקווקז על ידי הרוסים), תרמו את רוב המבנים ואת עצי הפרי על התל, מהם אפשר להתרשם מרמתם הטכנולוגית ומאיכות חייהם אליה הם שאפו.
דרכי הגעה: סעו כ-32 ק"מ על כביש 87. הכביש מתעקל שמאלה לדרך שמטפסת לתל חושניה.
עין פיק
אתר עין אפק הינו כפר סורי נטוש (כפר פיק) שתושביו ברחו ממנו ב-1967, ובחלק מבתיו הסוריים ניתן לראות שרידים של היישוב היהודי ששכן כאן בתקופה הביזנטית. יישוב זה היה מרכז מסחרי גדול באותה התקופה, ועדות ליישוב היהודי ניתן למצוא בעמוד שהתגלה במקום ועליו הכתובת - "אנא יהודה חזאנה" (אני יהודה החזן). בתקופות מאוחרות יותר (המאה ה-19) ישבו במקום בעלי הקרקעות של דרום הגולן, שמכרו את הקרקעות למתיישבי "בני יהודה" באזור ביר א-שגום.
דיר עזיז (בית כנסת והמעיין)
דיר עזיז הוא כפר סורי נטוש שנבנה על חורבות יישוב יהודי מימי התלמוד ובו בית כנסת, בתי בד ומעיין עם בריכה מלאכותית בתוך חורשת אקליפטוסים. הבריכה היא מלבנית וגדולה יחסית, והמים בה מגיעים לגובה של מטר אחד. אזור המעיין שופץ על ידי חברי כנף לזכר חברם, אשי נוביק ז"ל, תושב כנף שנפל במלחמת לבנון השנייה.
חפירות ארכיאולוגיות שנעשו במקום בשנות ה-90 חשפו בית כנסת מפואר מאוד מהמאה השישית לספירה. בית הכנסת שימש כמרכז רוחני וקהילתי של הקהילה היהודית במקום. ייחודו בכך שהוא נבנה בציר מזרח-מערב כשכיוון התפילה (אפסיס) לכיוון דרום ירושלים. במבנה זה התגלו כמה וכמה ממצאים. אפשר לראות שני טורי עמודים שנתגלו ואת גרם המדרגות שמוביל כנראה לקומה השנייה.
עוד התגלה ונשתמר בשלמותו במקום ספסל המתפללים. בצדו הדרום מערבי של המבנה (צד שמאל) ניתן להבחין גם במעין שקע ובמה שכנראה היוו את מקומו של ארון הקודש. על בימת ארון הקודש נחשפה כתובת מיוחדת ביוונית ובה מופיע השם "יהודה" והשנים 295, המציינות, כנראה את מניין השנים מאז חורבן בית המקדש השני. בנוסף, על אחד ממשקופי בית הכנסת נמצא הכיתוב היווני "AZIZO", המצביע על כך שהשם עזיז היה שמו המקורי של היישוב התלמודי במקום.
כמו כן, נמצאו תבליטים מיוחדים בתוך בית הכנסת - תבליט פרח בקצה המרוחק של בית הכנסת, תבליט מעוין קרוב לכניסה ושרידים של כלי מעוגל שנמצא בתוך בית הכנסת.
דרכי הגעה: מכביש 869 פנו אל היישוב כנף. סעו כקילומטר וחצי, ומעט לפני הכניסה ליישוב פנו שמאלה בין רפתות ולולים, לאזור התעשייה של כנף. חצו את אזור התעשייה בנסיעה של כמה מאות מטרים וצאו בשער בצד השני. המשיכו בשביל עפר מסומן שחור במקביל לנחל סמך שעובר בעמק מימינכם. אחרי שני קילומטרים הגיעו לרחבת חניה הנמצאת מצד ימין, שם תבחינו בשלט עם מדרגות עץ שיורדות למעיין. מעל המעיין מצד שמאל נמצא בית הכנסת העתיק של דיר עזיז.
חרבת כנף
חרבת כנף נקרא גם "מזרעת כנף". בחורבה ניתן לראות שרידי כפר ערבי הרוס, כשהבולט שבהם הינו מבנה גדול, בית בזלת שאבניו השחורות מלוכדות בטיח צהבהב. מבנה זה שימש בעבר כאסם תבואה לכפר הערבי ששכן פה, והוא ממוקם על שרידיו של בית כנסת עתיק מתקופת המשנה והתלמוד.
פתח בית הכנסת והחזית היו במערב והפתח המשני היה מצפון מזרח. ניתן לראות בתחתית הכותל הדרומי של המבנה את הנדבכים התחתונים המסותתים בקפידה, וכן את הקמרונות שבתוך המבנה שמעידים על כך שהייתה פה התיישבות קודמת. וזה עוד לא הכל - בתחילת העלייה לחורבה מוצבת אנדרטת זיכרון ושלט הסבר לזכר שני לוחמים שנפלו כשעלו על מוקש ביום האחרון של מלחמת ששת הימים, לאחר כיבוש אזור הבטיחה.
דרכי הגעה: מכביש 869 פנו אל היישוב כנף. כנסו אל תוך היישוב ומיד לאחר שער הכניסה פנו שמאלה עד שתגיעו לשער נוסף. החנו את רכבכם והתחילו ללכת רגלית בעקבות הסימון השחור אל חרבת כנף.
מבצר מצד עתרת
זהו מבצר צלבני מהמאה ה-12 אשר ממוקם לגדות נהר הירדן, כקילומטר דרומית לגשר בנות יעקב. המבצר נבנה בצורת ריבוע שסביבו חומה ובמרכזו מגדל גבוה, והוא הוקם כדי לאבטח את הגשר החוצה את נהר הירדן, עליו עברה הדרך הראשית בין טבריה לדמשק.
ההיסטוריה מלמדת שקודם לבניית המבצר, המקום היה מוגן על ידי מסדר אבירים ונחשב לשקט יחסית הודות לריחוקו מהמרכז. כאשר היחסים בין הצלבנים למוסלמים התחממו, החליטו הצלבנים לבנות ולבצר את המקום כדי להגן על האזור ועל הירדן. צעד זה הכעיס את צלאח א-דין, שליט המוסלמים, אשר החליט בתגובה לצאת למלחמה.
לאחר מספר ניסיונות לכיבוש המבצר, הצליחו המוסלמים בסופו של דבר להשתלט עליו וניצחו בקרב. הם הרסו אותו עד היסוד ובמצב זה הוא נותר עד היום.
על חומת המבצר ניתן להבחין לאחר חיפוש מעמיק בחריתות של צורות וסמלים אשר הפועלים הצלבנים שבנו במהירות מבצר זה חרתו כדי להשאיר את חותמם.
על גבי חומת המבצר, ניתן להבחין בתופעה ייחודית שתראה לנגד עיניכם את השבר הסורי אפריקאי (בקע ים המלח). בשנת 1994 גילו לראשונה שבר אנכי באמצע החומות הצפונית והדרומית, כאשר צידן המזרחי של חומות שבורות אלה "הועתק" למרחק של שני מטרים לערך צפונה ביחס לחלק המערבי של אותן חומות. מומחים חקרו תופעה זו והגיעו למסקנה שרעידות האדמה הן שהשפיעו על תזוזת החומות היות והתל הוקם במרכזו של השבר הסורי אפריקאי ממש. תזוזה זאת שאנו רואים במקום היא אמצעי מדויק לחקר תזוזת הלוחות הטקטוניים באזור זה.
דרכי הגעה: מכיוון מחניים סעו על כביש 91, עברו את צומת גדות ומשמר הירדן הישנה. באמצע הפיתול בכביש פנו ימינה לכביש עפר שמוביל לחורשת אקליפטוסים. החנו את רכבכם והבחינו מצד ימין בשביל ושער שמובילים אל מבנה המבצר.
תודה למדריכי מדרשת קשת יהונתן הפועלים בשיתוף "אשכולות" - פורום מרכזי סיור ותודעה ישראלית
לפנייה לכתב/ת 
