מנכ"ל מע"צ ויו"ר נת"ע במעצר: אלו החשודים

התפתחות דרמטית בפרשה 242 המוכרת בשם פרשת השחיתות הציבורית. ל-ynet נודע כי מעצרם של ארבעת החשודים הנוספים בפרשה התבצע ככל הנראה לאחר שהמשטרה הצליחה לגייס עד מדינה נוסף נגדם. במהלך הדיון היום (ב') בבקשת המשטרה להאריך את מעצרם של הארבעה, נרמז שחתימה פורמלית עם העד נעשתה לפני כמה ימים, והיא שהובילה את החוקרים לבצע את המעצרים. כעת הותרו לפרסום שמותיהם של הארבעה: אלכס ויז'ניצר, שי ברס, ישראל יהושע ושאול מזרחי. בית משפט השלום בראשון לציון האריך את מעצרו של יהושע בארבעה ימים ואת מעצר השאר בשלושה ימים.

ויז'ניצר נעצר כבר לאחר התפוצצות הפרשה לראשונה, בחשד לתיווך לשוחד. הוא שימש כיו"ר דירקטוריון נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) כמינוי של שר התחבורה ישראל כץ, וביקש לסיים את תפקידו בעקבות מעצרו. במעצרו הראשון נחשד ויז'ניצר, המקורב ליו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, בתיווך בין סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו לגופים שונים שאליהם הועברו כספים מהמדינה. בתמורה לכך קיבלו לכאורה קירשנבאום ומקורביה מינויים והטבות שונות.

חשוד נוסף הוא שי ברס, ששימש בעבר בתפקיד מנכ"ל נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ). נגד ברס הוגש כתב אישום בפרשת רונאל פישר בחשד שנתן שוחד לעורך הדין הבכיר. במקרה של ישראל יהושע, במסגרת גל המעצרים הראשון גילו חוקרי המשטרה 13 מיליון שקלים בחשבון הבנק של יהושע שנחשד בעבירות של שוחד ותיווך לשוחד. שאול מזרחי, לשעבר יו"ר החברה למשק וכלכלה (משכ"ל) שבמרכז השלטון המקומי, הוא החשוד הרביעי שנעצר בסבב הנוכחי.

הארבעה נעצרו בגין חשדות לעבירות של העברת כספים קואליציוניים בתמורה לשוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון. כמו כן, הבוקר ערכו חוקרי יאח"ה ביחידת להב 433 חיפושים בבתי החשודים ובמשרדיהם ותפסה מסמכים ונכסים וחשבונות לצורך בקשת חילוט.

החשודים מלמעלה בכיוון השעון: ויז'ניצר, יהושע, ברס ומזרחי(צילום: מוטי קמחי)

בינואר השנה פרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, דו"ח ביקורת חריף על אודות ברס ועל חברת נתיבי ישראל. בביקורת נמצא בין היתר ברס פעל לכך שיועץ מומחה שאיתו התקשרה החברה לצורך בדיקה בנושא מחלוקות בינה ובין קבלנים, היה מהנדס שאותו הכיר היכרות מוקדמת מעבודתם בחברת נתיבי איילון.

בביקורת נמצא כי המהנדס, שעמו התקשרה החברה בהליך לא תקין, לא היה כלול במאגר הספקים של החברה והחברה לא פנתה לספקים נוספים לצורך בחינת ההתקשרות עמם. ההתקשרות עם האיש בוצעה לכאורה בניגוד לתקנות חובת מכרזים ובניגוד לנוהלי החברה עצמה. המבקר מצא עוד כי ברס אפשר לסמנכ"ל תכנון וביצוע לאצול את תפקידו ליועץ החיצוני בלא לפקח על עבודתו. החברה סמכה ידה על חוות הדעת החיצונית בלא שהגורמים המקצועיים בחברה בחנו אותה כמתחייב. בפועל שילמה החברה ליועץ כמעט 1.2 מיליון שקלים ללא הליך תחרותי ובניגוד לתקנות המכרזים.

בחודשים האחרונים מנהלת יאח"ה את השלב הגלוי בחקירה מקיפה בפרשה שבמסגרתה נחקרים חשדות לקיומה של שיטת פעולה מאורגנת, שלפיה בכירים בשירות הציבורי בעבר ובהווה העבירו במסגרת תפקידם הציבורי, סכומי כסף ניכרים מהקופה הציבורית לגופים מתוקצבים ולרשויות שונות שלא כדין, וזאת בתמורה למתן טובות הנאה שונות לחשודים ולמקורביהם, בין היתר באמצעות מינויים, תשלומים ועוד.

החשודה הבכירה עם חשיפת הפרשה בדצמבר 2014 הייתה הח"כית פאינה קירשנבאום (59), שכבר התפטרה מאז. היא כיהנה בעבר כסגנית שר הפנים ומזכ"לית ישראל ביתנו, ועלה נגדה חשד שקיבלה מאות אלפי שקלים שהפקידה לחשבונות שלא שלה, אלא כמשכורות למקורבים ובני משפחה, המשטרה בדקה מינויים בחשד שנעשו בתמורה לטובות הנאה. גם בתה רנית קירשנבאום נחשדה בפרשה.

שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב (45) נחשד אז בקבלת שוחד, תיווך לשוחד והטיית מכרזים. גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון, נעצר אף הוא בעבר כיוון שהיה חשוד במתן שוחד, תיווך לשוחד, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ציבור, זיוף ורישום במסמכי תאגיד בהיקפים של מאות אלפי שקלים בהקשר לתפקידו בחברה לפיתוח השומרון. לאחר מכן הוא הפך לעד מדינה בפרשה.