מעוניינים ברילוקיישן? היעדים החמים והמקצועות המבוקשים
כמה כסף מגלגל שוק הרילוקיישן ברחבי העולם, לאילו מדינות יש תנועה גדולה של ישראלים, מהם המקצועות שבהם יש לכם סיכוי לעשות זאת, ומה צריך לדעת כדי להבטיח את הצלחת המעבר? המדריך השלם לישראלי החולם
מעוניינים לבצע רילוקיישן? באילו מקצועות יש לכם סיכוי לעשות זאת, מה היעדים הפתוחים בפני ישראלים, ומה חשוב לדעת כשמתארגנים לנסיעה?
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה:
- כשאסור ללעוס מסטיק ברחוב; רילוקיישן לסינגפור
- רילוקיישן ללונדון: למי זה משתלם?
- רילוקיישן: כך תצליחו בגרמניה ובארה"ב
גליה אלינסקי, מנכ"ל רילוקיישן סורס, מספרת כי לפי ההערכות, כ-20 אלף ישראלים יוצאים מדי שנה למשימות בחול, כמחציתם למשימות לטווח קצר של עד שנה והשאר למשימות ארוכות של עד חמש שנים. התחומים העיקריים במסגרתם ישראלים יכולים לבצע רילוקיישן כוללים מקצועות טכניים הדורשים התמחות מיוחדת, כמו מתכנתים ומהנדסים בעולם היי-טק, אנשי IT ומומחי מערכות אינטגרציה, וכן תפקידים ניהוליים ומשרות אמון הדורשים נציג בשלוחה מרוחקת שיכול לנהל את הפעילות העסקית ולהישאר בקשר שוטף עם ההנהלה בארץ.
תחומים נוספים הם בתעשייה ובחקלאות הכוללים הכשרה מיוחדת שמאפיינת את השוק הישראלי, וכן אקדמאים אשר נוסעים לפוסט דוקטורט, עבודות מחקר וכדומה. "ישראל ממשיכה להיות מקור מוביל של מוחות ועובדים בתחומי חקלאות, תעשייה, הנדסת מזון, התפלת מים, אנרגיות שמש ורוח, לולים ורפתות", מסבירה אלינסקי. "הגיל של העובדים בתעשיות אלו עומד לרוב על 48 ומעלה, וניתן למצוא לא מעט עובדים בגילאי 65 ומעלה שיוצאים לרילוקיישן לעבודות בתחום".
היעדים המרכזיים לישראלים
בסיוע אלינסקי מיפינו את היעדים הבולטים לרילוקיישן של ישראלים בעולם, ואלו מקצועות נדרשים בהם:
דרום מזרח אסיה - בעיקר סין - ביקוש ליזמים בתחומי אינטרנט ומובייל, לצד פרויקטים בנדל"ן, פרויקטים של אנרגיה ירוקה, בית חכם ו-Big Data. בהונג קונג ניתן למצוא נציגויות של חברות גדולות בעולם המכירות, פיתוח עסקי ותמיכה טכנית של חברות גדולות, פעילות היי-טק בחיתוליה. בסינגפור אפשר למצוא תעשיה ביטחונית, מנהלי מוצר, מנהלי פרויקטים ופיתוח עסקי.
ארצות הברית - הביקוש הוא בעיקר למהנדסי תוכנה ומובייל ומנהלי מוצר. עם זאת אלינסקי מציינת כי קיים קושי מתמשך בהשגת אשרות עבודה לארצות הברית וזה הופך את היכולת לממש את הביקוש לידי מעשה לכמעט בלתי אפשרית. היעדים המרכזיים: אזור סיליקון ואלי בקליפורניה - שמאכלס חברות דוגמת גוגל, מיקרוסופט, אינטל ו-HP לצד סטארטאפים. בניו יורק יש חברות ישראליות בתחום המובייל והמדיה כמו טאבולה, live person Outbrain ו-Matomy. בבוסטון מתרכזות החברות בתחום ה medical devices וביוטכנולוגיה.
מדינות אירופה - אלינסקי מספרת כי התרסקות האירו הביאה לעצירה ברובה בתנועת הרילוקיישן מישראל לאירופה. עם זאת, קיימים עדין יעדים ותחומים בהם ניכרת צמיחה, למשל בתעשיית הרכב בגרמניה - בתעשיית הרכב, בתעשיית הדפוס ובתחום התוכנה - בעיקר בברלין, או באנגליה - בתחומי האינטרנט, המובייל והפיננסים (Fintech), כאשר הביקוש הוא ביקר למהנדסי תוכנה, בעיקר בתחום המובייל וה-Big Data". בהולנד ניתן למצוא מרכזי תמיכה ושירות וצד מרכזי פיתוח כמו חברת Booking.com.
למזרח אירופה - תנועת הרילוקיישן ירדה למדינות כמו רוסיה, אוקראינה, רומניה ובולגריה, שריכזו פעילות מאוד גדולה של מרכזי פיתוח בעיקר בעולם הגיימינג. "הסיבות לכך הן המצב הביטחוני הרעוע באיזור רוסיה ואוקראינה והשינויים הדרסטיים במטבע", מסבירה אלינסקי.
קולומביה וברזיל - תחומי הפעילות העיקריים הנדרשים הם מצד חברות טכנולוגיה, טלקום וחברות העוסקות בביטחון ואבטחה. "מדינות אלו מהוות את מרבית הרילוקיישנים לאזור דרום אמריקה - קולומביה בעיקר בשל פתיחת הסחר עם ארה"ב, וברזיל לקראת אירועי המונדיאל המתוכננים בה", מסבירה אלינסקי.
מדינות אפריקה - המדינות הבולטות הן ניגריה, אנגולה, קניה וגאנה, בתחומי תשתיות, חקלאות, פרויקטים של טלקום, מערכות ביומטריות ופרויקטים של בניה. עם זאת אלינסקי מציינת כי בשונה משנים עברו - בשנת 2015 נעצרה כמעט לחלוטין תנועת הישראלים למדינה. "אם בשנה ממוצעת קודמת היקף הרילוקיישן לאפריקה היה קרוב לעשרת אלפים איש בשנה, השנה רואים האטה וצמצום משמעותי בשל התרסקות הנפט והעובדה שרוב המסחר במדינות האלה מבוסס על הנפט", היא מסבירה.
עינת גז, מייסדת חברת רילוקיישן סורס התארחה באולפן ynet וסיפקה טיפים חשובים נוספים. צפו בראיון שערך איתה אטילה שומפלבי באולפן ynet:
משכורות בגובה טריליוני דולרים
עו"ד צבי קן תור, המשמש כנציג לשכת עורכי הדין העולמית בוועדה של OECD ליצירת אמנת רילוקיישן בין לאומית, מספר כי לפי ההערכות, כיום נשלחים באירופה לבדה ממדינה למדינה 20 מיליון מומחים מדי שנה במסגרת רילוקיישן. היקף המשכורות שמשולם לעובדים ברילוקיישן בעולם, נע בין 400 מיליארד ל-3 טריליון דולרים.
"אם מגדירים רילוקיישן כמהלך שמצריך הוצאת ויזת עבודה, ההערכות גורסות כי 3 מיליון עובדים מוציאים מידי שנה ברחבי העולם אשרות עבודה - נתון שצומח בעקביות מידי שנה בשיעור של 20%. אם מכפילים סכום זה בשכר הממוצע שמשולם לעובד – מתקבל סכום של למעלה מ-400 מיליארד דולר", הוא מסביר. "אם כוללים בתוך התחשיב את תנועת המומחים באירופה ממדינה שעוברים מידי שנה ממדינה למדינה בתוך היבשת, מתקבל סכום בגובה של טריליוני דולרים".
נקודת הזמן שבה התופעה קיבלה דחיפה משמעותית לדבריו, היא לאחר נפילת חומת ברלין, שהביאה מדינות להסיר את הסנקציות ולאפשר מעבר חופשי של אזרחים לשטחן ומהן. "מעצמות כמו סין והודו פתחו את שעריהן וכיום, מדינות אלו שולחות מידי שנה מאות אלפי עובדים ברחבי העולם", הוא אומר. "סין אפילו הכריזה כי היא מעוניינת להגיע למצב בו עד לשנת 2020 – 20 מיליון עובדים סינים יועסקו במדינות זרות, כאשר מתוכם מספר מיליונים יהיו מומחים זרים שמבצעים רילוקיישן - נתון אשר צפוי להכניס לקופת המדינה מאות מיליארדי דולרים".
טיפים למו"מ עם המעסיק
קיבלתם הצעה לרילוקיישן - מה עושים עכשיו? על מה צריך להקפיד במו"מ עם המעסיק ואילו שירותים כדאי לבקש ממנו? אלינסקי מסבירה כי גורם מרכזי אליו יש לשים לב הוא משך זמן המעבר המתוכנן, שמשפיע על גובה השכר והמיסוי. מעסיקים רבים מממנים לעובדים יועץ מס שמתמחה ברילוקיישן על מנת לתכנן את המעבר לחו"ל", היא מסבירה.
"כך למשל, עובד שיוצא לשנת שליחות בארה"ב, חייב להבין, שעליו לשלם מס בשתי המדינות - ארצות הברית וישראל. אמנם יש אמנת מס בין המדינות, אך אין אמנה בנושא ביטוח לאומי ויש פער בין המיסוי בארץ למיסוי בחו"ל. כדאי להביא את הנושא הזה לשיחת המו"מ עם המעסיק. יש מעסיקים שמשלמים את החלק הישראלי, או שלוקחים עלויות אלו בחשבון בזמן הרכבת השכר".
בנוסף היא ממליצה לבקש שירותי Destination Services בארץ היעד - חברות שמסייעות בהתאקלמות לעובדים ברילוקיישן. "כשמשפחה עוברת למקום חדש, עליה להתחיל לבנות מחדש את חייה במקום זה. יש להחליט על השכונה המתאימה ביותר מבחינת תקציב וקהילה, למצוא בתי ספר וגני ילדים, לאתר מקומות לביצוע קניות, חוגים לילדים ואף תעסוקה לבן או בת הזוג, להבין איפה נמצאים בתי כנסת אם מדובר במשפחה דתית ועוד. חברות המתמחות במתן שירותים כאלה מקלות מאוד על הנחיתה בארץ היעד".
אבל עוד בטרם המו"מ על התנאים - אלינסקי ממליצה לעובדים להיוועץ ביועץ מקצועי או מומחה. "עובדים רבים לא מכירים את עלויות המסים והמחיה בארץ היעד או שלא לוקחים בחשבון אובדן השתכרות של בן או בת הזוג, ורק כאשר מתחילים לחיות בארץ החדשה, מבינים שהם לא גומרים את החודש".
אתגרים משפחתיים
המעבר למדינה אחרת לצורכי עבודה מציב אתגרים נוספים, כמו שפה, פערים תרבותיים, ניתוק המשפחה והילדים מהסביבה המוכרת ועוד. אלינסקי מציינת כי לא מעט רילוקיישנים נכשלים מפאת קשיי השתלבות, אבל אם מתכוננים כמו שצריך, אפשר להגדיל משמעותית את סיכויי הצלחת המהלך.
בין ההכנסות הבסיסיות אותן יש לבצע: מומלץ ללמוד על התרבות המקומית ולהכיר עד כמה שאפשר את המדינה שאליה עוברים, כולל כמובן חוקי התנועה המקומיים ובירור אם צריך להנפיק רישיון נהיגה מקומי. בסיוע אלינסקי מיפינו את האתגרים המרכזיים:
הכנה נכונה של המשפחה - על מנת להגדיל את הסיכוי שהמשפחה תשתלב בקהילה החדשה, אלינסקי ממליצה ללמוד כמה שיותר על המקום. "הכנה נכונה של המשפחה לפני היציאה קריטית להצלחת המשימה. בן או בת הזוג והילדים מגיעים לסביבה חדשה ולא מוכרת, ותהליך ההשתלבות הוא ארוך ולא פשוט כלל. ככל שבני הזוג והילדים יקבלו יותר פרטים, תמונות וכל מידע אחר שיכול לעזור להם להתכונן למעבר, כך המעבר יהיה קל יותר.
"יש חברות ויועצים פרטיים שמסייעים למשפחות לנהל את המעבר עוד בשלב המקדים בארץ ומלוות אותן בשבועות הראשונות לאחר ההגעה. במידה ויוצאים למדינה דוברת אנגלית, כדאי שבני המשפחה יכירו את השפה לפחות ברמה שתאפשר להם תקשורת בסיסית".
הכירו את הפערים התרבותיים - "פערים בין תרבותיים קיימים בין כל מדינות העולם" אומרת אלינסקי. עובד ישראלי שיוצא לסין אינו יכול להשתלב בעולם העסקי או אפילו לתקשר בצורה טובה ואפקטיבית עם אנשים מקומיים ללא הבנה של הפערים. הוא חייב להבין כיצד הוא נתפס בעיני הקולגה או הלקוח הסיני, ממה כדאי להימנע, מהן המילים שכדאי להשתמש בהן ואיך ליצר תקשורת חיובית ואפקטיבית.
בעיות רפואיות - בטרם היציאה לרילוקיישן, יש לבדוק אם צריך ביטוח מיוחד או חיסונים. אלינסקי ממליצה גם לברר גם מראש על חוקי המדינה המארחת בכל הקשור להריון ולידה. "יש מדינות שבהן לא מומלץ למשל ללדת והעובד ומשפחתו חוזרים לארץ כדי ללדת", היא מסבירה.
אי התאמה מקצועית - כאן אלינסקי מספקת טיפ למעסיקים: לוודא שהאדם שנבחר לרילוקיישן מתאים לתפקיד ולסביבת העבודה אליה הוא נשלח. "אם זהו עובד חדש שגויס עבור התפקיד, יש לבצע איתו ראיונות עומק ואם הדבר ניתן, לשלח אותו למכון הערכה כדי לבחון את התאמתו לתפקיד", אומרת אלינסקי. "עובדים שנשלחים לארצות עולם שלישי או לאזורים מאותגרים פוליטית או ביטחונית, חייבים להבין לאן הם עוברים ומהי המשמעות של חיים במדינה זו. לא כל אחד מצליח להתאים את עצמו לסביבה החדשה".
קחו יועץ - "תקופת היציאה לרילוקיישן היא עמוסה בפרטים וחשוב לדעת כיצד לאסוף אותם ולחבר אותם נכון יחדיו", היא מסבירה. "יועץ המומחה לנושא יכול לעזור בחיבור המידע המתקבל מהגופים השונים וניתוח המצב בצורה הטובה ביותר".
סבלנות - "הטיפ הכי חשוב הוא להיות סבלני. מעבר למדינה חדשה כרוך בקושי רב. דרוש זמן על מנת להבין את חוקי המקום, הנהגים, התרבות וגם על מנת להכיר אנשים חדשים וליצור חברויות חדשות".
