חנונים של בירה – מי אתם בכלל?
הכירו את ה"ביר גיקס", אספני בירה כפייתיים שמבלים את זמנם בחיפוש אחר בירות חדשות וטעמים חדשים. שחר הרץ, ביר גיק: "זה מרדף תמידי. אני לא מעוניין לטעום בירה שכבר טעמתי, טעימה ככל שתהיה. תמיד אעדיף לטעום במקומה בירה חדשה, מגעילה ככל שתהיה"
מסתבר שבשנים האחרונות מתגבשת בארץ קבוצה של מטורפים לבירה. כ-30 גברים, ומעט מאוד נשים, כולם בשנות ה-30 לחייהם, ששותים, נושמים וחיים בירה. חלקם אף הפכו את האהבה הזו למקצוע.
ה"ביר גיקס" צמאים לכל בירה חדשה שרק מופיעה בשוק, ואחדים מהם טעמו כבר למעלה מ-4,000. בירות שכבר קיימות לא מעניינות אותם, והם "מעדיפים לחסוך את הקלוריות", כהגדרתם, בשביל הבירות החדשות שעדיין לא טעמו.
ה"ביר גיקס", כך מסתבר, מחפשים כל הזמן את הדבר הבא – הם מביאים בעצמם בירות מחו"ל; שולחים את המשפחה והשכנים שנוסעים למקומות מעניינים למצוא להם בירות; מחפשים את מבשלות הבוטיק הכי מעניינות; עוקבים אחרי "ביר גיקס" אחרים בעולם; ומשתתפים באירועים הקשורים לבירה, כמו תערוכת BEERS 2015, שתיפתח היום במתחם התחנה. הם גם סנובים של בירה: מתעלמים מבירות של חברות מסחריות או מכאלו של מבשלות קטנות שהפכו למסחריות.
בחנות אני פוגשת את ארבעת המופלאים: קרן מק - אספנית בירות שעוסקת בתחום השיווק והייתה עד לא מזמן מנהלת מותג ב"טמפו"; דרור טרבס – איש היי-טק; אריאל דרוק - בשלן בירה במבשלת העם; ושחר הרץ - איש בירה בכל רמ"ח אבריו וגם הבעלים של החנות בה אנו נפגשים וגם יבואן של חומרי גלם להכנת בירה.
אז מה זה בכלל "ביר גיקס" ואיך הופכים להיות כזה?
שחר: "לא מדובר בתואר רשמי בשום צורה או אופן. אדם יכול להחליט שהוא כזה או שהחברים שלו יכולים להחליט שהוא כזה, על סמך ההתנהגות, האספנות הכפייתית, הדבקות במשימה והחיפוש אחר הבירה הלא מוכרת הבאה. בקיצור, ביר גיקס הם למעשה אספנים של טעמים חדשים. אנחנו אוספים טעמים חדשים, תרים אחריהם, שמחים לגלות בירות חדשות ומוכנים ללכת רחוק בשביל זה. זה מרדף תמידי. אני לא מעוניין לטעום בירה שכבר טעמתי, טעימה ככל שתהיה. תמיד אעדיף לטעום במקומה בירה חדשה, מגעילה ככל שתהיה. אנחנו גם אוהבים לעשות את זה לפני כולם. בגלל זה אתה חייב שיהיה טבוע בך יצר של אספנות".
קרן: "התחלתי בערך לפני שש שנים. עד אז בן זוגי ואני היינו גיקים של אלכוהול, של קוקטיילים ושל רום במיוחד. המבחר בארץ קטן, גם היום, אבל בטח אז, וכך החיפוש שלנו התמקד בחו"ל. אבל מסתבר שרום ואלכוהול זה משהו שאת ממצה מהר יחסית. בבירות את אף פעם לא מגיעה לרוויה, והחיפוש אחרי בירות נראה לנו טבעי, כי ממילא ברים חדשים ובירות חדשות תמיד היו חלק מהנסיעות שלנו".
אריאל: "אני עובד כמבשל בירה במבשלת העם (מבשלה עם רישיון יצרן שמציעה שירותי בישול מקצועיים לבשלן הביתי. ל.ש.), ובאופן טבעי נחשפתי להרבה מאוד סוגי מתכונים, בירות חדשות וסגנונות חדשים, וזה פתח לי את הראש. מאז אני אוסף טעימות, נעזר רבות באפליקציית Untapped, שהיא בעצם אפליקציה חברתית לשתיינים שמאפשרת לדרג בירות ולראות מי שותה מה. מאז שנת 2012 אני מקום שני בישראל במספר הבירות שטעמתי, עם למעלה מ-4,000 בירות".
דרור: "במסגרת העבודה טסתי הרבה לחו"ל בשנים האחרונות, בעיקר לאירופה והרבה לאיטליה. באיטליה למשל גיליתי סצנה ממש מדליקה של בירות. יש שם הרבה מבשלות קטנות שמייצרות בירות מעניינות מאוד".
"דווקא מדינות שאין להן מסורת עתיקת יומין של בירה, שם קורים הדברים המגניבים", מחדד דרור, "כמו באיטליה, כך גם בדנמרק, שבדיה, סקנדינביה וכמובן - גם בארה"ב. בכל נסיעה כזאת הייתי הולך בתום יום העבודה לחנויות בירה ומביא איתי לארץ בירות במזוודה גדולה, כדי שיהיה לחבר'ה מה לטעום".
נשמע שעם כל המרדף הזה קצת הולכת לאיבוד החוויה הפשוטה של ליהנות מסתם בירה עם חברים על המרפסת.
דרור: "לא באמת, כי אני לא מוותר על בירה עם החבר'ה, ופעם בשבוע יש יום שמוקדש לזה ואנחנו שותים סתם בירות רגילות באיזה פאב".
קרן : "גם אצלי ואצל בן זוגי יש מספיק מקום גם לבירות רגילות, בירות שאנחנו אוהבים במיוחד ודווקא חוזרים אליהן. קנינו מקרר בירה שקוף והוא מוצב במרכז הסלון, שם יש בירות "רגילות" ובירות מיוחדות יותר, ויש מקום לכולן".
באיזו תדירות בעצם טועמים בירות מיוחדות?
שחר: "אנחנו משתדלים להיפגש בכל שבוע ולטעום בערך 20 בירות, שכולן בירות שלא מיובאות לישראל".
וואו, זה המון. איך מתגלגלות אליכם כל כך הרבה בירות חדשות?
קרן: "אנחנו מפעילים את כל מי שאנחנו מכירים - הורים, חברים, חברים של חברים. כל מי שנוסע למקום מיוחד, אנחנו מסבירים לו בדיוק מה להביא ואיפה אפשר להשיג את זה".
אריאל: "האפליקציות גם הפכו את הדבר הזה להרבה יותר קל. אני יושב במקום ושותה בירה ויכול לראות מי שותה לידי ומאיפה הוא. ככה מתפתחת שיחה, אני מביא להם בירות ישראליות מיוחדות מהמבשלה, ובפעם הבאה שהם מגיעים לישראל הם מביאים לנו בירות שלהם".
דרור: "לאריאל יש קשרים טובים והדוקים, הוא כבר התחבר לנזירים וצליינים שמגיעים לארץ ומביאים לנו בירות מכל מיני כפרים באירופה, ואפילו יצר קשר עם טייס של 'פדקס' שמביא לנו בירות. שחר ואני היינו לא מזמן בפסטיבל בירה גדול בארה"ב והבאנו דברים מעניינים. בכלל, יש המון שיתופיות בדבר הזה. גם אם יש לי רק בקבוק בירה אחד, ברור שאני אשמור אותו לחברים כדי לשתף ושנטעם ביחד. ממילא כל אחד טועם כמות ממש קטנה, אז זה מספיק לכולם".
אריאל: "פעם אפילו הביאו לנו בירה מאיראן, כמובן בירה בלי אלכוהול, והבחור שהביא אותה, פחד שיעשו לו בעיות בכניסה לישראל, אז הוא הוריד את התווית של הבירה, שמר אותה בצד והגיש את הבקבוק בנפרד ואת התווית בנפרד. סיפורים כאלה לא חסרים".
אתם טועמים המון בירות חדשות שלא מגיעות לישראל באופן סדיר. אתם חושבים שיש לכם השפעה על היבואנים בישראל? יכול להיות שבירה שאהבתם תגיע בזכותכם לארץ?
שחר: "בוודאות כן. אני חושב שבהחלט יש השפעה עקיפה על הייבוא הסדיר לישראל. אנחנו טועמים בירות, אנחנו מדברים עליהן, ובקהילה הקטנה שלנו אנחנו סוג של מובילי דעת קהל. אם אהבנו משהו נדבר על זה עם אנשים, וכך הדברים מתגלגלים הלאה. קחי לדוגמא את הברודוג, מבשלת קראפט סקוטית שהתחלתי להביא לפה כבר לפני 4 שנים. טעמנו, התלהבנו, היה סביבה דיבור, והנה - 4 שנים אחרי היא מגיעה לישראל".
מה קורה בעולם מבחינת קהילת ה"ביר גיקס"?
קרן: "בדנמרק יש תעשיה שמאוד מעודדת את זה, כל הזמן יוצאות שם בירות חדשות במהדורות מוגבלות וגם האמריקאים תורמים לדבר הזה עם מהדורות מתחלפות משלהם".
שחר: "כל הנושא של חדשנות בבירה זה לא רק לקטנים. בעולם כבר הבינו שגם מבשלות מסחריות יכולות לרגש ולחדש ל'גיק ביקס'. בסך הכל, גם חברות גדולות רוצות לשחק את המשחק".
טעמתם בירות מכל רחבי העולם, מגוואטמלה, מאיי הפסחא, מאיסלנד, מדרום אפריקה, ממרטיניק, מברבדוס. מה יש לתערוכת בירות בישראל לחדש לכם?
קרן: "קודם כל זה מפגש חברתי. תערוכה כזאת זו הזדמנות בשבילנו לפגוש חברים, שתיינים אחרים, להחליף דעות, רשמים, המלצות".
דרור: "גם עבורנו זו הזדמנות לטעום דברים חדשים, פחות מוכרים, להיחשף להשקות חדשות של סדרות מיוחדות גם מבשלות ישראליות וגם מחוץ לארץ, הייבוא רק הולך וגדל".
אריאל: "זו הזדמנות לטעום בירות של בשלנים ביתיים גם, של מבשלות קטנות מאוד מעניינות שלא כל כך זמינות במרכז בדרך כלל".
שחר: "לנו אולי לא יחדשו הרבה בכל 200 הבירות שיהיו זמינות לטעימה בתערוכה, אבל אני חושב שלישראלי הממוצע זו הזדמנות טובה לטעום. גם הקונספט הזה שמבוסס על טעימה של 100 מ"ל הוא נהדר, ומאפשר בערב אחד גם לטעום ליטר וחצי של בירה שונה. ככה גם אפשר להכיר הרבה דברים חדשים ולהתוודע להרבה מבשלות מקומיות שלא נמצאות במרכז".
פסטיבל הבירות Beers יתקיים השנה בתאריכים 11-13 באוגוסט, החל מהשעה 18:00, במתחם התחנה בתל אביב.
לצד עשרות דוכני בירות בוטיק מהארץ ומהעולם יהיו השנה גם דוכני מזון, בימות מוסיקה חיה ופינות ישיבה נוחות. מחיר כניסה: 70 ש"ח כולל 5 קופוני טעימה.
