מחקר ישראלי: למה 30% מחולי הסרטן מדלגים על תרופות?
מחקר שנערך בבילינסון בדק את רמת המחויבות של חולי סרטן לנטילת תרופות לפי הוראות הרופא. התוצאה: כ-30 אחוזים מהחולים מדלגים על נטילת התרופה מסיבות שונות. בשלב הבא, ייצרו החוקרים מודל במטרה לעודד את המטופלים להקפיד על נטילת התרופות
כ-30 אחוזים מחולי הסרטן אינם מקפידים ליטול תרופות דרך הפה - כך עולה ממחקר שנעשה על ידי צוות חוקרים ממרכז דוידוף בבילינסון. הסיבות לחוסר ההקפדה כוללות שיכחה וחששות מתופעות לוואי.
קראו עוד על מחקרי הבריאות:
מחקר: מוזיקה בחדר הניתוח מגבירה סיכון לטעויות
האם גראס רפואי מזיק לריאות? תתפלאו
מחקר: ערבים המאושפזים בבי"ח ישראלי חשים יותר ישראלים
צוות החוקרים שהובילו את המחקר כולל את ד"ר אבי לידר, רופא במערך להמטו-אונקולוגיה במרכז דוידוף בבילינסון, יהודית דרייר, מנהלת הסיעוד במרכז דוידוף בבילינסון, ופרופ' פיה רענני, מנהלת המערך להמטולוגיה ולהמטו-אונקולוגיה במרכז דוידוף בבילינסון.
"הנושא של התמודדות עם חוסר היענות לנטילת תרופות בקרב חולי סרטן מהווה אתגר הולך וגדל, במיוחד לאור השינויים שחלו בשנים האחרונות בטיפול", אומרת פרופ' רענני, "בחלק מן המחלות, המעבר מכימותרפיה הניתנת דרך הוריד לתרופות הנלקחות דרך הפה, מדגיש את חלקו של החולה עצמו ביעילות הטיפול במחלתו".
החוקרים בדקו חולי לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML) המקבלים תרופה בצורת כדורים לבליעה, ובחנו את מידת ההיענות שלהם לנטילת התרופה. מחקרים קודמים על חולי CML, הראו כי חוסר היענות לנטילת תרופות גורמות לתוצאות טיפוליות נחותות. עם זאת, עד כה לא התפרסם אף מחקר שבדק האם ניתן לשפר היענות בקרב חולים אלו, וכיצד.
החוקרים בחנו מודל התערבותי רב-שלבי שמטרתו לשפר את שיעור נטילת התרופות בחולים אלה. המחקר המקיף כלל חולים מבי"ח בילינסון, והמכונים ההמטולוגים במרכז הרפואי רמב"ם, סורוקה, ומרכז רפואי מאיר.
היענות נמוכה בקרב חולים החיים לבד
במסגרת המחקר, ההיענות של כל חולה נמדדה בעזרת בקבוקון לשמירת התרופות בעל פקק אלקטרוני, המתעד כל פתיחה וסגירה של הבקבוק ומאפשר מעקב אחר הוצאת התרופה מן הבקבוק. שיטה זו אמינה ביותר ומשקפת את ההיענות האמיתית של כל חולה.
בנוסף, החולים מילאו שאלונים לגבי רמת ההיענות שלהם לנטילת התרופות. התוצאות הראו היענות נמוכה יותר בקרב חולים המתגוררים לבד, בקרב חולים המקבלים קווי טיפול מתקדמים או חולים שלא היו חברים בעמותה הארצית של חולי CML.
"אחת המסקנות מן המחקר היא שקיימת חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של החולים שנמצאים בסיכון לחוסר היענות לנטילת תרופות", מבהיר ד"ר לידר, "זיהוי המאפיינים האישיים של חולה כזה יסייעו לצוות המטפל לקיים התערבות מובנית במטרה לשפר את אחוזי נטילת התרופות".
צפו בהסבר על לוקמיה מילנואידית כרונית CML:
הפתרון: קבוצות תמיכה והרצאות
בשלב הבא והייחודי, מטרת החוקרים הייתה לשפר היענות לטיפול. צוות המחקר קיים מפגשים אישיים עם כל אחד מהחולים, בו העלו את הנתונים שנאספו לגבי ההיענות שלו לטיפול, דנו בסיבות לאי נטילה של תרופות ואף העלו פתרונות אפשריים.
השיחות התבססו על טכניקות של משוב ושיקוף מצבו של החולה ("ראיון מוטיבציוני"), במטרה להבין מה מקור הקושי בנטילת התרופות באופן קבוע ומה מידת המוכנות של כל חולה לבצע שינויים התנהגותיים באותו שלב.
כהקדמה למפגשים האישיים, צוות רב-מקצועי שכלל רופא, אחות ורוקחת קלינית, נפגש עם החולים במסגרת קבוצתית במטרה לספק מידע ולהעביר הדרכה על חשיבות התרופות ודרכים לשפר היענות ולהתמודד עם תופעות לוואי.
כמו כן, התקיימה קבוצת תמיכה בה החולים שיתפו אחד את השני בקשיים בהתמודדות היומיומית עם המחלה. כחלק מהתפישה המקובלת ומוכחת שהתערבות יעילה צריכה להיות כוללנית ורחבה, הועברו הרצאות בנושא גם לצוות המטפל בחולים.
"מן המחקר עולה בבירור כי התערבות צריכה להיות במספר מישורים: החולה, הצוות המטפל, מערך התמיכה של החולה, מסכמת דרייר, "מרכיב של הדרכת החולה מהווה כלי חשוב כדי להניח בסיס לשאר ההתערבויות, אולם הדרכה בלבד הוכחה כבעלת השפעה חולפת לטווח קצר.התערבות לשיפור היענות צריכה לגעת בכל הרבדים שתורמים לחוסר היענות ולהתבסס על שיטות קוגניטיביות-התנהגותיות, עקב יעילותן המוכחת במחלות כרוניות אחרות". 
לפנייה לכתב/ת 
