כבישים לקויים גורמים לתאונות, ויש לכך הוכחות
מחקר שנערך לפני שנים בטכניון קבע כי תשתיות לקויות גורמות לפחות למחצית מהתאונות על כבישי ישראל. עורך המחקר מסביר לכם מדוע
לפני למעלה מעשור מצא מחקר מקיף שנערך בטכניון כי תשתיות לקויות גורמות לכ-50% מתאונות הדרכים. כמובן שהתנהגות נהגים ("הגורם האנושי") תורמת אף היא לתאונות, וללא ספק מהווה גורם מרכזי ברבות מהן. אך בניגוד למקובל לחשוב - ולטענות המשטרה לעיתים קרובות - כי אותו גורם אנושי אחראי למרבית (אם לא כל) התאונות, היחס שמצא המחקר עמד על 50-50.
כדי להבין טוב יותר את משמעות המספרים, כדאי להזכיר כי תאונת דרכים מתרחשת בדרך כלל כאשר יותר מגורם אחד אחראי לה. למשל, נהיגה במהירות מופרזת בדרך עם צמתים מרובים, למשל עקיפה מסוכנת במקום בו הראות אינה טובה, וכדומה.
לצורך המחשה, קבלו שתי דוגמאות נוספות: הראשונה, נסיעה מהירה מדי בכביש עם עקומה שתוכננה שלא כהלכה, למשל רדיוס קטן מהתקן או הגבהה צדית לא נאותה. השנייה והאופיינית לצערנו, שוליים נמוכים ביחס לכביש (הבדל של 5 ס"מ ויותר), הגורמים ל"נפילה" של הגלגל הימני בעת סטייה קלה מהנתיב - סטייה האמורה להסתיים ללא נפגעים, אך עקב המדרגה גורמת לתגובה לא רצונית של הנהג ול"תיקון יתר", הגורם למעבר לנתיב הנגדי על כל המשתמע מכך. לשם הדגמה, קבלו צילום מכביש 651 ליד קיסריה, בו לאותה מדרגה נוספים עמודי בטון ללא כל הגנה.
גורמי תשתית עיקריים המשפיעים על בטיחות
במחקר מקיף שערכתי בטכניון בשיתוף הפרופסורים משה כהן ז"ל וחנין פרח, נותחו גורמי תשתית שונים והשפעתם על תאונות בדרכים בין עירוניות עם שני נתיבים. בסך-הכל נבדקו 12 גורמי תשתית כגון רוחב הנתיבים, ראות, גדרות בטיחות, מאפייני שוליים וכדומה. כל 12 הגורמים התשתיתיים שנבדקו משפיעים על רמת הבטיחות הכוללת של כל דרך. כל אחד מהם תורם בצורה מעט שונה לתמונה הכללית של הבטיחות בדרך מסוימת ולכן בכללותם, ובשילוב של גורמי האנוש כאמור לעיל, משפיעים על שיעורי התאונות שיתרחשו באותה דרך לאורך תקופה.
במחקר האמור נמצא שחמשת גורמי התשתית העיקריים והמשפיעים ביותר על בטיחות בדרכים דו-נתיביות בינעירוניות הם:
1. רוחב נתיבים
2. חלק הדרך שבו אסורה עקיפה
3. ערך מספרי (הציון) שניתן לעקביות תוואי הדרך
4. ערך מספרי (הציון) שניתן למאפייני בטיחות בצידי הדרך (כולל רוחב שוליים ו"מדרגה")
5. מספר הצמתים לקילומטר אורך
לשם הבהרה חשוב לציין כי גם גורמי תשתית חשובים אחרים, אין להפחית בערכם ויש לתכננם כהלכה, אבל חמשת הגורמים המוזכרים משפיעים באופן מובהק ביותר על הסיכוי להתרחשות תאונות.
מערכת הגנה למקרה בו תשתית לקויה או חוסר תשומת לב מביאים לירידת הרכב מהכביש:
במחקר האמור פותח מדד כולל ("ציון כולל") לאיכות התשתית, על סמך אותם חמשת מאפייני תשתית עיקריים. לאחר בחינתם ובחינת מאפייני תאונות רבות, כויל מודל שהראה שככל שאיכות התשתית נמוכה יותר - כלומר שהציון התשתיתי נמוך יותר - שיעור התאונות גבוה יותר.
מכך אפשר להבין כי הקשר בין שיעורי התאונות ותשתית גרועה הוכח פעם נוספת. יצוין גם שנמצא כי ירידה קטנה יחסית באיכות התשתית, מובילה להגדלה ניכרת בשיעורי התאונות. אפשר לציין זאת גם באופן הפוך: השקעות מדודות בתשתית ושיפורים סבירים ונכונים, יובילו להקטנת שיעורי התאונות וירידה במספר הפצועים קשה וההרוגים.
התראת סטייה מנתיב. אמורה לסייע (גם) איפה שהתשתית כושלת:
מה משרד התחבורה צריך לעשות?
בנוסף למערכה התקשורתית שקיימת - וראויה לשבח - לשיפור התנהגות הנהגים בארץ, אין ספק שעל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להשקיע כספים רבים בשיפור תשתיות הכבישים הבינעירוניים. כמובן שהבדיקה צריכה להעשות באופן סדור ושיטתי, כולל קביעה רצינית של עדיפויות וסדרי קדימה. אין ספק והדבר ודאי, שהשקעות כאלה יקטינו באופן משמעותי את כמות התאונות - וכפועל יוצא תהיה הפחתה במספרי ההרוגים והפצועים. למותר לציין ששכרה של השקעה זו בצידה גם מהבחינה הכלכלית-לאומית.
הכותב הוא פרופ' אמריטוס להנדסת אזרחית – תחבורה (הטכניון), יועץ בהנדסת תחבורה, והמאמר מבוסס על הרצאה שניתנה באוניברסיטת בר-אילן
לפנייה לכתב/ת 
