ביקורת מול שביעות רצון: התגובות לפסילת חוק המסתננים
שרת המשפטים שקד ציטטה את שופט העליון הנדל שכתב כי "נפגם השיח בין בית המשפט לכנסת", שר הפנים שלום אמר כי בכוונתו להגיש בדחיפות תיקון לחוק למניעת הסתננות ושר הפנים לשעבר סער אמר כי בג"ץ שגה. מנגד, יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון וארגוני זכויות האדם בירכו על ההחלטה
שר הפנים לשעבר גדעון סער מתח הערב (יום ג') ביקורת על החלטת בג"ץ לדחות באופן חלקי את חוק המסתננים. "בג"ץ שגה גם הפעם בהתעקשותו לפסול בפעם השלישית ברציפות תוך פחות משנתיים חקיקת כנסת שנועדה להתמודד עם תופעת המסתננים", כתב סער בפייסבוק.
לדבריו, "האחריות על עתיד ישראל, שמירת גבולותיה והסתננות בלתי חוקית לתוכה היא על הרשות המבצעת. עבור ישראל מדובר בסוגיה אסטרטגית". סער סיכם וכתב: "אני משוכנע ששחיקת הכלים החיוניים לטיפול אפקטיבי בנושא מזיקה לאינטרס הלאומי".
ח"כ מירי רגב אמרה: "אני מברכת את תושבי דרום ת"א שזכו לפסק דין בעניין המסתננים. החלטה זו תמנע גל צונאמי של מסתננים חדשים. אין ספק שהיה נכון אילו בג"צ היה נמנע בכלל מלהתערב. לממשלה יש את הזכות לקבוע את מדיניות ההגירה שלה. אי ביטול החוק יביא למניעת גל צונאמי של מסתננים עתידיים".
תשעה שופטי בג"ץ דחו אחר הצהריים (ג') את העתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם בעניין חוקתיותו של התיקון השלישי לחוק, למעט בסוגיית התקופה המרבית להחזקת מסתננים במרכז השהייה בחולות. התיקון לחוק כלל שני חלקים: הראשון ביקש לאפשר לכלוא לשלושה חודשים מבקשי מקלט חודשים בכלא סהרונים. השני פעל להסדיר את הפעלת מתקן חולות. התיקון כלל קיצור משנה לשלושה חודשים את תקופת הכליאה של מבקשי מקלט חדשים החוצים את הגבול לישראל ללא היתר.
שרת המשפטים איילת שקד מסרה: "לאחר יותר משנתיים הוחלט כי החוק יישאר על כנו והעתירה נדחתה. חשוב כי במדינה דמוקרטית מתוקנת הגדרת הסמכויות והתפקידים בין הרשויות תהיה ברורה. צודק בהקשר זה השופט הנדל, שאמר בפסק הדין כי 'אכן יש סוג של שיח חוקתי בין בית המשפט לבין הכנס, אך אין זה שיח בין שותפים לתפקיד. לכל גוף - תכלית וסמכויות שונות'. כנים היו דבריו כשהוסיף ואמר כי 'נפגם השיח בין בית המשפט לכנסת'.
"לא היינו צריכים להגיע לדיון שלישי בסוגיית חוק ההסתננות, וידיה של הרשות המחוקקת לא היו צריכות להיקשר באופן שבו נקשרו. זוהי הסיבה לנחיצותו של חוק יסוד החקיקה, שיביא להסדרת הסמכויות בין הרשות המחוקקת והשופטת. מדינת ישראל פועלת ביתר שאת בשנה האחרונה על מנת לפתור את סוגיית ההסתננות הבלתי חוקית בעזרת הגברת קצב היציאה למדינה שלישית. בחודשים האחרונים אנו עדים לתחילתו של גל הגירה חדש. בין השאר נכנסו מסתננים בפעם השנייה, כאלו שכבר קיבלו כסף בעבר מהמדינה ועזבו. הם שבו לעבוד. בימים אלו אנו מגבשים פתרון לסוגיית הנכנסים החדשים, פתרון שיפגע במוטיבציה להגיע לכאן".
השר לביטחון פנים גלעד ארדן, אשר חוקק כשר פנים את החוק למניעת הסתננות בגרסתו הנוכחית, אמר בתגובה להחלטה: "צר לי צער עמוק על החלטת בג"ץ שפוגעת פגיעה קשה בניסיון המדינה למנוע השתקעות של מסתננים בלתי חוקיים בערי ישראל. השהייה למשך 20 חודשים במתקן חולות נקבעה לאחר חשיבה מעמיקה עם היועץ המשפטי לממשלה וצוותו, ולאחר שנקבעו כל ההסדרים מצד אחד שיאפשרו למסתננים במתקן חולות לצאת ממנו ולנוע בחופשיות במהלך היום, ומצד שני לקבוע תקופת שהייה שתייצר להם תמריץ לחזור למדינות מוצאם ולא להשתקע בערים ובשכונות, דבר המייצר בעיות חברתיות ובטחוניות קשות ופוגע באזרחינו.
"לא זו בלבד שבג"ץ קיצר את תקופת השהייה בחולות לתקופה שלא תייצר תמריץ לעזיבת המדינה, אלא שבימים אלה ממש הוא גם מעכב את יישום הסדר העזיבה למדינות שלישיות אשר עליו החלטתי וחתמתי כשר פנים.
"בקביעתו כי 12 חודשים היא תקופה 'ראויה יותר' מ-20 חודשים ומבטאת את הרחמים הנדרשים כלפי המסתננים (אך מתעלמת מהרחמים הראויים כלפי מצוקת תושבי השכונות), שם עצמו בג"ץ כ'מחוקק על' הקובע הסדרים פרטניים במקום בית המחוקקים ובמצב כזה, לא נותרה שום ברירה לכנסת אלא לחוקק את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לשמור על מעמדה כגוף המחוקק".
מלשכת נתניהו נמסר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע שביעות רצון מכך שעמדת המדינה התקבלה עקרונית על ידי בית המשפט, ולפיה לא ניתן להשלים עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית של מהגרי עבודה, ואישר כי ניתן לכלוא את המסתננים לצורך השגת ההרתעה הנדרשת. לצד זאת פסק הדין יילמד והמדינה תפעל ליישמו.
שר הפנים סילבן שלום אמר: "בכוונתי להגיש בדחיפות תיקון לחוק למניעת הסתננות שיקבע את דרכי הפעולה להוצאת המסתננים ויהווה כלי אפקטיבי למאבק בתופעת ההסתננות. הממשלה תמשיך לפעול בתקיפות, כפי שעשתה עד כה, להוצאת המסתננים השוהים בישראל למדינות מוצאם או למדינות שלישיות".
ארגוני זכויות אדם פרסמו הודעה תחת הכותרת "הזמן למדיניות ראויה שתטיב עם תושבי דרום ת"א ומבקשי המקלט". כל מגישי העתירה (המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, א.ס.ף, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם, אמנסטי-אינטרנשיונל ו-ARDC) מסרו: "בית המשפט הבהיר בפעם השלישית כי המחוקק לא הקדיש מחשבה ודיון מעמיק לפני שהורה על שלילת חירותם של אלפי בני אדם. בית המשפט קבע כי החזקה ב'חולות' למשך 20 חודשים איננה חוקתית, וכי כל מי שכלוא שם תקופה העולה על שנה ישוחרר לאלתר. לרשות המדינה עומדת חצי שנה על מנת לגבש הסדר חלופי לתקופת ההחזקה ב'חולות'".
עוד מסרו הארגונים לזכויות אדם: "המדיניות כלפי מבקשי מקלט לא יכולה להסתכם בשלילת חירות המונית של חפים מפשע או הזנחה מוחלטת של הנושא. אנחנו קוראים לממשלה להפנות את היצירתיות והמשאבים שהושקעו בכליאה ובניסיונות ללחוץ על מבקשי המקלט להתייאש, להשקעה במדיניות שתוכל להטיב עם מבקשי המקלט ועם תושבי דרום תל אביב גם יחד: הפניית הכספים שיועדו לכליאה בשיפור שירותי הרווחה, הבריאות והדיור במקומות המאכלסים מבקשי מקלט ויצירת פיזור טבעי ברחבי הארץ על ידי הענקת רשיונות עבודה מוסדרים, ותמריצים להעסקה ברחבי הארץ".
יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "בית המשפט העליון היה צריך לפסול היום בפעם השלישית את 'החוק למניעת הסתננות'. שום דבר לא יכול להכשיר מוסרית כליאה של אנשים בלי משפט, כשהמטרה היא להמאיס עליהם את החיים ולהחזיר אותם למקומות שבהם הם נרדפים בלי לבדוק אפילו את בקשות המקלט שלהם".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ), שליוותה את השתלשלות החוק והעתירות נגדו בשנים האחרונות, מסרה: "בג"ץ שוב מזכיר לממשלת ישראל שתפקידה אינו לאמלל אנשים למען יראו וייראו, אלא למצוא פתרון חוקתי, מידתי והוגן. 12 חודשים הם זמן ארוך למדי למיצוי הליכים של זיהוי וטיפול במעמדו של כל שוהה בלתי חוקי. מרגע שבוחרת המדינה שלא לגרש אדם - אין כל תועלת בהמשך החזקתו בלב מדבר ללא מעש ועל חשבון הציבור. אני קוראת לשרת המשפטים איילת שקד לחדול לאלתר מההסתה הפרועה כלפי קהילת מבקשי המקלט כמו גם כלפי בית המשפט".
המשנה לראש עיריית תל אביב ארגנון גלעדי: "אין מה לצהול על כך שבג"ץ החליט סוף סוף להכיר בסמכות ממשלת ישראל והכנסת לחוקק חוקים. הפסיקה מעקרת לחלוטין את תוכנו של חוק המסתננים, ובכך מפחיתה עוד יותר את המוטיבציה של אותם עובדים זרים לחזור לארצות מולדתיהם. מקומם שאת אותה חמלה שמפגינה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור כלפי העובדים זרים, היא אינה חשה כלפי תושבי דרום תל אביב אשר נקלעו בעשור האחרון למציאות יום יומית קשה מנשוא שנכפתה עליהם".
לפנייה לכתב/ת 
