יהודי וישראלי: "לחבר בין העבר להווה"

דע מאין באת ולאן אתה הולך. הציטוט המוכר אמנם מגיע ממסכת אבות, אך משמעותו רלוונטית לא רק לאדם החובש כיפה על ראשו או מי שמבקר בבית הכנסת מדי שבוע, אלא גם לכל אדם המוגדר חילוני ונמצא בארץ ישראל. ישראלים רבים, חילונים יותר או פחות, ממשיכים לגדל בארץ הזו את ילדיהם, מכירים ביהדותם כזהותם אך לא מוצאים בה מקום, כפי שהיא נכפית עליהם ומוכתבת להם על ידי המדינה.

בשנים האחרונות קיימת התעוררות של קהילות יהודיות ישראליות, שברובן הן חילוניות או מעורבות, שמראות דרך חדשה לחיים קהילתיים יהודים ישראלים, בהם היהדות היא גם חיים של תרבות. קהילות אלה נולדו בדיוק מתוך הצורך למצוא את האמצע, את נקודת המפגש בין הישראליות ליהדות, נקודה שבה יש חופש פעולה לממש את יהדותי לפי ראות עיניי. הקהילות הללו מושכות אנשים רבים שמעריכים, מכבדים ומוקירים ערכים רבים במסורת היהודית, אך רוצים לחיות אותה בדרכם ובקצב שלהם.

תופעת הקהילות היהודיות הישראליות פרצה לפני כעשור. לפני 8 שנים היו פחות מ-10 קהילות ברחבי הארץ וכיום יש כבר כ-50 קהילות ישראליות חילוניות שונות שמרכיבות מגוון רחב של אנשים ממקומות שונים, ממקצועות שונים ומאמונות שונות. "נולדנו מתוך הצורך לצקת לזהות שלנו משמעות עכשווית רלוונטית, ולחבר בין העבר שלנו, הזהות האישית שלנו בהווה ומה שחיוני לעתיד ולדור הבא", מספרת אורלי ברודי שקורי, ממקימי הקהילה ""מוריה" במודיעין. "בעולם המערבי המנוכר, היוצר תחושת בדידות, אנשים חשים צורך לקשר עם אנשים אחרים, להשתייך לקהילה, עבור האדם עצמו ועבור משפחתו, ובמקרה שלנו קהילה שנשענת על ערכים עם שורשים יהודים".

"אף אחד לא יגיד לנו איך עושים את זה"

"הקהילה שלנו קמה לפני שנתיים ורובה ורובה מורכבת ממשפחות חילוניות", מסבירה שקורי. "זה החל כיוזמה של תוכנית להפגיש מגוון אנשים ממגוון הזרמים בשכונה. כיוון שלא היתה קהילה חילונית מגובשת היה קושי להגיע אל החילונים ולהביא אותם למפגשים בשכונה, ולא חיפשנו קהילה שמתכנסת סביב בית כנסת". הפעילות הראשונה בקהילה הייתה קבלת שבת ישראלית בפארק העירוני וכל התושבים הוזמנו. "הופתעו לראות שלקבלת השבת הראשונה הגיעו 200 איש מכל הגילאים, ממבוגרים ועד בני נוער. במקום שכל איש יהיה בביתו, במקום סתם לשבת מול המחשב בבית ולהתעסק בדברים החומריים - כולם יחד חוו את כניסת השבת בחיבוק ובשירה".

לפני כשמונה שנים קמה קהילה כזו בגן יבנה, קהילת מעין, שכיום מונה מאות תושבים. התושבים משקיעים מזמנם כדי ליצור קהילה יהודית חדשה ולעצב אותה בצורה שמכניסה תוכן ועניין שרלוונטי לימנו אנו. "אנחנו מאמינים באמת שמדינת ישראל זה משהו יותר גדול מאיזו עיר מקלט", מסבירה אורלי קנת מגן יבנה, "מאמינים בחזון הציוני במובן החברתי, התרבותי המוסרי שלו לעומק, שפה ניתן לייצר דגם חברתי שנשען על חוכמה ועושר תרבותי של 3000 שנה והיא רלוונטית לחיינו. אנחנו רוצים לקחת מהתרבות הזו, והיא שייכת לנו לא פחות משהיא שייכת לרבנים כאלו ואחרים. אנחנו מאמינים שיש שם אוצרות אמיתיים שיהפכו את המדינה לחברה ראויה".

קבלת שבת ישראלית בנמל תל אביב, בית תפילה ישראלי

הקהילות היהודיות ישראליות חוזרות אחורה לשורשי היהדות, לומדות ומכירות אותם, ומתוך שורשים אלה יוצרות חברה קהילתית התנדבותית שמתאימה לערכים ולאורך החיים שלה, ללא רב וללא היררכיה. "אנחנו לא אורתודוקסים, לא גדלנו במשפחות כאלה. אין לנו חיבור לעולם הזה, אנחנו מעריכים אותו, אבל זה לא אנחנו", אומרת קנת. "לי למשל בתור אישה הוא לא נותן מקום, לא מדבר את הערכים שלי. עזרת נשים זה לא הדבר הכי מעניין בעולם, ואני לא רוצה להיות מופרדת מבעלי ומהבנים שלי. אנחנו רוצים לעצב את החיים היהודים שלנו כפי שאנחנו מבינים אותה ואף אחד לא יגיד לנו איך עושים את זה".

גם שי זרחי, שמשתייך לקהילת "ניגון הלב" בנהלל, מסביר את הצורך בהתפתחות הקהילה. "הרגשנו שמצד אחד רוצים לשמור על הרוח הליברלית, המודרנית, ומצד שני רוצים חיבור עמוק למסורת, להרגיש את העצמיות היהודית יותר עמוק. הרגשנו שבחיבור למסורת יש יסוד מאוד אמביוולנטי, יש משיכה גדולה ורצון שזה יהדהד בתוך האדם, יעמיק את הזהות שלו. מצד שני יש פחד נורא גדול שבמסורת מתחבאים כל מיני שדים שהדורות אחורה ברחו מהם כי זה כבר לא היה מתאים, מעודכן. כדי להתמודד עם האמביוולנטיות, החלטנו לשים במוקד את הניגון כי יש בו יסוד שעוקף את המהמורות האמביוולנטיות של האמונה. הניגון נכנס ישר ללב וחוצה עולמות".

הקהילות פועלות באופן עצמאי, אינן משתייכות לאף תנועה ואינן נתמכות על ידי המדינה. ליאור וינטרוב, מנכ"ל עמותת שערים, העוסקת בקידום תופעת היהדות הישראלית אומר כי "הציבור הישראלי צמא למודל חדש ויצירתי של קהילתיות ושל חיבור לתרבות ולמורשת היהודית. הפריחה של קהילות במודלים וגוונים שונים בכל רחבי הארץ היא ההוכחה לפוטנציאל העצום הטמון בקהילות אלה ברמה הארצית. מודעות וסיוע ממשלתיים יאפשרו למאות אלפי ישראלים להתחבר יחד, בדרכם, לטובת החברה הישראלית כולה".

דואט בין הקהילתי לאישי

על מנת לקיים את יהדותם בצורה חופשית ולא כזו שכופה עליהם ערכים או עקרונות שהם אינם מאמינים בהם, יוצרות הקהילות במהלך השנה פעילויות שמחברות בין הזהות היהודית לבין חיי החברה והתרבות של המקום. "לאורך כל השנה, גם בזמני המלחמות, אין ביטולים, עושים קבלות שבת גם במקלטים", מספרת קנת. "חוגגים את חגי ישראל בצורה שמתאימה לנו, עם המון מחשבה ויצירתיות. לדוגמה בכיפור, אנחנו מקיימים סדנאות עם חשבון נפש אישי ולאומי, הכול בדמותנו וצלמנו. בפסח שחזרנו את יציאת מצריים, וקיימנו 8 שעות של חוויה וירטואלית בדיונות של אשדוד".

אחד הערכים עליהן הקהילות שמות דגש הוא ערבות הדדית. ביהדות נקבע על ידי חז"ל ככלל מוסרי והלכתי. משמעותו המקורית היא כי כל יהודי נושא באחריות על קיום המצוות של חברו. בעת החדשה רווח הביטוי במשמעות שונה, שלפיה כל יהודי אחראי על שלומו ורווחתו של חברו. "בכל מקרה של מצוקה בקהילה כולם מתגייסים. החל מאנשים שחלילה מישהו חולה במשפחה, ועד אדם שפוטר מעבודתו. אנחנו פה אחד בשביל השני בכל תחום, עזרה כספית, מלחמות, מילואים וסיוע להורים", מדגישה קנת.

שבועות בקהילה ישראלית מוריה, מודיעין