מי מפחד מאלי טביב / מליניאק ברביעי

המרוויח הגדול מהניצחון של מכבי ת"א על ויקטוריה פלזן במוקדמות ליגת האלופות הוא אלי טביב שקיבל על אלי דסה ושלומי אזולאי מחיר יותר גבוה מזה שמכבי ת"א קיבלה מגראסהופרס עבור מואנס דאבור.

• אלי טביב מצא דרך חדשה להתעלל באוהדי בית"ר
  

מאז הורשע בפלילים, ההתאחדות מנסה לסלק את טביב מההנהלה ולא מצליחה. ההתאחדות היא עמותה שכפופה לרשם העמותות. להתאחדות יש תקנון, וכדי לא להתבזות בבית משפט, כך לטענתה, פנתה לרשם העמותות שינחה אותה איך לנהוג בבעלי תפקידים שהורשעו בפלילים. מפסק דין של השופטת נאווה בן-אור מתברר שיש, נוסף על הבעלים של בית"ר ירושלים, עוד שני בעלי תפקידים שהורשעו בפלילים. הסאגה הזאת כבר עברה את כל גבולות הטעם הרע.

המרוויח הגדול מהניצחון של מכבי ת"א על פלזן(צילום: אוהד צויגנברג)

הרושם של משפטנים שאיתם התייעצתי הוא שההתאחדות פוחדת להתעסק עם טביב. היו"ר עופר עיני והבעלים של הפועל רעננה אשר אלון סוף-סוף השמיעו ציוצים בעניין רק בשבוע שעבר, ובשפה רפה הציעו לטביב לשחרר את הכדורגל הישראלי מנוכחותו. נמאס מהאיומים שימכור את בית"ר ירושלים, נמאס מההתקשקשות בבתי משפט ובבתי דין, נמאס מהאיומים על מכירת שחקנים, מההתלכלכות על ראש העירייה ניר ברקת, מגינויי האלימות של איש שהורשע בעצמו באלימות. נמאס. טביב מיצה את הכדורגל והכדורגל מיצה אותו, היטיב לסכם אשר אלון.

הבעיה שכאשר זה מגיע להנהלת ההתאחדות ולמינהלת

הליגה, כולם נאלמים דום. מחכים שרשם העמותות יעשה בשבילם את העבודה המלוכלכת, אבל גם זה לא מספיק. הרשם לא רק קבע שהעבירות שבהן הורשע פוסלות את טביב מלכהן כחבר ההנהלה, אלא הנחה אותה להעביר את הנושא להחלטת בית הדין שלה, כדי שההתאחדות, כגוף שפועל למיגור האלימות, תקבל החלטה עצמאית בעניין, תוך אמירה ברורה שהיא מקדמת את הצהרותיה, ולא עומדת מנגד בזמן שגופים חיצוניים מקבלים עבורה החלטות.

הרשם הנחה את ההתאחדות להעביר אליו לא יאוחר מ-15 בספטמבר הודעה של טביב על התפטרותו מחברותו בההנהלה, או לחלופין החלטה של ההנהלה בדבר העברתו מתפקידו. אם הדבר לא יתבצע, ישקול רשם העמותות להפעיל את סמכויותיו. בתרגום לעברית, הרשם אומר להתאחדות: יש לכם תקנון, וכתוב בו כי מי שהורשע בפלילים לא יכול לשמש בתפקיד. תפעילו את סמכותכם ותפסיקו לגלגל אליי שוב ושוב את תפוח האדמה הלוהט הזה. עד ל-15 בספטמבר נותר כחודש, אבל יש לי תחושה שההתאחדות תמצא סיבות לדחות את ההרחקה של טביב מההנהלה. הם פשוט מ-פ-ח-ד-י-ם.

עופר עיני. למה בהתאחדות מפחדים?(צילום: אורן אהרוני)

מי היה מאמין שאי פעם אעמוד בצד של לה פמיליה. ההודעה של בית"ר ירושלים, לפיה טביב "נאלץ" למכור את אלי דסה ושלומי אזולאי כדי לכסות נזקים שנאמדים במיליוני שקלים שגרמו האוהדים בהתפרעות שרלרואה, היא לעג לאינטיליגנציה. העסקה מתבשלת חודשים, הרבה לפני ההתפרעות בשרלרואה. טביב פשוט ניצל את הלחץ שבו מצויה מכבי ת"א כדי לעשות קופה ולמכור את השחקנים הכי טובים שלו. זו זכותו, אבל שיהיה מספיק הגון לקחת על זה אחריות, ולא לקשור מכירת כוכבים בעניינים אחרים. אם אוהדים גרמו לטביב נזקים במיליונים, שיתבע אותם.

באזל היא לא צ'לסי

רק נשמעה שריקת הסיום למשחק של מכבי ת"א בפלזן, וכבר נפתח קמפיין "רק לא באזל". נכון, הצהובים כבר נפגשו פעמיים עם השווייצרים לפני שנתיים והפסידו, אבל אלו היו קבוצות אחרות, עם מאמנים אחרים ושחקנים אחרים. על הנייר, באזל הייתה הקבוצה החזקה מבין היריבות בפלייאוף של ליגת האלופות. אז מה? באזל היא לא צ'לסי ולא בארסה, והבעיה של מכבי ת"א כרגע היא חלוץ. בשביל מה העניין הזה עם באזל עוד לפני ההגרלה?

מרגע שנפתח קמפיין "רק לא באזל", היה לי ברור דבר אחד: שמכבי ת"א תקבל את באזל ושוב אבדה תקוותנו. למה התבוסתנות הזאת, בשביל להפוך אחר כך ניצחון לנס? גם הניצחון בצ'כיה, למרות שהיה גדול, לא היה "נס". נס זה בדאלונה, כשמכבי ת"א מחקה הפסד של 32 נקודות. נס זה ז'לגיריס, כשמכבי ת"א חזרה מפיגור שלוש נקודות, 2.2 שניות לסיום. ניצחון 0:2 בחוץ נראה גדול במיוחד בעיקר בגלל הפדיחות במשחקים הקודמים. לכן לא ברור למה ערן זהבי דאג להכריז בסוף המשחק ש"הוכחנו לכל מי שכבר קבר אותנו".

מכבי ת"א חוגגת מול פלזן. ניצחון אבל לא נס(צילום: תומאש ליסקה, Aktualne.cz)

מי קבר אתכם? אתם קברתם את עצמכם. מי הפסיד להיברניאנס במלטה, אני? מי הפסיד לוויקטוריה פלזן בבית, הפועל פ"ת? אתם הפסדתם, ולכן אף אחד, כולל זהבי, לא היה מוכן לשים שקל על הסיכויים שלהם בצ'כיה.

הצורך להוכיח למישהו שהעליב אותנו הוא דלק שמניע שחקנים. בחדר ההלבשה של מכבי ת"א בכדורסל דאגו לספר לשחקנים לפני גמר הגביע שירושלים כבר בנו במות לחגיגות ניצחון. לא סופרים אותנו. לבנות במה לוקח כמה שעות. מתי רציתם שיבנו את הבמות, אחרי המשחק? יש מאמנים שתולים בחדר ההלבשה קטעי עיתונים שבהם התבטאויות של מאמנים יריבים, או כותרות שמבטלות את הסיכויים שלהם לנצח. יש שחקנים שזה מדליק אותם. אנחנו נראה להם מה זה. אם אין יריב מעצבן שיכניס אותך לאמביציה, אז תמציא.

זוכרים את מוחמד סלאח, החלוץ המצרי המצוין, שהכריז לפני המשחק נגד באזל שלא יבוא "לשחק בשטחים הכבושים"? אז הוא אמר, וכמובן הגיע וכבש וגם לא שכח להתגרות בקהל. ומה קרה בשבוע שעבר, כשמכבי ת"א שוב הוגרלה לשחק נגד באזל? לא חלפה יממה, ונמצא המצרי התורן שיבוא לשחק בשטחים הכבושים. ההמשך ידוע: ילוו אותו עם מצלמות ומיקרופונים מהרגע שינחת בנתב"ג, ובסוף יוציאו ממנו אצבע משולשת בבלומפילד, שעליה ידברו חודשים.

מה שחשוב זה לא מה יגיד המצרי, אלא התוצאה.

מוחמד אל נני. המצרי התורן של באזל(צילום: AP)

לטיפולך, השרה רגב

שרת הספורט מירי רגב למדה מהר לדקלם את הטקסטים, ואיימה שלא תצביע בעד תקציב המדינה אם לא תקבל עוד 20 מיליון שקלים לספורט. כל הכבוד לדאגה לספורט, צריך לתגבר את הפריפריה, לחזק את ספורט הנשים, להשקיע בנוער ובענפים האולימפיים. השאלה מאיפה מביאים את הכסף?

להשתמש בתקציב פרחי ספורט של הטוטו כדי לארגן ימי כיף למי שהצביעו בשבילה בפריימריז, זה לא קידום ספורט בפריפריה. אם השרה רוצה להגדיל את תקציבי הספורט, שתדאג לבטל סוף-סוף את הפטור ממס לספורטאים זרים. מדינת ישראל מסבסדת בעשרות מיליוני שקלים מאות ספורטאים. חלקם לא מקדמים את הספורט הישראלי במילימטר, לא מסיימים אפילו עונה אחת, והכי גרוע הם גם לא חברי מרכז הליכוד.