בניגוד לתסקירי הרווחה - ביה"ד קבע: הילדים יועברו לאב החרדי
למרות שבמשך שנים אביהם לא טרח אפילו לראות אותם, ובניגוד גמור לתסקירי הרווחה - החליט הרב אליהו אברג'יל, אב בית הדין הרבני, לעקור שלושה ילדים מאמם, והכל בגלל שהאם כבר לא חרדית כפי שהייתה בעבר. "אין מצב שזה יעבור, הילדים שלי אומרים שהם מוכנים לחיות במחתרת - ובלבד שלא יאולצו לעבור לאבא שלהם"
במשך שבע שנים גידלה רינת את ילדיה לגמרי לבד. אחד מהם מעולם לא ראה את אביו, השני לא זכר אותו, ורק הגדול עוד ידע באופן כללי במי מדובר. שוב ושוב נקבע בחוות הדעת של פקידי סעד וגורמים נוספים כי הילדים צריכים לחיות עם אמם. אבל עבור הרב אליהו אברג'יל, אב בית הדין האזורי בירושלים, טובת הילדים או מצבם הנפשי היא סוגיה משנית לחלוטין. מה שחשוב, הסביר עוד במהלך הדיונים, הוא מידת הדתיות של האב לעומת זו של האם.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ביום חמישי האחרון, אחרי הליך מתיש מבחינה נפשית שנמשך כשנה וחצי, קיבלה רינת את פסק הדין ונדהמה: הילדים, קבע אברג'יל, יועברו לאלתר לאביהם. בלי פקידי סעד, בלי הכנה נפשית, לפני שהיא תעז לערער. לקינוח, הוא פסק שאסור למישהו מהצדדים להדליף את הסיפור לתקשורת.
כל מה שחדש ומעניין - בערוץ היהדות :
- המתגיירים הראשונים בביה"ד האלטרנטיבי: "ברחתי מבתי הדין של המדינה"
החרדים תוקפים את מרד הגיור: "רע-בנים אנרכיסטים"
- פרשת לא תשתוק: שירת העשבים השוטים
- פרשת לא תשתוק: שירת העשבים השוטים
למזלה, כבר למחרת קיבל בית הדין הגדול את בקשתה לעיכוב ביצוע עד שידונו בערעור בעניינה. אבל הרב אברג'יל לא נרגע. זמן קצר לאחר מכן הוציא פסק דין נוסף שקבע כי אין כל עילה לעיכוב ביצוע, ויש להעביר את הילדים מיידית לאב. כמובן שלפסק הדין הנוסף אין שום תוקף חוקי, אבל הוא מייצג את הלהיטות של אב בית הדין בפרשה.
"אני אלחם עד טיפת דמי האחרונה", אמרה אתמול רינת. "לא יכול להיות שבית דין שפועל תחת חוקי מדינת ישראל, יפסוק שלא על פי טובת הילדים, אלא על פי מידת הדתיות של ההורים, כפי שהוא רואה אותה. זה לא יעבור. אני לא אתן לזה לקרות. לא אתן לאף אחד לפגוע בילדים שלי".
"גידלתי אותם לבד"
רינת ובן זוגה נישאו כחרדים לפני כעשור, ונולדו להם שלושה ילדים. עוד לפני שהשלישי הבין מימינו ומשמאלו,
הם התגרשו בבית הדין. מאותו רגע, ולמשך כחמש שנים, לא ראה האב את ילדיו - ולטענת רינת גם לא טרח לשלם את המזונות שקבע לו בית המשפט.
"גידלתי ופרנסתי אותם לגמרי לבד", אומרת רינת, שעזבה בינתיים את המגזר החרדי. "עשיתי הכל כדי שיהיה להם טוב, וגם קיוויתי שמתישהו הם יוכלו לפגוש שוב את אבא שלהם, כי אני מאמינה שכך מוטב לילדים לגדול".
לפני קצת יותר משנה וחצי, לאחר שהתחתן בשנית, הופיע שוב האב ותבע בבית הדין הרבני לקבל משמורת מלאה על ילדיו. רינת חידשה את הקשר שלהם איתו בהסדרי ראייה. "כשהם ראו אותו לראשונה, הם היו בהלם", היא מעידה. "חוץ מהילד הגדול, שזכר אותו בקושי, שני האחרים בכלל לא הכירו אותו. לא ידעו מי הוא".
אבל האב רצה יותר. פעם אחר פעם הוא הגיע לבית הדין עם טענה אחרת: האם מארגנת אורגיות, יש לה בן זוג בדואי, היא חברה בכת, עוסקת בעבודות בזויות שונות, מתעללת בילדים, מסתובבת איתם במקומות מפוקפקים. אף אחת מהטענות הללו לא הוכחה, וחלק מה"ראיות" שהוצגו לבית הדין היו מגוחכות במיוחד, אבל הרב אברג'יל לא טרח לעמת את האב עם המציאות.
ההחלטה התקבלה כדיין יחיד
קשה שלא להתרשם מכך שהסיבה העיקרית לכך שדרישותיו של האב לא נדחו על הסף, קשורה לעובדה שרינת פחות דתייה ממנו. הרב אברג'יל עצמו העיד על כך, כשקבע שגם אלף תסקירי רווחה לא יעזרו אם יתברר שהאם מסתובבת במקומות שנתפסים כ"בעייתיים" על פי הדת.
פקידות הסעד עמדו לחלוטין לצדה של האם, וקבעו שוב ושוב שהילדים צריכים להישאר אצלה. גם את מבחן המסוגלות ההורית שנערך לה עברה רינת בהצלחה. אבל ביום חמישי האחרון החליט אברג'יל כדיין יחיד - למרות שלכאורה בדיני משמורת החלטות כאלה צריכות להתקבל רק בהרכב מלא של דיינים - להעביר לאלתר את הילדים לאב.
בשורה התחתונה קובע אברג'יל, שהעובדה שהאם שינתה את אורח חייה מבחינה דתית, פוגעת בילדים. הפגיעה הזאת, אגב, לא ניכרה באף אחד מתסקירי גורמי הרווחה - שהם המוסמכים במדינת ישראל לקבוע מהי טובת הילדים.
יצויין כי הדיונים בבתי הדין בעניינים שכאלה, כמו בבתי משפט לענייני משפחה, מתנהלים בדלתיים סגורות. הציטוטים הישירים מתוך פסקי הדין אסורים, והרב אברג'יל יודע היטב כי הוא מוגן. אבל הוא הוסיף את הסעיף המוזר לפסק הדין לפיו לאף אחד מהצדדים אסור לדבר על ההחלטה עם גורם אחר, אולי משום שגם הוא יודע שנהג שלא כשורה.
המקורב שנחקר במשטרה
זו אינה הפעם הראשונה ששמו של הרב אברג'יל נקשר לפרשיות מפוקפקות. לפני קצת פחות
מחודש נחשפה ב"ידיעות אחרונות" פרשת שוחד, שבמסגרתה נעצרו הרב סהר מזרחי המקורב לאברג'יל, ויעקב סבאג, מזכיר ההרכב שבראשו עומד אברג'יל - בחשד למתן וקבלת שוחד במטרה להשפיע על תיקים שנדונו בבית הדין.
"נתתי מעטפות עם אלפי שקלים במזומן", סיפר לכתבתנו, יפעת ארליך, עד המדינה א', שתיעד את העברת הכספים. "אנחנו מתעסקים בגורל הילדים שלי, וכאן מעניין רק הכסף".
לטענת גורמים במשטרה, מעשי השוחד התבצעו בדרג פקידותי בלבד, ואין בשלב הזה ראיות שיכולות להפליל דיינים בקבלת כספים שלא כחוק. יחד עם זאת, נכתב בתחקיר, לפי העדויות נעשו לכאורה מעשים חמורים המנוגדים להליך תקין של משפט וצדק. כך למשל, לטענתו של א', סידר לו מזרחי שתי פגישות אישיות עם הדיין אברג'יל, בעת שהיה חלק מההרכב שדן בתיק שלו. פגישות שבהן לא נכח הצד השני.
גם לרינת אין הוכחות למעשים פליליים, אבל התנהלות הרב אברג'יל לאורך כל תקופת הדיונים, כמו גם פסק הדין שהוציא תחת ידיו, מעלים לא מעט שאלות בנוגע לשיקול דעתו. "במהלך הדיונים לא שמעו אותי ולא נתנו לי לדבר", מעידה רינת. "הם קיבלו 'ראיות', כביכול, בלי שנתנו לי לראות אותן. בפרוטוקולים גיליתי שהושמטו חלקים משמעותיים מהדיון. מה שעמד למשפט לא היו כישורי ההורות שלי, אלא רמת הדתיות: מה אני עושה בשבתות, גם אם הילדים אצל אבא שלהם; מה אני עושה עם בן הזוג שלי לשעבר; איפה אני מבלה בזמני הפנוי. השפילו אותי, ביזו אותי, שאלו אותי שאלות אינטימיות".
היה לך חשש שההליך יסתיים כך?
"מעולם לא! אני נותנת את נפשי לילדים, מפרנסת אותם לבד כבר שבע שנים והם מאושרים. לא אתן שייקחו אותם ממני. הילדים שלי אומרים מאז פסק הדין שהם מוכנים לעבור לחיות במחתרת, ובלבד שלא יאולצו לעבור אליו".
מה תעשי אם זה יקרה?
"זה פשוט לא יקרה. תבין, בית הדין הוציא את הילדים למשמורת של האבא בו ביום, הליך שנעשה כמחטף בלי לזמן אפילו את פקידת הסעד, ללא ליווי של אנשי מקצוע או הכנה נפשית לשלושה ילדים מפוחדים עד מוות. אין מצב שזה יעבור. אם צריך - נעתור לבג"צ".
הפרס לדיין: קידום
זה לא המקרה הראשון שבו בתי הדין בישראל פוסקים שלא על פי טובת הילד, אלא על פי מידת הדתיות של האם או האב. באופן עקבי מופלות יוצאות בשאלה כמעט בכל סוגיה בבתי הדין, על גבם של הילדים ובמקרים רבים בניגוד לתסקירים של הרווחה. לא אחת כתבנו במוסף 24 שעות על מקרים כאלה, שבהם פסק בית הדין לטובת אבות חרדיים בסכסוכי משמורת מול אימהות יוצאות בשאלה, בעיקר בסוגיות של חינוך ומזונות.
המדינה, כפי שנראה בפועל, אינה מעוניינת להתערב, ודיין כמו אברג'יל עשוי למצוא את עצמו מקודם בקרוב לבית הדין הגדול. כמותו, צפויים להגיע לשם במינוי מיוחד שני דיינים נוספים עם עבר שכולל פסיקות בעייתיות מאוד שעליהן כתבנו בעבר, כמו הרב ישראל יפרח והרב אברהם שיינפלד.
"חלק מתפקידי כעו"ד הוא לשמור על כבודו של בית הדין, אך לצערי החלטת בית הדין הרבני פוגעת קשות בכבודו ובעיקר פוגעת בקטינים", אמר עו"ד ניר כחלון. "מעבר לכך, לאור העובדה כי בית הדין הרבני אסר עליי למסור מידע, אני מנוע לצערי מלהתייחס לגופם של דברים".
ביה"ד הרבני: אנו מסתמכים רק על טובת הילדים
בעקבות המקרה של רינת, יוזמת בתיה כהנא־דרור, מנכ"לית "מבוי סתום" שמסייעת למסורבות גט ולנשים שנתקלות באפליה בבתי הדין, הצעת חוק שתקבע כי ברירת המחדל בכל המקרים הללו יהיה בתי המשפט לענייני משפחה, בדיוק כפי שקורה בסוגיות הקשורות למזונות ילדים.
"במרוץ הסמכויות בין בני זוג לאיזה בית משפט לפנות, אזרחי או רבני, הילדים הופכים להיות בני ערובה", היא אומרת. "אם האבא החרדי 'תפס ראשון' סמכות בערכאה דתית, הוא עלול לקבל את הילדים, אפילו אם תיאורטית היה מתעלל בהם. הסיפור העצוב של רינת וילדיה הוא דוגמה עגומה למצבן של נשים גרושות בישראל. על פי ההצעה שלי, רק אם תהיה הסכמה בין שני הצדדים ידון בית הדין הרבני גם בענייני משמורת, ובלבד שתישמר זכותו של אחד הצדדים לערער לבית משפט אזרחי, בניגוד למה שקורה היום".
לגבי קידומם של אברג'יל ודיינים נוספים לבית דין הגדול, אומרת כהנא־דרור: "אנחנו רואים כאן דיינים שעומדים להתמנות למרות רקורד בעייתי שכולל חוות דעת שליליות ותלונות לנציב קבילות השופטים שהתבררו כמוצדקות. זה לא ייתכן. אותם הדברים אמורים לגבי אברג'יל, שההרכב שלו היה צריך להיות בכלל מושעה עד לסיום חקירת המשטרה בעניין החשדות לשוחד נגד מקורביו. לדיין כזה אין מקום במערכת בית הדין הגדול, ואנחנו מתריעות בפני הוועדה למינוי דיינים שמינוי כזה לא יעבור. מה שקרה עם רינת זאת בדיוק הסיבה שהציבור מאבד את האמון שלו בממסד. אחרי מערך הגיור, אני מקווה שהשלב הבא של רבני הציונות הדתית יהיה הקמת בתי דין פרטיים לגיטין".
מבתי הדין הרבניים נמסר בתגובה: "השאלות שהועברו עשויות להתעורר כחלק מהליכי ערעור שזכותה של האם לנקוט, והנהלת בתי הדין הרבניים מנועה מלהתערב בעניין. החלטות בנוגע להחזקתם של קטינים מבוססות אך ורק על טעמים של טובת הילדים. מבדיקה שערכה הנהלת בתי הדין נמצא כי לא נפל פגם בטיפול מנהלי של מזכירות בית הדין. בנוגע לפסיקתו של אברג'יל, הפרוצדורה היא שאדם שמגיש ערעור לבית הדין הגדול ומעוניין לעכב את החלטת האזורי, פונה תחילה אל האזורי בבקשת עיכוב ביצוע. ואם היא נדחית, הוא פונה באותה בקשה אל בית הדין הגדול".
לפנייה לכתב/ת 
