הדרך לאושר: די להילחם בסימני הזמן - השלימו עם גופכם

אני בן 51. עם השנים פיתחתי כרס קטנה, שיערי האפיר, כתמים צצו על עורי, קמטים נחרתו במצחי ושקיות קטנות עטפו את זוויות העין. אני אפילו נזקק מדי פעם למשקפיים. אומרים שאני נראה טוב לגילי, ובכל זאת אני בן 51. הזמן לא עמד מלכת ונתן בי את אותותיו. השלמתי עם זה, אני כבר לא פוחד ולא נאבק במה שנראה לי מובן מאליו: אני מתבגר.

קראו את הטורים הקודמים:

רק אם תהיו כנים, תוכלו ליהנות באמת מסקס

מר מושלם לא קיים - תני הזדמנות לבני זוג אמיתיים

הפסימיות והדאגות שמונעות מכם חיים מלאים ומאושרים

לא כולם מקבלים את עצמם כפי שהם. רבים מאיתנו מנסים נואשות לעצור את המחוגים: הם צובעים את שערם, מותחים את גופם, מענים את שריריהם, משפצים את איבריהם, מזריקים כימיקלים, נוטלים ויטמינים, או נוקטים בדיאטה חריפה. הם רצים, קופצים, בועטים, מבריאים את עצמם לדעת, ובלי לשים לב, מתמכרים לתעשיית הגוף. הם אמנם נראים שדופים ושריריים יותר, אך האם הם גם מאושרים יותר? לא בטוח.

השינוי טמון בסיבה להחלטה

כל פעולה בחיינו, כל מעשה, כל החלטה, כל בחירה, מתחילה במחשבה, בשיחה פנימית בינינו לבין עצמנו. אם השיחה היא חיובית, כמו "בא לי לעשות ספורט", או "אני רוצה לגוון את התזונה שלי", סביר להניח שגם התהליך עצמו יהיה מהנה יותר, מחושב, ובעיקר מדויק ומתאים למי שאנחנו.

אבל אם אנחנו רגילים להלקות את עצמנו עם משפטים כמו "אני שמנה", "אני נראה נורא", "מה לעזאזל קרה לי?", או "איך התכערתי", המוטיבציה שלנו לשפר את עצמנו אולי תהיה גבוהה, אך מאחר שהיא מגיעה ממקום שלילי, אין כמעט סיכוי שניהנה במהלך הדרך אלא נמשיך לסבול יום אחרי יום אחרי יום. גם אם נשיג תוצאות חיצוניות, שום דבר בפנים לא ישתנה.

קבלו את עצמכם בכל מידה

אם אנחנו לא אוהבים את מי שאנחנו, לא מסתפקים במי שאנחנו, לא משלימים עם מי שאנחנו, זה יימשך גם אם נשיל קילוגרמים, נחטב את הירכיים, ואפילו נחשוף ריבועים בבטן. 

מי שלא מקבל את עצמו כמו שהוא ב-100 קילו, ספק אם זה ישתנה גם כשיגיע ל-80 או ל-70 קילו. ומי שלא מקבלת את עצמה במידה 44, לא תהיה שלמה עם מי שהיא, גם במידה 36. גם הוא וגם היא אף פעם לא יהיו מסופקים, תמיד יחוו את הפער שבין הרצון לבין המציאות, ולכן לא יידעו מתי לעצור. תמיד הם ירגישו שהנה, עוד מעט, הם כבר שם. אבל השם הזה לעולם לא יגיע.

מי שלא מקבל את הגוף שלו ואת מי שהוא, לא מקבל את עצמו גם במקומות אחרים בחייו. הוא עשוי להיות מתוסכל בחיי הנישואין, מרגיש כישלון כהורה, או חש החמצה בקריירה שלו. שום פריכית אורז, או רבע קילו שהשלת, לא ישנו את זה.

צפו בשינויי הזמן בנערה במשך חמש שנים: 

אתם הדוגמה עבור הילדים שלכם

מה שצריך לשנות זה את הגישה לחיים. הגישה השלילית מרחיקה אותך מעצמך וגורמת סבל לך ולאהובי ליבך. המכורים לגופם הופכים עם הזמן למטיפים וחובטים בקרובים אליהם. הוא נוזף בבן שלו שאכל פיצה. היא מבקרת את הבת שלה שהתעגלה קצת. קוראים לזה "השתקפות".

מה שאתה לא מקבל בעצמך, אתה גם לא מקבל באחרים. קשה לך עם עצמך, קשה לך גם איתם. אז אתה מתאמן לקראת המרתון, ואת עברת לקוטג' 3 אחוז, אבל האם אתם נהנים מהחיים?

בעיניי, קבלה עצמית היא הבסיס האמיתי לאושר. לקבל את עצמך זה לא רק להתפעל מההצלחות ולהתרגש מההישגים. זה גם להשלים עם הכישלונות, עם המגבלות, עם ההחמצות, עם כל מה שכבר לא יקרה. זו, בעיניי, אהבה אמיתית.

אם תאהבו כך את עצמכם תמיד ובכל מצב, תוכלו להעביר זאת גם לילדיכם. כי לקבל ילד שמח, מצליח וחברותי, זה מאד קל. יותר קשה לקבל אותו כשהוא עצבני, עצוב, או נכשל. שם המבחן האמיתי שלנו כהורים, כבני אדם. נוכל להצליח בו, רק אם נלמד לאהוב ולקבל את עצמנו. כי זה מה שיש, וזה מספיק טוב.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת