שלום כיתה א': כך תכינו אותם ליום הגדול
רגע לפני שהחופש נגמר ומתחילה שנת הלימודים, זה בדיוק הזמן להכנות האחרונות לקראת המעבר לבית ספר. שיחה כנה, קניית ציוד ביחד, עידוד והרבה סבלנות יעזרו להם להתחיל את השנה ברגל ימין
הילדים שלנו עולים לכיתה א'. ההתרגשות בשיאה ואנחנו כל כך גאים במעמד. זו אבן דרך בהורות שלנו ובילדות של הילדים שלנו. רגע מכונן של פרידה קטנה מעולמם של הקטנים, הצעד הרשמי הראשון בעולמם של הגדולים ואנחנו יוצאים מגדרנו כדי להיערך לרגע הזה כהלכה.
עוד בנושא:
מה עושים כשהילד לא מחזיק טוב עיפרון?
יש מספר דברים שחשוב מאוד שנזכור לקחת בחשבון גם לתקופת ההיערכות וגם לתקופת ההסתגלות שמגיעה אחריה.
דברו איתם
הם לא תמיד אומרים לנו איך הם מרגישים, וחשוב שנשאל. שניתן להם הזדמנות לבטא חששות, רגשות, תהיות, מחשבות, ספקות. כל אחד מהם מגיב לשינוי אחרת, חלקם חוששים פחות וחלקם קצת יותר, חלקם טרודים בעניין החברתי, חלקם בלימודי.
לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
בכל מקרה חשוב שנשוחח ונסייע להפיג את החששות. תחלקו איתם רעיונות, תשתפו בסיפורים (תמציאו כאוות נפשכם או שתסתייעו בספר טוב) וחוויות שלכם כשהייתם בגילם או של אחיהם הגדולים ותבקרו איתם בית הספר כי אין כמו ללכת איתכם במסדרונות, יד ביד.
להפוך אותם לשותפים לעשייה
שותפות מחזקת את תחושת המסוגלות וחשוב שנזכור שה"פרוייקט" הזה הוא יותר שלהם מאשר שלנו. מעבר לבחירת הילקוט, המחברות והקלמר, הפכו אותם לשותפים לסידור פינת הלימוד שהכנתם עבורם בחדר, לציוד הקלמר, לסידור הילקוט, לעיטוף הספרים, לכתיבת שמם על המדבקות. זו שותפות שעושה קסמים לתחושת המוכנות.
חוג הכנה לכיתה א'?
לא בהכרח. זה אולי נחמד שהילד שלנו מגיע לכיתה כשהוא כבר קצת שולט בחומר הנלמד. אנחנו מקווים שיהיה לו קל יותר ומלחיץ פחות. אבל חשוב שנזכור, שכך או אחרת, הלמידה המשמעותית תהיה בכיתה, ובית ספר ערוך לקראת ילדינו שזה עתה סיימו גן.
אין ציפייה שהם יגיעו יודעי קרוא וכתוב, ואם המטרה היא לחזק את תחושת המסוגלות, אין חשוב יותר מלצייד את הילדים שלנו בדימוי עצמי גבוה, תחושת מסוגלות ובטחון עצמי.
תבטחו בהם
הכנתם עבורם את התשתיות כהלכה, וצריך גם לדעת לשחרר. לא לשדר לחץ, מצוקה, אי שקט, הסטריה וחרדה לקראת המעבר או בימים הראשונים להתרחשותו. הילדים שלנו יסתדרו, גם אם ייקח זמן.
הם כבר בוגרים דיים להסתגל למורה החדשה, למסגרת, לחברים, לשגרה ולציפיות. כשהם ידעו שזו הציפייה שלכם מהם, וכי אתם בוטחים בהם באמת ומוכנים לשחרר אחיזה, הם ידעו להסתדר לבד נפלא.
תלמדו אותם
הם יהיו זקוקים לעזרה שלכם כדי להשתפר במיומנויות החדשות. לדייק את הכתיבה במחברת, לנהל את הציוד שלהם, להכין מערכת ושיעורי בית, לתכנן שגרת יום חדשה. זה הרבה מעבר לחומר הנלמד בכיתה, זו מערכת שלמה של מיומנויות חדשות שעליהם לרכוש. אל תעשו במקומם. למדו אותם ואז אפשרו להם לבד.
סבלנות ועידוד
תקופת הסתגלות היא אינדיווידואלית וקורה שלילדים שלנו קצת קשה להסתגל. הסביבה חדשה ולא מוכרת, וביום הראשון (וגם באלו שאחריו) ממש קשה להם להיפרד. המורה היא לא גננת, החברים הטובים לא תמיד לידם והם לא תמיד זוכרים איך להגיע לכיתה.
קשה להם לשבת כל היום ולהקשיב והם לא אוהבים להכין שיעורים בפינת הלימוד החדשה. אנחנו כועסים ונוזפים ולא תמיד זוכרים שהסתגלות לוקחת זמן. ולכן, התאזרו בסבלנות, עודדו אותם על ההשתדלות והמאמץ ואל תזניחו את תשומת הלב על התחום החברתי. העידוד שלכם הוא הדלק של המוטיבציה.
בלי השוואות
הם לא אף אחד אחר. הם לא אתם, לא אחיהם הגדולים ולא הילד של השכן. יש להם טבע אחר, קצב אחר וחוזקות אחרות. כל השוואה אחרת מיותרת וחשוב להימנע ממנה. המדד האמיתי להצלחה הוא בשאלה- היכן הם ביחס לפוטנציאל שטמון בהם, ליכולות שלהם ולא של אחרים. כך גם הציפיות הן ריאליות.
הכותבת היא מנחת הורים ומרצה במגזר הפרטי והעסקי.
לפנייה לכתב/ת 
