מחקר מצא: מה העונש הכי אפקטיבי לילדים?
אם גם אתם התלבטתם איך להגיב כשהילד נשכב על רצפת הקניון או צורח ליד האורחים שהוא רוצה חטיף עכשיו, מחקר חדש מספק את התשובה. אז מה הדרך שתגרום לילדים להקשיב לנו?
החופש הגדול נגמר עוד מעט ולכל אחד מאיתנו נוספו חוויות שנויות במחלוקת שקשורות לילדים שלנו – התקף זעם באמצע הקניון, חילופי עלבונות בין האחים, התחצפות למבוגרים ואף הרמת יד או הפגנת אלימות אחרת.
לכל הורה יש שיטת התמודדות משלו, אך עדיין כולנו מחפשים תשובות – מה נכון ומה לא נכון לעשות במקרים של אובדן השליטה שלנו על ההתנהגות של הילדים?
עוד בנושא:
השיטה שתגרום לילדים להקשיב לכם - בלי צעקות
הילד גנב מהארנק? זו הזדמנות ללמד אותו ערכים
אסור לצעוק על הילד? 5 מיתוסים בהורות
מחקר חדש שנערך לאחרונה בארה"ב באוניברסיטת אוקלהומה, ניסה לתת תשובה חד משמעית לשאלה – מהו העונש האפקטיבי ביותר להתנהגות חריגה של פעוטות שלא מקשיבים, מתבכיינים, מתחצפים או מכים? האם שכנוע והסברה יעילים יותר מקביעת פסק זמן או מניעה של משהו מהילד?
במחקר השתתפו 102 נשים בגילאי שלושים פלוס, רובן נשואות ובעלות השכלה גבוהה, כולן אמהות לפעוטות בגילאים של 1.5 עד 2.5 שנים. כל אחת מהמשתתפות מלאה שאלונים וגם סיפקה תיאורים מפורטים של חמישה מקרים בהם נאלצה להעניש את הילד שלה על כך שהתבכיין, התחצף או הכה מישהו.
לאחר ניתוח התשובות, צוות המחקר הגיע למסקנה, כי בחירת שיטת הענישה תלויה בסוג התנהגות הפעוט שמעוניינים למגר, ויעילותה יכולה להשתנות עם הזמן.
הצעת פשרה או קביעת פסק זמן – מה יעיל יותר?
מסתבר, שכדי לתקן את ההנהגות באופן מידי, הצעת פשרה היא עדיין השיטה היעילה ביותר. אמנם שיטה זו לא נמצא יעילה כלל במקרים שהיה בהם צורך בשיפור התנהגות לטווח ארוך, למשל במקרים של התחצפות או אלימות.
כאן היעילות המירבית הושגה על ידי מתן פסק זמן או מניעה של משהו מהילד (לקיחת צעצוע או איסור צפייה בטלויזיה). מצד שני, אף אחד מהעונשים החמורים יותר לא עבד במקרים של התבכיינות.
ההסבר לכך הוא מאד פשוט: הורים שהציעו פשרות לעתים קרובות מדי, לא רק שלא מצליחים לשפר את ההתנהגות, אלא גורמים להידרדרות נוספת. הצעת פשרה יכולה להועיל רק כשיש צורך לעצור באופן מידי התנהגות חריגה של פעוטות, כמו, למשל, טנטרום באמצע הקניון.
לפייסבוק הורים של Ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
עם זאת, במקרים בהם מעוניינים להעלים את ההנהגות החריגה לחלוטין כלא מקובלת, יש צורך בנקיטת פעולות חינוכיות שיעילות לטווח ארוך יותר, כפי שתוארו לעיל. עוד שיטה שהורים יכולים לנקוט בה היא שיטת ההסברה – כאשר מבהירים לילד מדוע התנהגות שלו במקרה מסוים חריגה.
"הורים זקוקים לטווח מלא של תגובות ובעיקר צריכים לסמוך על עצמם שידעו לבחור את שיטת הענישה הנכונה בזמן הנכון", ציינו החוקרים במסקנות המחקר. כנראה עדיין, למרות הכול, אמא ואבא יודעים מה הכי טוב עבור הילד שלהם.
עונשים לא אפקטיביים לטווח ארוך
"הכול מתחיל ומסתיים בביטחון של ההורה בדרך שלו", מסבירה שרית מאיר, יועצת משפחתית ומדריכת הורים. "כאשר הוא בטוח, הדברים ברורים לו וגם לילד ולכן אין צורך לבצע פשרות, בדיוק כפי שלא נתפשר על דברים שקשורים לדוגמא לביטחון של הילד.
"לגבי עונשים, אין ספק שהם מעניקים שקט רגעי, אך אם אנחנו מענישים שוב על אותה התנהגות, דווקא מתחזקת ההבנה שגם הם לא אפקטיביים לטווח הארוך".
אז מה כן?
"התפקיד שלנו כהורים הוא ללמד את הילד להבין מהן ההשלכות של מעשיו ולקחת עליהם אחריות. לכן עלינו לחשוב לפני שמגיבים ולאפשר לילד לבחור ולהתמודד עם ההשלכות של כל בחירה, כאשר יש הגיון ורציונל שמחבר בין המעשה לתוצאה.
"בהקשר של התנהגות חריגה כגון אלימות או התחצפות, הדרך היעילה ביותר הינה אכן יצירת פסק זמן, אך של ההורה מהילד. כאשר אני זו שמתרחקת אני משיגה הרבה יותר; השליטה היא אצלי ובמקום להילחם עם הילד שיכנס לחדר, הוא זה שמחפש את קרבתי ובכך מבין את תוצאות מעשיו.
יש לציין שבגילאים הצעירים הילדים עדיין לא מספיק יודעים לבטא את עצמם, במיוחד לא את הרגשות שלהם וזו הסיבה שהם זקוקים לנו שנתמלל עבורם. התחושה שיש מי שמקשיב ומבין אותם מסייעת להם להירגע בכלל ולהפחית את הבכיינות בפרט".
להציע בחירה בין שתי אפשרויות
"פעוטות פועלים לפי דחפים: בא להם אז הם צריכים לקבל או לעשות מיד", אומרת קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה ובעלת הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה. "בנוסף הם מאד אגוצנטריים כשלתפיסתם הם במרכז והסובבים אותם נועדו לעזור להם להשיג דברים. וכמובן שאי אפשר לשכוח שהם בגיל המרד הראשון לכן אנו מרבים לראות התנהגויות של התבכיינות והתחצפות.
"הדרך הטובה להתמודד עם התנהגויות כאלו היא להביע אמפתיה לרגש, לתמלל אותו במילים כדי שהפעוט יבין מה מציף אותו עכשיו וקביעת ההתנהגות הרצויה.
"כדאי להציע להם בחירה, אך היא צריכה להיות מוגבלת לשני פריטים, לא יותר, ואפשר לנסות להשתמש גם בהסחות דעת והעברת הנושא לנושא אחר, כך שתשומת הלב של הפעוט מוסחת והוא אינו מתרכז במה שתסכל או הכעיס אותו.
"פסק זמן כדאי שיעשה במקרים של תוקפנות פיזית, מכות ונשיכות, וגם הוא קצר מאד (דקה על כל שנת חיים) ומיועד לרגיעה. רצוי לקשר את פסק הזמן למעשה כדי שהפעוט ילמד את הקשר בין מעשה לתוצאה שלו: "מי שמרביץ לחבר לא יכול להיות כרגע עם חברים ולכן אתה תשב קצת בצד ותירגע".
לפנייה לכתב/ת 
