זאב רווח באנגלית, בצרפתית וגם בערבית
אתם מכירים אותו כששון, ז'וז'ו וחכם חנוכה, אבל זאב רווח לקח פעם את הכישרון שלו להפקות זרות, שם הופיע לצד ז'אן קלוד ואן דאם, דולף לונדגרן וברוס דיוויסון - בדרך כלל בתפקידים של ערבים. זה לא תמיד עבד, אבל הוא הצליח להתחבב גם על שותפיו הזרים. והם שולחים איחולים ליום הולדתו ה-75
אנחנו מכירים את זאב רווח משלל הופעותיו הקומיות והדרמטיות בקולנוע הישראל - מאלימלך זורקין ב"חסמבה ונערי ההפקר", ששון ב"צ'רלי וחצי" ו"רק היום", חכם חנוכה ב"חגיגה בסנוקר", התפקיד הכפול של ויקטור ומישל ב"ספר נשים", ליאון מ"אדון לאון", ז'וז'ו ב"טיפת מזל", יחזקאל ב"מיתה טובה" ועוד ועוד. אבל השחקן הישראלי השתלב גם בהפקות בינלאומיות פחות מוכרות באנגלית ובצרפתית. למרות פערי השפה והתרבות, האדיבות של רווח, כמו גם החמימות וחוש ההומור שלו, עברו גם בנוכחות שחקנים ובמאים זרים. כך הם מספרים כשהם מברכים אותו לרגל יום הולדתו ה-75.
ההופעה הראשונה של רווח על המסך הבינלאומי היתה אי אז ב-1972 בדרמה הפוליטית "תיק ירושלים" ("The Jerusalem File") עת היה בן 32. הוא גילם את ראשיד, פלסטיני שמשתף פעולה עם סטודנט אמריקני לארכיאולוגיה בירושלים (ברוס דיוויסון) בימי מלחמת ששת הימים. החברות האמיצה בין השניים נתקלת בלא מעט התנגדות של הממסד, של קרוביהם וגם בינם לבין עצמם. ג'ון פלין ביים את הסרט שצולם בירושלים בהשתתפות הכוכבים הבריטים המנוחים דונלד פלזנס, ניקול וויליאמס ואיאן הנדרי.
השחקנית האמריקנית דאריה הלפרין לקחה חלק בסרט כדמות הנשית הראשית (נורית, סטודנטית ישראלית פתיינית). מסרה לבקשת ynet את ברכותיה לרווח: "הלו זאב! אי שם מן העבר, אני שולחת לך ברכות חמות ליום ההולדת מלוות בזכרונות חביבים. ממני דאריה".
ההופעה הבאה של רווח בהפקה זרה היתה בצרפתית - שפה איתה הוא מרגיש בנוח יותר, עוד מימיו כילד במרוקו. הבמאי הצרפתי היהודי פיליפ קלייר ליהק אותו לסרטו "Si tu vas à Rio... tu meurs" ("אם אתה הולך לריו... אתה מת") - עוד פרק בסדרת הקומדיות הוולגריות בכיכובו של אלדו מצ'יונה. בסרט, שרווח היה שותף לכתיבת התסריט שלו, הוא מגלם כומר ברזילאי שמשתרבב להסתבכות של שני אחים תאומים - האחד עבריין צעצוע והשני כומר (שניהם בגילומו של מצ'יונה) - על רקע החופים של ריו דה ז'נרו והנופים האנושיים החושפניים של מתרחצות עם ובלי ביקיני.
"איך אני אמור לאחל לך מזל טוב ליום הולדתך ה-75. בשבילי תהיה בן 20 לעד", אומר הבמאי קלייר בן ה-84 מביתו בצרפת, "בשבילי אתה תמיד תהיה הזיכרון הטוב ביותר מהמסע שלנו לריו, בגלל הנוכחות שלך והצחוק המיוחד שבא איתה. עזרת לי להתגבר על כל הקשיים במסע הזה, כשרק דבר אחד היה בראש של הברזילאים - ריקודים, ריקודים וקפיריניה. אני רוצה להביע את ההערצה שלי לקומיקאי הענק שאתה, ולשלוח לך את כל האיחולים ואני מקווה לפגוש בך בקרוב בסרט נוסף, או סתם כשיצא לנו. ממני חברך, אחיך".
עוד שותף להפקת הסרט היה ברונו פרידמן, שנמנה על צוות ההפקה, אך נאלץ להתגייס גם כשחקן בתפקיד משני ביחד עם אשתו קרולין אורנר-פרידמן, שגילמה את העוזרת של הבישוף, הנזירה סלסט. "אשתי קרולין ואני מלאי הערכה לזאב וחולקים איתו חברות מאז קיץ 1987, כשצילמנו את הקומדיה הזאת עם זאב. חווינו ביחד המון חוויות במהלך המגורים המשותפים שלנו בברזיל", מספר פרידמן ל-ynet.
"כשפגשתי את זאב נמנעתי מלהגיד לו שאני חצי מרוקאי, ושנולדתי וגדלתי במרוקו", נזכר פרידמן בן ה-62 במפגש הראשון עם רווח, "אחרי יומיים, התחלתי לשוחח איתו בשילוב מלים בערבית. והוא היה אומר: 'איזה מוזר, זה בערבית?'. ואני הייתי אומר: 'לא לא לא, זה יידיש'. כך מתחתי אותו עד שגיליתי לו שנולדתי, גדלתי וחייתי במרוקו, ושמה של אמי היה בן זקן. אוה, איך שצחקנו. נהניתי מלמתוח את זאב, כי אהבתי להתבדח. בזמנו היינו צעירים, וזה היה כיף".
פרידמן נזכר גם במסע המשותף לברזיל והחוויות שספגו יחדיו: "הצילומים בריו היו כל כך יפים, ומאוד אהבתי אותו, ראיתי בו חלק מהמשפחה. דיברנו על מרוקו, והיו לו זכרונות של ילדותו שם. ואני עדיין גרתי שם. טסנו מקזבלנקו לריו באייר מרוקו כדי להגיע לצילומים. כך שכל מה שאני רוצה להגיד זה שלא פגשתי את זאב באופן תדיר מאז 1987 - פעמיים. אבל תמיד חיבבתי אותו, ותמיד ראיתי בו בן אדם יוצא מן הכלל. יום הולדת שמח".
תשע שנים עברו, ורווח - שכבר היה עמוק בתוך העשור השישי לחייו - פרץ לעצמו ערוץ חדש בקריירה אל הפקות האקשן של הוליווד. רווח הלך בדרכם של רבים וטובים לפניו, והצטרף לסרט "התקווה לניצחון" ("The Quest") - בכורת הבימוי של ז'אן קלוד ואן דאם מיודענו הבלגי מ-1996. הוא הבליח לרגע בהפקה עתירת השחקנים (רוג'ר מור, ג'יימס רמר ו-ואן דאם עצמו) ולוחמי זירה (כמו עבדל קיסי המרוקאי, ועז א-דין נורי האלג'יראי ואחרים) כרב חובל ומבריח טורקי שמתעלל בוואן דאם. מקולו בוקע קול דרמטי ומהדהד באנגלית צחה - קולו של מדבב שהולבש על הסרט.
שנתיים עברו ורווח הצטרף לששון גבאי בסרט הטלוויזיה "Escape: Human Cargo" של הבמאי האוסטרלי סיימון ווינסר בכיכובו של טריט וויליאמס ("שיער"). במקרה זה הוא מגלם שייח' סעודי רב ממון בשם עבדאללה פאזה, אשר קושר קשרים עסקיים עם אזרח אמריקני. כשהעסקה מתבטלת, הוא נחטף ועומד בפני זרועות החוק המקומיות שאינן נענות לדין המערבי. הסרט מבית NBC כלל צוות בינלאומי בו נכלל גם השחקן סטיבן לאנג ("אווטאר") לצד שחקנים ישראלים נוספים ובינהם אורי גבריאל - כולם בכאפיות.
שנתיים נוספות עברו, והקריירה ההוליוודית של רווח צברה תאוצה עם "הפטרול האחרון", הפקה אמריקנית-ישראלית, שצולמה בישראל בראשותו של הבמאי שלדון לטיץ' ובכיכובם של דולף לונדגרן, ג'ו מייקל ברק וגם ג'וליאנו מר-חמיס. העלילה הפוסט-אפוקליפטית מספרת על חבורה של ניצולים בקליפורניה שנותקה מן העולם בעקבות רעידת אדמה אדירה. רווח מגלם את הטבח הערמומי קוקי בעל הפאה הלבנה.
צירוף מקרים מפתיע קרה כשבשנת 2000 יצא לאקרנים (ובעיקר לקלטות הווידאו) סרט אקשן בעל שם דומה באופן מחשיד "כוח דלתא אחד: הפטרול האחרון" שצולם גם הוא בישראל על פי מסורת סרטי "מחץ דלתא". הבמאי האמריקני ג'וזף זיטו הופקד על הפרויקט בו כיכבו גארי דניאלס ומייק נוריס (בנו של צ'אק נוריס). רווח הוביל את צוות השחקנים המקומי (שגילם ברובו דמויות של ערבים) את יוסף שחובר ללוחמים האמריקנים שנקלעו לצרות במזרח התיכון (בדרך הוא גם נפצע, מסכן). לצדו הופיעו בסרט גם ששון גבאי, יונתן צ'רצ'י, מיכל קפטה, דוד מנחם, אור מלכה ואחרים.
שחקן נוסף שלקח חלק בהפקה הוא הבריטי הוותיק ג'ון רייס-דיוויס, שגילם את הנבל איבן, סוחר נשק בינלאומי. רייס-דיוויס בן ה-71 מוסר ממקום מושבו הנוכחי בניו זילנד ברכות חמות לקולגה מישראל. "זאב היקר, אני מרים כוסית לכבודך היום! העולם חוגג את החום, השינונות והאנושיות שלך", הוא אומר ל-ynet, "אני מצפה לפגוש בך שוב ולעבוד איתך שוב בקרוב, אולי משהו קצת יותר משמעותי מהפטרול האבוד שלו. ברכותיי הטובות לך ולי, ומסור דרישת שלום לחבריי הרבים בישראל. מזל טוב, ידידי".
