שנ"צ בפקודה: המלצה לעוד שעת שינה
מחקר עומק מצא שחייל ישנוני אינו מתפקד היטב. ההמלצה: להוסיף שעת שינה ואף תנומת צהריים במקרים של חסך בשינה
על סף הכרעה דרמטית בצה"ל: אחרי שנים של עבודת מטה, ספקולציות ושמועות שהופרכו, צמרת צה"ל צפויה להכריע בקרוב אם לאמץ את המלצת חיל הרפואה ולהעלות את מספר שעות השינה המטכ"ליות משש לשבע לכלל החיילים.
הרמטכ"ל הקודם רב-אלוף בני גנץ לא הגיע להכרעה בנושא במהלך כהונתו. כעת נראה שהרמטכ"ל הנוכחי רא"ל גדי איזנקוט עשוי לאשר את המלצת גורמי המקצוע באופן שייטיב עם החיילים אך גם יוריד שעה מלוחות הזמנים שמתכננים המפקדים בהכשרות ובקורסים.
לפיכך תקוצץ במצטבר כמעט יממה בחודש אינטיסיבי של קורס, הכשרה או אימון. גיליון העיתון הצבאי "במחנה" מפרסם אתמול (ה') כי הפקודה הישנה העוסקת בנושא "לא מעודכנת ואינה מקצועית", וכי נבחנת בנוסף אפשרות לתנומת צהריים קצרה במקרים של חסך בשינה. השינויים לא יהיו רלוונטיים במקרים של פעילות מבצעית או במקרי חירום שבהם חיילים יידרשו להישאר ערים במרבית שעות היממה.
לפי מחקר עומק שערך ענף הרפואה של זרוע היבשה בצה"ל, מחסור מתמשך בשעות שינה בלילה עלול לגרום לתפקוד ירוד, פגיעה בקבלת ההחלטות, פגיעה בתהליכים מטבוליים והעלאת סיכון למחלות כמו סוכרת, הפרעות עצביות, עלייה בלחץ דם ומחלות לב וריאות. בנוסף נמצא כי יש קשר בין חסך בשעות שינה לבין כאב כרוני וירידה בסף הכאב.
במחקר שנערך במכון לחקר רפואת הלוחם נמצא כי במצבי עייפות קיצונית יש סיכוי גבוה יותר לפגיעות חום. מפקד המכון לחקר רפואת הלוחם, רב-סרן רן ינוביץ': "הפקודה הישנה לא הייתה מעודכנת מבחינה מקצועית ולא נתנה מענה הולם לכל התרחישים האפשריים באימונים. הפקודה החדשה מבוססת על ידע ומחקרים שנעשו בתחום זה בעולם. היא באה לתת מענה גם לעבודה במשמרות ולמצבי חסך בשינה".
ינוביץ' אמר כי "חסך בשינה עלול להשפיע גם קוגניטיבית, ולכן חשיבות מתן שעות שינה מספיקות הינה קריטית. ככל שהדרישות הפיזיולוגיות והעצימות הגופנית או הדרישות לריכוז וערנות בתפקיד גבוהות יותר, כך עולה החשיבות במתן הנחיות נכונות לשינה. מבחינה זו אנחנו מכוונים גם למפקדים שלא תמיד דואגים לעצמם ולא מקפידים על שעות השינה שלהם. אם הערנות הקוגניטיבית של המפקד תיפגע כתוצאה מחסך שינה, הכוח המובל על ידו עלול להימצא בסכנה. כלל המערכת צריכה להבין שכוונת ההנחיה החדשה אינה החסרת שעות אימון אלא מתן שעת שינה נוספת".
לפי ההמלצות שגיבשו בחיל הרפואה ויעברו לאישור המטכ"ל, תעוגן בפקודה המלצה להוספת תנומה קצרה במשך היום במקרים של חסך בשינה, הנקראת "שנת חיזוק": "מדובר בשינה רצופה בת 40 דקות ומאפשרת פיצוי מסוים לחסך השינה שנגרם בלילה הקודם באחד מ'שערי השינה'", אמר ינוביץ'. "'שערי שינה' הן שעות בהן הצורך הפיזיולוגי בשינה הוא הגבוה ביותר וכתוצאה מכך השינה היא האפקטיבית ביותר. שעות אלה הן בין 18:00-14:00, ובין 06:00-03:00 לפנות בוקר".
בשעות הצהריים, בעיקר אחרי הארוחה הכבדה ביום, חיילים רבים לצד מפקדים בהכשרות פיזיות מוצאים עצמם מתעפצים (נרדמים בישיבה) בכיתות הלימוד בבסיסים באופן שפוגם ביעילות ההכשרה. בבית־הספר לתותחנות (ביסל"ת) בשבטה התחילו באופן עצמאי להחיל אותה בהכשרות הלוחמים. כבר בשני מחזורי הגיוס האחרונים מאז מרס השנה, ישנו הטירונים שבע שעות בלילה. קצין הרפואה של הבסיס, סרן ד"ר יורי פונר, הסביר: "בכל ההכשרות שמנו לב שיש פציעות יתר, ואחת הסיבות להן היא בעיות במחזור שעות השינה. נכון שעל פי ההנחיה המטכ"לית יש לתת ללוחמים שש שעות, אבל עם כל שינויי הלו"ז הם לא ישנים אפילו שש. לכן הוחלט בזרוע היבשה ללכת לכיוון של שבע שעות שינה רצופות. התוצאות של החיילים יותר טובות, יש פחות פציעות, פחות בעיות אורתופדיות והחיילים יותר רעננים".
לפנייה לכתב/ת 
