מסע אחר: הסוף לשבילי נייר הטואלט?
במפגש בין תיירים לטבע, המנצחים הגדולים הם כמעט תמיד האשפה, הרעש והפגיעה בבעלי החיים ובצמחייה. הנחיות חדשות של האו"ם מציעות דרכי פעולה למי שרוצים להיות תיירים ירוקים, גם בישראל
עוד כתבות בזווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה :
לאתר שומרים נקי - בשבילנו
מצד אחד, התיירות מוציאה את האדם מהעיר ומקרבת אותו אל הטבע, אך מצד שני היא גם מאפשרת לו לפגוע בסביבה הטבעית. האם בכלל ניתן ליצור תיירות טובה יותר, שתאפשר לנו ליהנות מהטבע אך תנטרל את הפגיעה בו?
מדינת ישראל חתומה על אמנת המגוון הביולוגי, אמנה בינלאומית שנועדה להגן על המגוון הביולוגי בעולם. מוקדם יותר השנה ערכה הוועידה למגוון ביולוגי של האו"ם כנס לכל המדינות החברות באמנה, שבו דנו בנושא התיירות האקולוגית, ובעקבותיו יצאה בחודש שעבר חוברת הנחיות חדשה למנהלים וקובעי מדיניות ששמה "תיירות תומכת מגוון ביולוגי".
"תיירות ומגוון ביולוגי יתמכו זו בזה, תוך שיתוף הסקטור הפרטי וקהילות מקומיות, ותוך קידום תשתיות ותכנון השימוש בקרקע, בהתבסס על ערכים של שימור ושימוש בר קיימא", נכתב בחוברת. בהודעה לעיתונות שפרסמה הוועידה נכתב שהמטרה היא "לאכוף את הרעיון שסביבה טבעית ובריאה היא אחת האטרקציות התיירותיות החשובות ביותר, ושהביקור בטבע מעלה את מודעות הציבור לערכו".
לפי ההנחיות של האו"ם, תיירות בת קיימא תתבסס על מידע מעודכן בנוגע לאופי השמורות ואוכלוסיית בעלי החיים שבהן, בנוגע לדרישה התיירותית באזור, ובנוגע לפגיעות שנעשו בהן בעבר. תיירות כזאת תתחשב במיוחד באזורים רגישים. ההנחיות כוללות גם המלצות למקבלי ההחלטות בנוגע לקביעת תקנות ואכיפתן, מתן תמריצים לעסקים שמפעילים תיירות אקולוגית ועוד.
שביל נייר הטואלט
כאמור, אחת הבעיות הבולטות בתיירות היא הפסולת שנותרת אחרי התיירים. שבילי מטיילים מסוימים בנפאל ובפרו קיבלו את הכינוי "שביל נייר הטואלט" או "שביל הקוקה-קולה", לפי המזכרות שהשאירו אחריהם המטיילים ושמעולם לא נאספו. פסולת כזאת מסוכנת לבעלי חיים ועלולה לפגוע במגוון הביולוגי. בבעיה כזאת ניתן להתחיל ולטפל בעזרת תמריצים כלכליים. דוגמה יפה לתמריץ שכזה שיושמה לאחרונה בישראל אפשר למצוא בחניונים שלחופי הכנרת: אם תגיעו בשבתות, תקבלו שלוש שקיות זבל, ואם תמלאו אותן, לא תשלמו על החנייה ביציאה מהחניון. כך אפשר להימנע מהעלות היקרה של החנייה וגם לשמור על הסביבה.
בעיה נוספת במפגש בין טבע לתיירים הוא היחס שלו זוכים בעלי החיים מידי אלה שבאים לצפות בהם. כך, למשל, אם אתם נוסעים לדרום מזרח אסיה ודאי תגיעו לאתרים רבים שיציעו לכם רכיבה על פילים. ארגוני בעלי חיים טוענים שמספר הרכיבות הרב בכל יום עלול לגרום לפגיעה פיזית ומנטלית בפילים. בקלאו שבמיאנמר (בורמה) פועל מחנה שנקרא Green Hill Valley Elephant Camp, שמשמש כמקלט לפילים, בין היתר כאלה שהוצלו מ"תעשיית הרכיבה". תיירים יכולים להגיע למקום ולשחק עם הפילים, לרחוץ ולהאכיל אותם. זה אמנם מעט יקר, אך זה מאפשר למקום לדאוג לרווחתם של הפילים. המחנה עוסק גם בחידוש היער המקומי שצומצם בעקבות כריתת עצים, והתיירים יכולים לקחת חלק פעיל בכך על ידי נטיעה של עצים.
בניו זילנד תוכלו למצוא סיורי תצפית בלווייתנים שנעשים ממרחק גדול ובמספרים מצומצמים, כדי שלא לפגוע או להפריע לאוכלוסיית הלווייתנים. יש יוזמות נוספות כאלה, ידידותיות לטבע ולבעלי החיים, אבל האם תיירות יכולה להיות באמת בת קיימא?
"כל פעילות כלכלית אנושית פוגעת בטבע. גם לבנייה, תחבורה, אנרגיה, או חקלאות בת קיימא יש השפעה על הטבע", אומרת מיכל וימר-לוריא, מקימת ומנהלת עמותת "תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל", שפועלת להטמעה וליישום עקרונות הקיימות בתעשיית התיירות בישראל. "מידת ההשפעה תלויה בנו, באופן שבו אנחנו פועלים. תיירות בת קיימא פועלת למזער השפעה שלילית, אך לא יכולה להבטיח את מניעתה".
העמותה פועלת תחת העיקרון שתיירות אינה מתרחשת בוואקום, אלא בסביבה אנושית וטבעית. כדי שהסביבה שבה אנחנו מטיילים תמשיך להיות אטרקטיבית, צריך לשמור עליה. לעסקי התיירות יש בכך תפקיד חשוב - לצד השאת הרווחים, עליהם גם למזער את הנזקים, עבור הקהילה והסביבה. "העמותה מסייעת לבעלי עסקי תיירות להפוך לאקולוגיים על ידי הסברה, פרסום, הדרכה וייעוץ, כך שיתרמו לסביבה ולקהילה שבה הם נמצאים".
את הקריטריונים להיות עסק בר קיימא קבעה העמותה על סמך הנחיות הוועידה למגוון ביולוגי של האו"ם, שהוזכרה לעיל, וניתן למצוא אותם כאן. כמו כן העמותה מנגישה את התיירות האקולוגית לתייר באמצעותי הדרכון הירוק – מדריך המסביר איך להיות תייר ששומר על כדור הארץ, ובמקביל פרסום עסקים של תיירות בת קיימא באתר האינטרנט, שם אפשר למצוא אופציות מעניינות ומיוחדות לחופשה אקולוגית, כמו הקמת גינה אורגנית ובנייה בבוץ, כפר תנ"כי אקולוגי, מסעדה ביתית אורגנית, לינה בבקתות עץ במטע דובדבנים, לינה אצל משפחות מארחות, טיולים רגליים, על אופניים או על סוסים, ועוד.
"יש כיום דרישה לתיירות בת קיימא על פני תיירות רגילה. מובן שכסף תמיד יהיה הגורם הקריטי בקבלת החלטות, אבל הגדרת עסק כאקולוגי נותן יתרון שיווקי ותדמיתי, סוג של 'תו איכות'. השאיפה שלנו היא שהתיירות ההמונית תהיה בת קיימא ושזה לא יישאר בגדר נישה תיירותית", אומרת וימר-לוריא. "דווקא כשהתיירות המונית, קל להפוך אותה לבת קיימא על ידי ניצול כמות האנשים לשימוש בתחבורה ציבורית, השקעה בקהילה, השקעה בתשתיות ירוקות ועוד. כמו שבעיר הכי קל לחיות חיים ירוקים כי הכול קרוב, נגיש ובדרך כלל קטן ממדים, כך גם תיירות המונית יכולה להיות בת קיימא כשהיא נשענת על משאבים מתאימים".
טביעת רגל חיובית
ארגון מעניין שמציע ומקדם תיירות אקולוגית בישראל הוא עלייה לרגל ירוקה, ארגון בינלאומי שהחל לפעול בשנתיים האחרונות גם בירושלים ושמנוהל על ידי נעמי צור, שהייתה בעבר סגנית ראש עיריית ירושלים, ניהלה את החברה להגנת הטבע בעיר וקידמה מאבקים סביבתיים רבים. "אדם עובר לפעמים חצי עולם כדי להגיע ליעד קדוש, לשהות שם, לעבור חוויה רוחנית ולחזור הביתה", מספרת צור. "בעלייה לרגל ירוקה אנו משלבים את ערכי הקיימות כפי שהם קיימים בדתות השונות, ואומרים שעל העולה לרגל להתכונן למסע שלו לא רק מבחינת קדושת היעד, אלא גם מבחינת ההנחיה של אמונתו לגבי חיים אחראים על כדור הארץ. בכל דת יש הנחיה כלשהי לגבי אחריותנו לבריאה, למה שאלוהים נתן לנו. אנחנו צריכים להשאיר טביעת רגל חיובית ככל האפשר כאשר אנו מטיילים, במיוחד ביעד קדוש".
"בדרך כלל, עולים לרגל מגיעים לארץ בסוג כזה או אחר של תחבורה ימית או אווירית, זו כבר טביעת רגל שלילית, ואז הם צריכים לאזן את טביעת הרגל השלילית הזאת כאשר הם מגיעים ליעד: לא ללכלך ולזהם, להשתמש בתחבורה ידידותית לסביבה, לכבד את הטבע ולא להרוס, ולכבד את האחר שנמצא במסע מקביל ויש לו אמונה דתית שונה", מסבירה צור את השיקולים הסביבתיים שמנחים את הארגון.
"התנועה מקבלת ייעוץ ופועלת בשיתוף פעולה עם גופים ירוקים ומוסדות דת, והיא בעצם מחברת בין ערים שהן יעד רוחני לבין קהילות דתיות", אומרת צור. "התנועה מנסה לגרום לעולי הרגל להפוך את המסע שלהם אל היעד לירוק. אנו פועלים גם בתוך הערים, כרגע בירושלים אך בעתיד גם בערים קדושות אחרות בארץ, על מנת להפוך אותן לירוקות יותר על מנת שיהיו ידידותיות לעולה לרגל הירוק. למשל, קיים בעין כרם מעיין קדוש שמימיו מזוהמים ונשפכים לביוב במקום להיות מנוצלים לחקלאות מקומית. אנו פועלים על מנת לשנות זאת. פארק עמק הצבאים בירושלים גם הוא פרויקט שקידמתי, והוא נחשב לאטרקציה תיירותית ירוקה, כי הוא מאזן בין חיבור של האדם לטבע לבין שמירה על הטבע".
"כשבוחרים מקום לינה רצוי לספק פרנסה למקומיים ולחוות את האווירה המקומית ולבחור בצימרים, בקאוץ' סרפינג, באוהל, במלונאות מקומית - ולא ברשת מלונות בינלאומית, שבה אנשי המקום לא מרוויחים הרבה בזכותה. אותו דבר תקף גם לגבי תרבות ומטבח מקומי.
אנו מציעים לחוות את המקום ולא רק את החוויה הרוחנית. עלייה לרגל כזו תשפיע על החיים של עולה הרגל גם לאחר שהוא חוזר למדינה שלו, בכך שיהפוך לאזרח ששומר על הסביבה במקום המגורים שלו, ובהתנהגותו עם אנשים בעלי אמונות שונות החיים לצדו".
גם פרויקט "בשבילנו" פועל בתחום התיירות האקולוגית. הפרויקט משלב טכנולוגיה חדישה עם ערכים ישראליים ישנים וטובים במטרה להביא למהפך בניקיון ישראל – בדומה למסע להגנה על פרחי הבר הזכור משנות ה-70 וה-80. הפרויקט מעודד אנשים לקחת אחריות, לאמץ שביל או תא שטח, ולעזור לשמור אותו נקי. אתר האינטרנט ואפליקציה סלולרית מאפשרים למטייל לבחור שביל או אזור לאימוץ על גבי מפה, ולשתף ולעדכן בתמונות וטקסט על המצב בשטח בזמן אמת – מפריחה ועד מפגעים. הפרויקט גם מאפשר לשלב קבוצות מטיילים, בתי-ספר ותנועות נוער בפעילות הניקיון, וכך לשלב בין טיול בטבע לשמירה על הסביבה.
רוצים להיות תיירים ירוקים? באתרים הבאים תוכלו למצוא עוד מידע וטיפים על איך להיות תייר אקולוגי, ועוד יעדים לחופשה בת קיימא בכל העולם.
המאמר פורסם באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
