לא מכירים באבא: בדיקה בגרמניה לא מקובלת
אישה נפרדה מבעלה ועברה לגור בגרמניה עם בן זוג חדש, שאיתו הביאה לעולם ילד. חרף בדיקת אבהות שבוצעה בגרמניה, בארץ סירבו להכיר בו
ישראלית המתגוררת בגרמניה מאז שנפרדה מבעלה, הביאה לעולם ילד עם בן זוגה החדש בטרם התגרשה רשמית. היא ביצעה שם בדיקת רקמות כדי להוכיח שהאב הוא בן הזוג הנוכחי, וחזרה לארץ על מנת לרשום את הילד, אך נתקלה בסירוב של המדינה. גם בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע: ייתכן שהחוק דרוש שינוי, אך אי אפשר להכיר באבהות של הגבר
על סמך בדיקת רקמות מחו"ל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נלחם בארבעת אחיו: הצוואה פגומה, הבית שלי
- הבקבוק נשבר, הזרת נחתכה. הפיצוי: 46 אלף
- תבעה 80 אלף ש': מאהב דרוזי התגלה כנשוי
- המדינה: קשה לחקור עבירות בנייה במזרח י-ם
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
האישה חיה עם בן זוג בגרמניה בזמן שעדיין הייתה רשומה כנשואה בארץ, וב-2007 נולד לה שם ילד. בן הזוג עשה שם בדיקת אבהות שבה נמצא שהוא אביו של הילד. ב-2013 היא חזרה לישראל ופנתה לבית המשפט בבקשה להצהיר שאבי הילד הוא בן הזוג מגרמניה, מבלי להביאו ארצה. היא צירפה את תוצאות הבדיקה וכן פסק דין מגרמניה שבו נקבע כי מי שהיה רשום בזמנו כבעלה (כיום בעלה לשעבר) אינו אביו של הקטין.
תביעה
דרש בדיקת רקמות: שתי הבנות נולדו מבגידה
עו"ד אורנה גלברד
גבר ערך בדיקה גנטית בחו"ל שהוכיחה לכאורה כי בנותיו אינן שלו. כשביקש לעשות בדיקה דומה גם בארץ הוא נתקל בסירוב של בית המשפט
היא סיפרה כי לאחר שקשרה את גורלה עם בן זוגה היא עברה להתגורר איתו בגרמניה, קיבלה תעודת תושבות ולמדה את השפה. ההיריון והלידה בגרמניה, והניסיון לקבל ביטוח רפואי, מעידים לדבריה כי גרמניה הייתה מקום מושבם ומרכז חייהם, ולכן יש לאמץ את הקביעה המשפטית משם.
אלא שהאישה נתקלה בהתנגדות של המדינה, שהתעקשה שיש לחייב את בן הזוג – "האב הנטען" – להיבדק בארץ או לערוך בדיקה לקרובי משפחתו. לשיטת המדינה, הבדיקה שבוצעה בגרמניה לא מהווה ראייה לקביעת אבהות, ופסק הדין של בית המשפט הגרמני לא מצהיר על אבהות הנתבע, אלא רק שולל את אבהות הגבר שבאותו זמן היה רשום כבעלה.
המדינה ציינה כי זכותו של הילד לדעת מי אביו גוברת על סירובו של הורה פוטנציאלי לבדיקה.
לא נוצר סטטוס
השופטת אלה מירז הבהירה בישראל אי אפשר להכיר בפסיקת בית המשפט הגרמני כקביעה מפורשת שלפיה בן הזוג הוא האב. היא ציינה שהאם מודה בעצמה שהגרמנים נמנעו מלרשום אותו כאביו של הקטין, מאחר שהיא הייתה נשואה באותו זמן לאחר. היא הוסיפה שאין לדון בטענת האבהות מבלי שקיימת בדיקה "ישראלית".
בנוסף נקבע כי בכל מקרה לא ניתן לקבל את תוצאות הבדיקה בישראל, כיוון שהחוק בארץ כיום לא מאפשר זאת. בדרך אגב ציינה השופטת כי "ייתכן ויש מקום לשינוי בחקיקה, שיאפשר במקרים מתאימים להסתמך על תוצאות מעבדות ומכונים בעלי שם בחו"ל".
בסיכומו של דבר החליטה השופטת שהתיק ימשיך לדיון בהוכחות, בטרם תקבע אם לחייב את בני משפחת הנתבע הנמצאים בארץ להיבדק במקומו.
כמו כן הוציאה השופטת צו שיחייב את "האב הנטען" להופיע בפני בית המשפט – אם וכאשר יגיע לישראל - לצורך קבלת עמדתו והפנייתו לביצוע בדיקת רקמות.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד מחול
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דיאן קשקוש, עו"ד וופא זועבי-פאהום
- עו"ד איריס שוורץ עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
מומלצים