לקראת ההצבעה בממשלה: תחזית ההכנסות מגז צנחה ב-30 מיליארד דולר
השרים יצביעו היום על המתווה המתוקן, ולפי הערכה ההצבעה בכנסת תתקיים רק בתחילת המושב הבא באוקטובר. חוות דעת של המועצה הלאומית לכלכלה מדגישה את הסכנה שבתלות בצינור אחד ומעריכה שההכנסות מהמאגר יגיעו לכ-100 מיליארד דולר - סכום נמוך משמעותית מאומדן בנק ישראל
הממשלה צפויה להצביע בצהריים (א') על מתווה הגז המעודכן שהציגו בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר יובל שטייניץ. לאחר מכן, בהנחה ששר הכלכלה אריה דרעי לא יחתום על סעיף 52 המאפשר לממשלה לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים, תידרש הצבעה על המתווה גם בכנסת. הדיון מתנהל בנוכחות דלילה של שבעה שרים בלבד, שממעטים לשאול שאלות בנושא המתווה.
בינתיים, בחוות דעת כלכלית בנושא שהוגשה לממשלה עם המתווה עצמו, מצוין כי ההכנסות ממסים הצפויות מהמאגרים נמוכות מכפי שהעריכו ויסתכמו ב-100 מיליארד דולר בעשורים הקרובים, אומדן הנמוך בכ-20–30 מיליארד דולר מאומדנים קודמים של הממשלה ובנק ישראל.
את חוות הדעת, המתפרשת לאורך 15 עמודים צפופים ומסובכים שספק אם שרי הממשלה יקראו, חיבר סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן, אחד ממובילי המתווה. הוא מציין כי חשיבות העבודה עם חברות הגז היא משפטית בעיקר: "היעדר הסכמה יביא לדחייה משמעותית בפיתוח המאגרים, בין היתר לאור הצפי להליכי ליטיגציה ארוכים הנובעים מהפעלת חוק ההגבלים העסקיים".
דורפמן לא מפרט מהם ההליכים משפטיים שהיו מתרחשים אם הממשלה היתה פועלת על דעת עצמה, באיזה בתי משפט היו מתרחשים והאם למדינה היו טיעונים טובים.
הנחת היסוד המובלעת מהחשש לדחיית תהליכים היא שיש לפתח במהירות מרבית את מאגרי הגז, בדגש על לווייתן, משום שפיתוח לא מהיר מספיק יוביל למחסור בגז ולשימוש בדלק יקר יותר. אלא שדורפמן גם מציין כי המחסור קטן יחסית ויגיע עד ל־10% ב־2021. נימוק נוסף לדחיפות הוא החשש מפגיעה כלכלית במשק בגלל שימוש בדלקים תחליפיים יקרים ובשל אי קבלת הכנסות ממסים לקופת המדינה, אך חוות הדעת מעידה כי הפגיעה הזו מוגבלת בהיקפה.
חוות הדעת גם מעריכה כי אובדן ההכנסות ממסים היה צפוי החל מ-2019 בלבד ויעלה בהדרגה: 100 מיליון דולר בשנה הראשונה ועד 1.7 מיליארד דולר ב־2023.כך, אם מחשבים גם את עלות השימוש בדלקים חלופיים, עיכוב פיתוח לווייתן בשנה אחת יגרום לנזק של חצי מיליארד דולר, עיכוב של שלוש שנים יגרום לנזק של עד 1.8 מיליארד דולר ועיכוב ארוך במיוחד של עד חמש שנים יגרום לנזק של 3.4 מיליארד דולר. בשורה התחתונה, מדובר בפגיעה כלכלית מוגבלת בהיקפה למשק, המגיעה לפחות מ־0.2% מהתוצר אחרי שלוש שנים.
לכן, הנימוק החשוב ביותר לפיתוח מאגרים מהיר הוא החשש מהתלות האסטרטגית של ישראל במאגר אחד שמחובר לחוף בצינור אחד. דורפמן משער כי הנזק למשק כתוצאה מתקלה או פגיעה במאגר היחידי הקיים תהיה יותר מ־12 מיליארד שקל בשנה בשל שימוש בדלקים חלופיים יקרים יותר. זאת מבלי להביא בחשבון את הנזק הסביבתי ואת המחסור האפשרי בחשמל בתקופת השיא של הביקוש.
שלושה שרים לא רשאים לקחת חלק בהכרעה על המתווה: שר האוצר משה כחלון (כולנו) בשל ניגוד עניינים על רקע קרבתו לקובי מימון, בעל השליטה בשותפות הגז ישראמקו; שר הרווחה חיים כץ (ליכוד) שמחזיק מניות בשותפות, ושר הבינוי יואב גלנט (כולנו), שהיה מנכ"ל חברת חיפושי הנפט והגז של בני שטיינמץ "נמקס אויל אנד גז".
השר לאיכות הסביבה אבי גבאי (כולנו) קטע את החופשה המשפחתית שלו בחו"ל כדי להגיע לישיבת ממשלה ולהביע התנגדותו למתווה הגז. לדבריו, "המתווה פוגע בבטחון האנרגטי של מדינת ישראל".
בפתח ישיבת הממשלה הבוקר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "נעביר היום החלטה היסטורית שתכניס לקופת המידנה מאות מיליארדי שקלים. הכסף הזה ילך לטובת חינוך, בריאות, רווחה וצרכים לאומיים אחרים. אני מאמין שנעביר את ההחלטה ברוב גדול ובצדק". הוא הגדיר את הביקורת על המתווה "פופוליזם", והוסיף: "המדינה זקוקה לגז. אנחנו צריכים לדאוג שהמשאבים שלנו יעבדו ב'פול ווליום' ובקיטור מלא. צריך להוציא את הגז מהים. לא יעצרו את הצעד הזה".
שר האנרגיה יובל שטייניץ התייחס גם הוא לביקורת ואמר: "רוצה לשאול שאלה פשוטה: האם המתווה הוא שיפור או הרעה? ישנם חמישה פרמטרים: מחירים, תחרות, בטחון אנרגטי, הכנסות המדינה והמשמעות המדינית. מבחינת מחירים - המתווה הוא שיפור. המחיר יורד. מבחינת תחרות המתווה הוא שיפור, כי היום יש רק את תמר עם קבוצה ששולטת בו, ובסיום המתווה יהיו שלושה מאגרים עם שליטה מפוצלת.
"מבחינת ביטחון אנרגטי יש שיפור: כמה מאגרים ב-3-2 צינורות עדיפים על המצב היום. מבחינת הכנסות המדינה יש שיפור: בזכות המתווה ייכנסו הכנסות נוספות של עשרות מיליארדים, ועם השנים מאות מיליארדים. מבחינה מדינית יש פה פעם ראשונה הזדמנות לנצל את תגליות הגז של ישראל כדי ליצור קשר כלכלי בציר השלום מצרים-ישראל-ירדן".
כך או אחרת, האישור בכנסת ככל הנראה ייאלץ לחכות. עובדי הכנסת ייצאו לחופשה מרוכזת מיום שני הקרוב ועד סוף אוגוסט, שככל הנראה לא תופרע. המועד האפשרי הבא הוא ההתכנסות לאישור התקציב בקריאה ראשונה, ב-2 בספטמבר, אך ההערכה היא שיהיה קשה לקיים באותו יום שתי הצבעות כה דרמטיות.
הכנסת אמנם יכולה להתכנס בכל מועד לדרישת 25 ח"כים, אולם סביר שההצבעה על מתווה הגז תחכה לתחילת המושב הבא, באמצע אוקטובר.
רוב תשומת הלב במערכת הפוליטית מופנה למבנה החדש של קביעת מחירי הגז שנראה שקשה להבין ממנו מה יקרה למחיר הגז והחשמל בעשרות השנים הקרובות. על פי המתווה שסוכם, החברות שבבעלות יצחק תשובה ימכרו את חלקן במאגרי תמר, כריש ותנין תוך 6 שנים ונובל אנרג'י תדלל את חלקה בתמר ל-25%. עד תום תקופה זו מחיר הגז יהיה בפיקוח. כמו כן, כולל ההסכם התחייבות לפיתוח מאגר לוויתן עד שנת 2019.
ח"כ שלי יחימוביץ', מובילת המאבק הפרלמנטרי נגד המתווה, תקפה בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "המפגן הפופוליסטי לא ימחק את הכתם הכבד הרובץ על ממשלת יוקר המחייה של נתניהו: הנצחתו של מונופול פרטי רב עוצמה, שיעשוק את אזרחי ישראל. חזינו במצג הון-שלטון שלא ייאמן: המדינה חדלה מלנהוג כריבון והתנערה מאחריות לאזרחיה".
לפנייה לכתב/ת 
