הממשלה אישרה את מתווה הסכם הגז
בתום דיון של כמה שעות בהשתתפות שבעה שרים אושר מתווה הגז המתוקן. השלב הבא: אישור במליאת הכנסת בדיון שיתקיים רק בספטמבר או באוקטובר. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כבל: לאף שר לא תהיה מחילה על מעשיו
הממשלה אישרה בצהריים (יום א') את מתווה הגז המעודכן וכעת עוברת ההכרעה לכנסת, אלא שההצבעה במליאה ככל הנראה תצטרך לחכות. עובדי הכנסת ייצאו לחופשה מרוכזת מיום שני הקרוב ועד סוף אוגוסט, שככל הנראה לא תופרע. המועד האפשרי הבא הוא ההתכנסות לאישור התקציב בקריאה ראשונה, ב-2 בספטמבר, אך ההערכה היא שיהיה קשה לקיים באותו יום שתי הצבעות כה דרמטיות.
הכנסת אמנם יכולה להתכנס בכל מועד לדרישת 25 ח"כים, אולם סביר שההצבעה על מתווה הגז תחכה לתחילת המושב הבא, באמצע אוקטובר.
שלושה שרים לא לקחו חלק בהצבעה היום: שר האוצר משה כחלון (כולנו) בשל ניגוד עניינים על רקע קרבתו לקובי מימון, בעל השליטה בשותפות הגז ישראמקו; שר הרווחה חיים כץ (ליכוד) שמחזיק מניות בשותפות, ושר הבינוי יואב גלנט (כולנו), שהיה מנכ"ל חברת חיפושי הנפט והגז של בני שטיינמץ "נמקס אויל אנד גז".
השר לאיכות הסביבה אבי גבאי קטע את החופשה המשפחתית שלו כדי להגיע לישיבת ממשלה ולהביע התנגדותו למתווה הגז. לדבריו, "המתווה פוגע בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל". לדבריו, ההחלטה משנה החלטת ממשלה קודמת המחייבת את מחזיקי "תמר" לחבר צינור גז נוסף, כגיבוי לצינור הקיים, שירחיב את אספקת הגז לישראל כך שיותר מפעלים וגם תחבורה ציבורית יוכלו להשתמש בגז, להוריד את יוקר המחיה ולצמצם את זיהום האוויר בישראל. ב"נוסף, ההחלטה מאפשרת ייצוא טרם פיתוח מאגרים אחרים וגם כאן יש סיכון למצב בו ישראל תחסר בגז בעוד מספר שנים. סיכון שאל לנו לקחת".
שר הכלכלה אריה דרעי הצביע בעד המתווה כבר בקבינט לפני כחודשיים, ועשה זאת גם יום לגבי המתווה המשופא. לדבריו, מדובר "ברע במיעוטו שהצוות הבינמשרדי השיג לאחר חמש שנים של אי עשייה מוחלטת". לדרעי הייתה אפשרות להפעיל את סעיף 52, שמטרתו לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים ולחסוך מנתניהו את ההצבעה בכנסת, הוא בחר לא לעשות זאת.
בפתח ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "נעביר היום החלטה היסטורית שתכניס לקופת המידה מאות מיליארדי שקלים. הכסף הזה יילך לטובת חינוך, בריאות, רווחה וצרכים לאומיים אחרים. אני מאמין שנעביר את ההחלטה ברוב גדול ובצדק". הוא הגדיר את הביקורת על המתווה "פופוליזם", והוסיף: "המדינה זקוקה לגז. אנחנו צריכים לדאוג שהמשאבים שלנו יעבדו ב'פול ווליום' ובקיטור מלא. צריך להוציא את הגז מהים. לא יעצרו את הצעד הזה".
"מבחינת ביטחון אנרגטי יש שיפור: כמה מאגרים ב-3-2 צינורות עדיפים על המצב היום. מבחינת הכנסות המדינה יש שיפור: בזכות המתווה ייכנסו הכנסות נוספות של עשרות מיליארדים, ועם השנים מאות מיליארדים.
מבחינה מדינית יש פה פעם ראשונה הזדמנות לנצל את תגליות הגז של ישראל כדי ליצור קשר כלכלי בציר השלום מצרים-ישראל-ירדן".
רוב תשומת הלב במערכת הפוליטית מופנה למבנה החדש של קביעת מחירי הגז שנראה שקשה להבין ממנו מה יקרה למחיר הגז והחשמל בעשרות השנים הקרובות. ח"כ שלי יחימוביץ', מובילת המאבק הפרלמנטרי נגד המתווה, תקפה בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "המפגן הפופוליסטי לא ימחק את הכתם הכבד הרובץ על ממשלת יוקר המחייה של נתניהו: הנצחתו של מונופול פרטי רב עוצמה, שיעשוק את אזרחי ישראל. חזינו במצג הון-שלטון שלא ייאמן: המדינה חדלה מלנהוג כריבון והתנערה מאחריות לאזרחיה".
הבוקר חשף שאול אטמסרדמסקי בכלכליסט על פי חוות דעת שהוגשה לממשלה, צפויות ההכנסות ממסים מהמאגרים להיות נמוכות מכפי שהעריכו: הן יסתכמו ב-100 מיליארד דולר בעשורים הקרובים, אומדן הנמוך בכ-20–30 מיליארד דולר מאומדנים קודמים של הממשלה ובנק ישראל.
אחרי אישור המתווה בממשלה מסר בתגובה יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל: "כמה סימלי שדווקא היום, ראש חודש אלול שהוא חודש הרחמים והסליחות, מאשרת 'ממשלת עליביבי' את מתווה הגז. שיידע כל שר שהצביע בעד המתווה שלא תהיה לו מחילה ולא תתקבל סליחתו על מעשיו. כל ההצגה וכל התפאורה היא רק לכבודו של השר אריה מכלוף דרעי. הוא כמובן נלחם כאריה כדי שיפול לבסוף ולא בכבוד על סעיף 52".
לפנייה לכתב/ת 
