רק רציתי להושיט לו יד... זה לא אמיתי
הכל נראה שונה מתמיד, הוא פתאום נהפך לאדום ואני לא מבין מאיפה היצור הזה בא לי לפתע
"רק רציתי להושיט לו יד... זה לא אמיתי", לוחש בקול בוער בזעם עם פנים שלא יודעות מנוחה. הכל נראה שונה מתמיד, הוא פתאום נהפך לאדום ואני לא מבין מאיפה היצור הזה בא לי לפתע.
בסך הכל רציתי לומר לו "שלום" בחיוך עדין. לא יודע אם לצחוק או לבכות. אני מנסה להשתלט על המחשבות הטובות. אולי הוא רק התעורר מחלום אפור, אולי הוא שם לעצמו בטעות מלח בקפה...
"אלוקים! תעזור לי במלחמה הזאת!"... פתאום צץ לי רעיון. פשוט לתקוע בו מבט חודר של חיוך אוהב. למרות שזה היה קשה, לא יכולתי עוד להתאפק: במשך 2 דקות חייכתי לו בעיניו הקודרות...
באמצע הדממה המתרחשת, סוף סוף נשמע קול של אנחה מעייפת. הוא פתח את פיו והתחיל לומר בגמגום סוחף רגש: "אוי טאטע, עד מתי אני אהיה בלי קורת גג"?...
במוחי כבר רצו מחשבות: מצד אחד קיבלתי מרגוע למוחי מכל מה שקרה, מצד שני נכנסתי לרצף של מחשבות מבלבלות... מה קורה לאותו בנאדם?
התחלתי לפתוח את פי למרות דיבורי הקטוע: "שלום, האם אפשר לשאול איך קוראים לכבודו?". הוא ענה בחיוך: "קוראים לי קובי", ושאל בחזרה: "איך קוראים לך?"
עניתי: "דני", ושאלתי: "מאיפה אתה?" "מאיפה"? הוא הגיב: "עליתי לפני שבוע מקנדה בכוחות עצמי"...
"מה זאת אומרת בכוחות עצמך? הרי גם אתה על מרכבה כמוני"!...
המשך בשבוע הבא ...
אשמח לקבל תגובות והערות וכל שליבכם חפץ לשואלי...
שלכם - דניאל מזרחי
נ.ב.
להזמנת הרצאות בנושא "כוח רצון ושמחת חיים" ניתן לפנות אלי דרך המייל: dnielmizrahi3@gmail.com
כתובתי באינטרנט: WWW.MD770.COM
--
כתובתי באנטרנט:
http://www.md770.com/
דניאל מזרחי
מומלצים