גולשים ברשת בעבודה? הזהרו מקיצוץ בשכר
האם המעסיק רשאי לעקוב מרחוק אחר המחשבים של העובדים כדי לבדוק אם הם גולשים במשך זמן ממושך במהלך שעות העבודה, והאם גלישה באינטרנט בעבודה עלולה להוות עילה לקיזוז בשכר ואף לפיטורים? בדקנו
צפיתם במהלך העבודה בסדרות באינטרנט, או ביליתם שעות רבות בפייסבוק במקום לעבוד? יכולות להיות לכך השלכות לא מעטות - מסיכון בפיטורים או נזיפה, עד למעסיקים שעלולים לדרוש מכם להשיב להם חלק מהמשכורת.
עובד כתבות בנושא בערוץ קריירה
- המעסיק עוקב אחריך? לפעמים מותר לו
- חושבים שהבוס עוקב אחריכם? אתם לא הוזים
- מה מותר ואסור לכם לעשות במחשב של העבודה
"עבור מעסיקים רבים - גלישה באינטרנט במהלך העבודה היא בבחינת התבטלות העובד על חשבונם, שכן הם משלמים שכר לעובד שאינו עוסק בעבוד המוטלת עליו", מסביר עו"ד אהוד פאי, מומחה לדיני עבודה. "עם זאת, יש המבחינים בין עובד שגולש מעת לעת ובאופן סביר לצורך הפסקה קלה עם ארוחת הצהריים, לבין עובד שגולש באופן שוטף וקבוע במקום לבצע את עבודתו".
מה המעסיק יכול לעשות כדי למנוע מהעובדים לגלוש באינטרנט בעבודה?
פאי משיב כי המעסיק רשאי לקבוע לעובדיו באופן מידתי, כללים לשימוש במחשב וביישומיו, כולל איסור מפני שימוש באתרים מזיקים או כאלו שמסיחים את הדעת מהעבודה וכן להשתמש בטכנולוגיות שונות על מנת לחסום מלכתחילה שימוש זה. עם זאת הוא מבהיר כי עליו ליידע את העובדים באופן מפורש מה כללי האסור והמותר בשימוש במחשב.
"כך לדוגמה, אם המעסיק אוסר על העובדים לגלוש ברשתות חברתיות, עליו להודיע להם על כך במפורש ובכתב, בין אם במסגרת הסכם העבודה ובין אם במסמך אחר שהופץ בקרב העובדים", הוא מסביר. "כלומר, אם המעסיק אינו מרשה לעובדיו לגלוש בעבודה בעניינים פרטיים, עליו לעשות נוהל ברור בעניין זה ולהבהיר כי גלישה באינטרנט בעניינים פרטיים מהווה עבירת משמעת, או לחילופין לאפשר גלישה באינטרנט רק במהלך הפסקה מוגדרת, אך גם אז על המעסיק ליידע על כך".
האם המעסיק רשאי לעקוב אחר פעילות עובדיו במחשבם האישי בעבודה?
פאי מציין כי באופן עקרוני, אסור למעסיק לבצע מעקב אחר פעילות העובד במחשבו האישי בעבודה, שכן זה עלול להיחשב לפגיעה בפרטיותו. עם זאת, הוא מסייג כי קיימים מספר חריגים - למשל אם העובד הביע את הסכמתו או שקיים חשד למעילה.
"הנושא מצריך מהמעסיק לבצע איזון בין הזכות של העובד לפרטיות, לבין זכות המעסיק לפקח על פעילות העובד במהלך העבודה", הוא מסביר. "כך למשל, המעסיק רשאי לפקח אחר הפעילות שמבצע העובד בתיבת הדואר האלקטרוני השייכת למקום העבודה, אם הוא קבע בנושא נוהל ברור שהעובד מודע אליו והביע את הסכמתו לכך".
"בנוסף, אם העובד חתם על סעיף ויתור על פרטיות בנוגע לפעילותו במחשב בעבודה והביע הסכמה מפורשת לכך - המעסיק רשאי לצפות בפעילות שמבצע העובד במחשבו בעבודה, אך גם זאת לא באופן גורף. גם במקרה שהמעסיק חושד שהעובד מבצע פעילות פלילית, כמו גניבה או מעילה, הוא רשאי במצבים מסוימים לפקח".
מעקב אחר עובדים: מה מותר ומה אסור?
האם המעסיק רשאי לקזז בשכר לעובדים שגלשו באינטרנט במהלך עבודתם?
פאי משיב כי הדבר מותר בהתקיים תנאים מסוימים. כך למשל, אם מעסיק הודיע לעובדים במפורש ובכתב על נוהל מסודר האוסר לגלוש באינטרנט בשעות העבודה - ובכל זאת עובד מסוים פעל בניגוד לנוהל זה והמשיך לגלוש באינטרנט במקום לבצע את עבודתו.
במקרה זה, מותר לקזז ל עובד בשכר בגין שעות העבודה בהם יוכח כי לא עבד בפועל, בתנאי שהמעסיק הזהיר אותו קודם לכן להימנע מכך. העילה לקיזוז בשכר היא ביצוע עבירת משמעת בניגוד לנהלים, תוך גזילה של שעות עבודה בגינם קיבל העובד שכר.
בנוסף, יש לדבריו מעסיקים הכוללים בהסכם העבודה סעיף מפורש, שאוסר על העובד לגלוש באינטרנט וסנקציות שניתן להטיל עליו אם יפעל בניגוד להוראה זו, דוגמת קיזוז שכר. "במקרים כאלה, אם העובד יפעל בניגוד להתחייבויותיו ולהצהרותיו בהסכם העבודה - המעסיק רשאי להטיל עליו את הסנקציות שנקבעו בהסכם, לרבות קיזוז שכר".
עם זאת, אם למעסיק אין הוכחה כי העובד גלש במשך זמן ממושך באינטרנט במקום לבצע את עבודתו - פאי מדגיש כי אסור לקזז בשכר העובד. "המעסיק יכול להשיג הוכחה זו אם הוא יפקח על פעילותו השוטפת של העובד במחשבו האישי בעבודה, ובלבד שהוא יידע מראש ובכתב את עובדיו על כך".
גם במקרה שבו המעסיק אינו קובע נהלים ברורים מראש ובכתב בנושא זה - בין אם באמצעות הפצת מיילים לעובדים או בין אם באמצעות איסור מפורש בהסכם העבודה - אסור להודיע להם בדיעבד כי קיים איסור על גלישה באינטרנט ולקזז בשכרם.
האם גלישה באתרים יכולה להוות עילה לפיטורין?
"אם העובד לא גולש באינטרנט "שעות על גבי שעות" במקום לעבוד, אלא עושה זאת באופן מידתי ובלתי מוגזם בהפסקותיו, הדבר לא עשוי להוות כעילה לפיטורין נגדו ובוודאי שלא לשלילת פיצויי פיטורין במידה שיפוטר, גם אם מדובר בהתנהגות המנוגדת לנהלים ומהווה עבירת משמעת.
"לעומת זאת, אם העובד גולש באינטרנט קבוע במהלך חלק ניכר ומשמעותי מזמנו בעבודה ולמעסיק יש הוכחה לכך, עשוי הדבר להוות בסיס לעילת פיטורין. במקרים קיצוניים המעסיק אף יכול לטעון כי מדובר בעבירת משמעת חמורה הפוטרת אותו מתשלום פיצויי פיטורין.
פאי מדגים פסק דין שניתן ביולי האחרון על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ובו נדון מקרה של עובד שפוטר מעבודתו ותבע פיצויים מהחברה בטענה כי פוטר ללא נימוק ענייני ולאחר לא נערך לו שימוע כדין. החברה הגישה תביעה נגדית בה טענה בין היתר, כי העובד פוטר בשל תפקודו המקצועי, וכי לאחר מכן היא גילתה ש-50% מזמנו בעבודה אצלה הוקדשו לגלישה באינטרנט. החברה דרשה ממנו להשיב לה 50% מהשכר ששולם לו, בטענה כי הוא גנב ממנה שעות עבודה.
"בית הדין החליט לקבל חלקית את תביעת העובד ולדחות את טענות החברה נגדו, לאחר שקבע כי הערכת החברה כי 50% מעבודתו נעשתה בגלישה באינטרנט אינה מבוססת", מסביר פאי. "עוד ציין בית הדין, כי ייתכן ועובדים שגולשים באתרים במהלך שעות עבודתם גוזלים שעות עבודה, אך על המעסיק להזהירם מראש על כך, לפקח עליהם בזמן אמת ולקבוע נהלים, ולא להגיש תביעה לאחר שנתיים להשבת שכר עבודה, כפי שעשתה במקרה זה אותה חברה כנגד אותו עובד".
פאי מדגים פסק דין נוסף, שניתן לפני מספר שנים על-ידי בית הדין האזורי בחיפה, ובו נדון מקרה של עובד רנטגן שביקש להוציא צו שימנע את פיטוריו בבית חולים בו עבד. העובד פוטר בגלל שנתפס גולש באינטרנט במהלך בדיקת רנטגן שביצע, למרות שטען לאחר שנתפס כי הוא לא ידע כי הדבר מהווה הפרה של הוראות הממונים, ואף הביע חרטה על מעשיו והתנצל.
"במקרה זה, ציין אומנם בית הדין כי גלישה באינטרנט לצרכים פרטיים מהווה שימוש במשאבי המעביד ועבירת משמעת, אך החליט להיעתר לבקשת העובד למנוע את פיטוריו", הוא מסביר. "בית הדין קבע כי פיטוריו במקרה זה היה עונש חמור מדי, היות שהיה מדובר במקרה ראשון של מעידה מצדו, ולא היה למעסיקה טענות לגבי תפקודו המקצועי, וכן מצא כי נפלו מספר פגמים בדרך בא פוטר אותו עובד".
אהוד פאי הוא עו"ד לדיני עבודה. אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
