סושי פמיניסטי: הבנות של יפן מתחילות לגלגל
נסו להגיד "סושי פמיניסטי של יוקי צ'יודי" - זה עדיין קל יותר מאשר להפוך לסושי-שף ביפן אם את אישה. כמה בנות אמיצות קוראות עכשיו תיגר על החברה היפנית, ומסתערות על ענף גברי שעדיין רואה בהן עקרות בית ומגדלות ילדים בלבד. בטוקיו קמה אפילו מסעדת סושי של נשים בלבד
ביפן, מדינה שידועה בבעיית השוויון המגדרי בה, יש עבודות שבמשך שנים היו מחוץ לתחום עבור נשים. מכירת סושי, למשל. הסושי הוא סמל להשפעה התרבותית העמוקה שיש ליפן ברחבי העולם. הוא חצה גבולות וצירף אליו רכיבים לא-יפניים כמו אבוקדו, אבל כאן בערך עבר גבול הגמישות התרבותית.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
עוד חדשות בעולם :
- בשערי אירופה: דאעש כובש את עירו של קדאפי
- קו טיסה חדש, הארוך בעולם: 17.5 שעות. לאן?
- אזהרה לפפראצי: נירה במי שאורב לנסיך ג'ורג'
- צפו: ציפור תקפה את ארדואן
סטריאוטיפים בעלי שורשים עמוקים כמו ההתנהגות המצ'ואיסטית של שפים המכינים סושי והאמונה שחום גופן הגבוה יותר של נשים גורם לטעם טוב פחות, גרמו לכך שהכנת סושי נותרה עבודה הנמצאת בשליטתם הכמעט-בלעדית של גברים. אבל כמה נשים קוראות כעת תגר על המסורת: הן לומדות את אמנות הכנת הסושי בימים שבהם ממשלת יפן מדגישה את הצורך בכך שנשים ימלאו תפקיד גדול יותר בכוח העבודה היפני המתכווץ.
"אני חושבת שנשים מתקשרות טוב יותר עם לקוחות, הן נחמדות ועדינות", אומרת יוקי צ'יודוי, בת 28, השפית והמנהלת של מסעדת הסושי "נדשיקו" בבירה טוקיו, מסעדה שכולה על טהרת הנשים. שלא כמו רוב השפים המתמחים בהכנת סושי, עם שיערם הקצוץ למדי והשפה התמציתית והשחצנית, צ'יודי מדברת ברכות ונראית מעט כמו ילדה, לבושה בקימונו קיצי לבן עם פרחים ורודים.
המוטו של המסעדה שלה הוא "טרי וחמוד". בעלונים של המסעדה היא מוצגת כדמות מנגה. העוזרת של צ'יודי, שעשתה הסבה ממדריכת תיירים לעובדת מסעדה לפני כחודשיים, מתהדרת בכפתורי מנגה על בגדיה. צ'יודי הרגישה מוגבלת בחנות הכלבו שבה עבדה, והחליטה להמר ולפתוח עסק משלה.
זה לא היה קל. היא נאלצה לספוג עלבונות ושאלות בוטות בנוגע ליכולותיה מאז שפתחה את המסעדה לפני חמש שנים. לדבריה אנשים גיחכו על המסעדה שלה כשהם נכנסו. לעתים לקוחות גברים עוקצים אותה ושואלים: "את באמת יכולה לעשות את זה?".
אין נתונים רשמיים לגבי מספר השפיות בתחום מסעדות הסושי ביפן, אבל בהחלט אפשר לומר שהן מחזה נדיר. ארגון All Japan Sushi Association, המאגד 5,000 בעלי סושיות ברחבי יפן, מעריך שביפן יש בסך הכול 35 אלף שפים מומחים לסושי.
בסושי כמו בסומו
איסור על כניסתן של נשים לתחומים מסוימים הוחל ביפן לפני מאות שנים, כשהתרבות היפנית ראתה בווסת דבר מזוהם, פחד שגם פמיניסטיות במערב נאלצו באופן היסטורי להתמודד איתו. זירת הסומו היא מקום נוסף שנחשב מקודש מכדי שנשים יוכלו להיכנס אליו. כיום נשים משתתפות באופן שגרתי בסומו לחובבות, אבל מספרן של מתאבקות הסומו המקצועיות הוא עדיין אפס.
בשנים האחרונות ניסתה ממשלת יפן לעודד עבודה של נשים, מחשש שהקיפאון הכלכלי רק יחמיר אם נשים לא ישתחררו ממעמדן כעקרות בית ומגדלות ילדים כדי לתרום יותר לייצור ולצמיחה. ממשלת יפן רוצה שנשים יהוו 30% מעמדות ההנהגה עד לשנת 2020, יעד שאפתני בהתחשב בכך שנשים מאיישות רק 8% מהתפקידים האלה בחברות שמעסיקות 100 עובדים או יותר.
לדברי טאקקי קקינומה מהלשכה הממשלתית לשוויון מגדרי, לכך יש להוסיף את העובדה שבמקביל למאמץ הזה, אין שום פעילות ממשלתית משמעותית נגד תעשיות מסוימות האוסרות השתתפות של נשים: "היוזמה מתמקדת רק בהכנסת נשים לעמדות הנהגה".
הפיכה לסושי-שף היא תהליך קשה שאורך כמה שנים שבמהלכן לומדים כיצד לגלגל ניגירי מוצלח, ולוקח עשור לפחות עד שמצליחים להפעיל מסעדה כמו שצריך. שפים בהתלמדות אינם מורשים בדרך כלל להחזיק סכין בשנה הראשונה, ובמקום זה הם מקבלים משימות כמו משלוחים ושטיפת כלים.
מסיוקי צוקדה, בן 34, שלמד להיות סושי-שף בגיל 18, מושך בכתפיו כששואלים אותו מדוע יש מעט כל כך נשים בתחום. "זו פשוט דעה קדומה", הוא אומר, ומדגיש שמה שחשוב הוא הניסיון, כמו היכולת לדבר ולזכור את כל ההזמנות ושמות הדגים בה בעת, כמו גם להכין סושי מול הלקוח.
מוסדות שבהם עובדים צוקדה ומקצוענים אחרים גובים 100 דולר או יותר לארוחת ערב, פי שלושה מהמחירים של "נדשיקו". התפריטים שלהם נוטים להיות יקרים יותר ולהכיל דגים אקזוטיים. עם זאת, הענף מתחיל להיפתח בהדרגה. האקדמיה לסושי של טוקיו מציעה קורסים של חודשיים, וכחמישית מהסטודנטים הם נשים. שליש מהסטודנטים שמגיעים מחו"ל הם נשים.
"יותר נשים מתקבלות כסושי-שף במסעדות מזדמנות, ויותר מתקבלות בחו"ל מאשר ביפן. מסעדות הסושי המסורתיות עדיין נשלטות על-ידי גברים", אומר סצ'יקו גוטו, מנהל האקדמיה.
ועדיין, אלה שנהנים מהארוחה ב"נדשיקו" מספרים שהם אוהבים את מה שהם מקבלים. "זה טעים כל כך", אומר מסטקה
נקיאמה, בן 40 מהעיר סנדאי שבא לטוקיו, בעודו אוכל סושי ולוגם בירה.
צ'יודי מרגישה עכשיו שהיא סוף סוף נהיית טובה, ומקווה שנשים נוספות יילכו בעקבותיה: "זה באמת כיף".
לפנייה לכתב/ת 
