על כמה סוגים של מנהלים. פרשת שבוע
יש מצבים שבהם מנהל חייב לשתף ולהתייעץ לצורך קבלת החלטות, ובמקרים אחרים עליו לדעת להכפיף את סמכותו על עובדיו לטובת מטרה מסוימת. מה התורה מלמדת אותנו וכיצד מנהג העלייה לרגל קשור לעניין?
וַיִּקְרָא משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ... (דברים לא, 7)
לטורים נוספים של פרשת שבוע כלכלית
>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
בספרו "משך חכמה" מחלק הרב מאיר שמחה הכהן את הפסוק כך: "ויקרא משה ליהושע, ויאמר אליו: לעיני כל ישראל חזק ואמץ!" משה נותן ליהושע טיפ במנהיגות: במצבים, שבהם המנהיג עומד לעיני כל ישראל, עליו להיראות "חזק". הרב מאיר שמחה ממשיך להסביר: "גם המלך נצטווה לבלי רום לבבו... (כלומר, שיהיה עניו) אבל לעיני כל ישראל 'חזק ואמץ'. לא תתנהג בענווה ולא תראה להם מורך, רק היה קשה כברזל וגיבור כארי נגד העם". על מנת להוביל ולהנהיג צריך לדעת להפגין חוזק מול הכפיפים, לשדר מנהיגות - ולא להיתפס כרפה וחלש ובכך להחליש את הארגון.
וַיִּקְרָא משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ... וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ... (דברים לא, 7, 23)
בפסוק אחד כתוב "אַתָּה תָּבוֹא", ובשני "אַתָּה תָּבִיא". מסביר רש"י: "'תבוא אמר לו (משה) ליהושע שזקני הדור יהיו עימו והכול יהיה לפי דעתם ועצתם של הזקנים". משה מציע ליהושע להנהיג תוך היוועצות מתמדת עם בני הדור הזקן ולפעול תמיד מתוך הסכמתם. זוהי צורת ניהול משתפת, הפועלת מתוך הסכמה ציבורית; ובהמשך: "'אתָּה תָּבִיא' - הכוונה גם בעל כורחם, והכול יהיה תלוי בך". כלומר הפעם הדגש הוא במנהיגות מתוך סמכותו האישית.
שני סגנונות של ניהול
התורה משלבת את שני סגנונות הניהול, הסגנון השיתופי והסגנון הסמכותי, ומלמדת אותנו כי אינם סותרים זה את זה, אלא צריכים להתקיים בסמיכות ובצוותא. יש מצבים בהם המנהל חייב לשתף ולהתייעץ לצורך קבלת החלטות, ויש שיהיה עליו לדעת להפעיל תוקף וסמכות.
הפרשה מציגה "קלף" נוסף בניהול והוא הצורך בגיבוש: הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ... (דברים לא, 12).
בתקופת בית המקדש התקיים מנהג העלייה לרגל שלוש פעמים בשנה בשלושת הרגלים לשם אכילה והקרבת קורבנות בירושלים. אחת לשבע שנים, במסגרת העלייה לרגל, נדרש המלך להקהיל את כל העולים לרגל, ובמעמד מיוחד זה הוא מקריא להם קטעים נבחרים מתוך התורה. מעמד זה, הנקרא מעמד "הַקְהֵל", מחבר את העם ומזכיר לו את המורשת והתרבות המשותפות שלו.
מעמד "הַקְהֵל" המקראי מזכיר לנו, כי אחת לכמה זמן חשוב לכנס את כלל עובדי הארגון - במיוחד אם הוא מפוזר במקומות גיאוגרפיים שונים - כדי לשקף לכל פרט בו כי הוא חלק מקבוצה גדולה יותר ומשמעותית. התזכורת כי אנו חלק ממשהו גדול מוסיפה לתרומת הפרט לארגון, והופכת אותו לחלק מתרבות ארגונית גדולה, לפעמים גם גלובלית.
זו הזדמנות לאחד מחדש את כולם סביב ערכים משותפים ומטרות הארגון, וזו גם הזדמנות לחבר את בני משפחותיהם של העובדים (בני הזוג והילדים), על מנת שיחושו חלק בלתי נפרד מהעשייה המשמעותית, לעודד את תמיכתם בעבודת בן המשפחה.
הכותבת היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע
לפנייה לכתב/ת 
