כך למדו פעם עברית: ספרי לימוד מלפני 100 שנה
חרוזים שחיבר לוין קיפניס בברלין, ילדים שמשחקים בייסבול בניו יורק, ואיך כותבים כלב באותיות יווניות? כך נראו ספרי לימוד ששימשו תלמידים יהודים בחו"ל ובארץ בתחילת המאה ה-20
לכבוד שנת הלימודים החדשה, בספרייה הלאומית מעלים מהאוב ספרי לימוד מלפני יותר מ-100 שנה, ששופכים אור על ראשית החינוך היהודי בארץ ישראל ובתפוצות. מדובר בספרים שיצאו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במטרה ללמד את הילדים אז לכתוב ולקרוא עברית בצורה ידידותית, לשייך אותם אל העם היהודי ובעיקר - להחיות את השפה העברית.
גן הילדים, שלמה ברמן, שנת 1900, אוקראינה, 198 עמודים
ספר מקרא לילדים בני שש עד שמונה עם ציורים רבים. ברמן פעל באוקראינה כבר באמצע המאה ה-19, וביקש בספר זה להתאים את ספרי הלימוד לגילם הרך של התלמידים. הציורים ממחישים את משטר הלימודים בכיתה, ואת עולמו של הילד בבית ומחוצה לו. בכך הם מהווים מקור בלתי אמצעי להמחשת אופיין של מסגרות החינוך היהודי באותו זמן.
הספר עשיר בקטעים מתורגמים לעברית מספרות הילדים האירופית, והדבר מעיד על המאמץ הרב שהוקדש לביסוס מהיר ככל האפשר של עולם תרבותי עשיר שיינתן בידי תלמידי העברית, כתחליף לעושר הרב של ספרות הילדים היידישאית. בכך שימשה ספרות הילדים העברית חלוצה לפני מחנה הספרות העברית בכללה.
שפה חיה למתחילים, מאת ז. אור, י. זילברהרץ , אוקראינה, 1907, 80 עמודים
ספר זה כולל עברית בלבד, ללא תרגום ללשונות אחרות, וניכר שהוא מיועד לילדים היודעים לקרוא עברית מתוך הסידור והחומש. המחברים פעלו במסגרת "החדר המתוקן" – המאמץ להעשיר את תוכני הלימוד ב"חדר" המסורתי במקצועות חול, בהיסטוריה של העולם ושל עם ישראל, ובעיקר בלימוד "עברית בעברית", להבדיל מלימוד ביידיש. הספר מתייחס לכתב העברי המרובע וגם לכתב העברי הרהוט העגול, במטרה שהילדים ילמדו לעשות שימוש יום-יומי ממשי בעברית בכתב העגול המקובל.
שפה חיה לילדים, המחבר לא ידוע, 1915. לונדון, 97 עמודים
ספר זה מייצג את התפתחות החינוך העברי אל רשת מבוססת של בתי ספר. בכריכת הספר הפנימית מציע המו"ל למכירה גם לוחות עבריים לתלייה בכיתה. שמו הלועזי של הספר – Sofo Chayo Layeladim – מצביע על ההיגוי האשכנזי שהיה מקובל גם במוסדות החדשים ללימוד העברית. ההיגוי הספרדי הידוע כיום השתרש מאוחר יותר, בעיקר בארץ ישראל. בסוף הספר, שיצא לאור בלונדון, הודפסו נספחים ובהם מפתח מילים מתורגמות ליידיש ולאנגלית, וכן נספח ללימוד כתב רש"י.
ספר התלמיד, מאת צבי שרפשטיין, 1918. ניו יורק, 124 עמודים
ספר זה נועד לילדיהם של המהגרים היהודים לאמריקה שהגיעו למדינה לפני מלחמת העולם הראשונה. האיורים מספרים את סיפורה של הקהילה היהודית באותו זמן ומצביעים על סדרי הלימוד, למשל התלבושת האחידה הקפדנית של התלמידים והמורים או סדר הישיבה בכיתה. ניתן לראות ילדים המשחקים עם דגל ישראל (דגל התנועה הציונית דאז – שנה אחת בלבד לאחר הצהרת בלפור על הקמת בית יהודי בארץ ישראל), ואת מפת ארץ ישראל התלויה על קיר הכיתה. הבתים הם בתי מידות בפרברים, הריהוט הוא אמריקני טיפוסי, והילדים משחקים בייסבול. בספר יש גם תווים ללימוד שירי ילדים עבריים.
לשון וספר. מאת יעקב פיכמן 1923. ורשה, 158 עמודים
הספר יצא לאור בוורשה, העיר היהודית המרכזית ביותר במזרח אירופה, ששימשה כבירת התרבות העברית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם עד לשואה. כל קטעי הספרות והשירים הם על טהרת הספרות העברית החדשה. בספר הודפסו יצירות של גדולי הסופרים העבריים כביאליק וטשרניחובסקי, מתוך מגמה ליצור תרבות ילדים עברית רחבה ועשירה ככל האפשר שתשמש בסיס להתפתחות התרבות העברית בכללה בדורות הבאים.
כדי לאפשר לילדים להתגבר על השפה הגבוהה, הודפסו בשולי כל יצירה ביאורי המלים הקשות. הרמה הגבוהה של ההוצאה לאור מעידה על פריחת המו"לות העברית במחצית הראשונה של שנות ה-20 במאה הקודמת. האיורים אמנותיים ומודפסים באיכות גבוהה.
אלף בית. לוין קיפניס וזאב רבן, ברלין, 1923
סופר הילדים לוין קיפניס כתב את החרוזים, הצייר זאב רבן, שהיה ממייסדי בצלאל, צייר את האותיות והדימויים, וההוצאה לאור "הספר" הדפיסה את הספר באיכות הגבוהה ביותר. הספר נועד לילדי מערכת החינוך היהודית באירופה, ומלבד האסתטיקה המוקפדת שלו מילאו אותו הכותבים הארץ-ישראליים במסרים ציוניים של עלייה לארץ. הספר נחשב לאחת מפסגות המו"לות העברית המוקדמת, והוא אף נדפס מחדש על ידי הוצאת מודן בשנת 1985.
שחרית. מאת מנחם מנדל תומרוב, בנימין הירש ושכנא שטיין, ברוקלין, 1924. 112 עמודים.
לפי הצהרת המחברים בפתח הספר, הם מבקשים להשפיע על פיתוח החינוך העברי בארצות הברית שאופיו טרם גובש. "אחד המפריעים היותר גדולים הוא חסרון ספרי חינוך ולימוד שיתאימו לתנאי החיים השוררים בארץ זו. חיינו בארץ החדשה שונים לגמרי מחיי אחינו שבארץ רוסיה, שבשבילם נערכו כמעט כל ספרי הלימוד המצויים בידינו".
הספר נועד לענות על מצב שבו הוקדשו שעות מעטות ללימוד עברית, ולתת בידי המורים והתלמידים חומר לימוד קל, רענן ונגיש, המתפתח מן הקל אל הכבד. לצורך כך, כמעט כל קטעי הקריאה חוברו במיוחד עבור הספר. מלבד האיורים, בספר הודפסו גם תצלומים. גם ספר זה הוא ציוני ומשובצים בו הדגל הציוני, תמונתו של הרצל ומפת ארץ ישראל.
אלף בית לילדי ישראל מאת הרב ע. ח. שבתי. סלוניקי, 1954. 54 עמודים.
ספר קטן זה הודפס עבור שארית הפליטה של קהילת יהודי סלוניקי שנכחדה כמעט כולה בשואה, וההוצאה לאור הצנועה שלו מעידה על כך. כולו כתוב בכתב יד, והאותיות העבריות מלוות באותיות המקבילות משפת המדינה – יוונית, ומשפת הדיבור המסורתית של יהודי יוון – לדינו, הנכתבת גם היא באותיות עבריות.
הספר מיועד לחינוך המסורתי ונראה ששימש לצורכי לימוד מקצועות הקודש. כמו ספרים אחרים מסוג זה, הספר עוקב אחרי מעגל השנה היהודי – השבת והחגים – ובית הכנסת.
לפנייה לכתב/ת 
