בלי סיבה: בית אבות לקח מקשיש 103 אלף ש'
חודש בלבד שהה אדם תשוש במוסד ס.נ.א שבירכא. את הפיקדון שהשאיר בכניסה הוא לא זכה לקבל עד שבית המשפט בעכו התערב לטובתו
קשיש שעבר להתגורר בבית האבות ס.נ.א שבירכא הפקיד אצל ההנהלה 144 אלף שקל שישמשו כפיקדון. כעבור חודש הוא החליט לעזוב את המקום, אבל את הכסף הוא לא קיבל בחזרה. בעקבות תביעה שהגיש הביע בית משפט השלום בעכו את תדהמתו מההתנהלות הקלוקלת של המקום, וחייב את ההנהלה להחזיר לקשיש 103 אלף שקל.
בתום אותו חודש השתחרר התובע מבית האבות. אולם מאחר שלא קיבל חזרה את הכספים והציוד האישי הוא ביקש מעובדת סוציאלית בעיריית כרמיאל לעזור לו, וזאת שלחה לבית האבות בקשה בעניין. אלא שההנהלה השיבה לה כי הוחזרו לקשיש 50,500 שקל, כפי שהודה בחתימתו, ומעבר לכך בית האבות לא חייב לו דבר.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נלחם בארבעת אחיו: הצוואה פגומה, הבית שלי
- הבקבוק נשבר, הזרת נחתכה. הפיצוי: 46 אלף
- תבעה 80 אלף ש': מאהב דרוזי התגלה כנשוי
- המדינה: קשה לחקור עבירות בנייה במזרח י-ם
רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
בפברואר 2013 התאשפז הקשיש מרצונו בבית האבות וחתם על חוזה שבו סוכם כי התשלום החודשי יעמוד על 14 אלף שקל, ואם יחליט לעזוב – יחויב לשלם לכל הפחות עבור ארבעה חודשים. בנוסף הוא התבקש להפקיד פיקדון כספי שסכומו לא צוין. בהתאם, ובסמוך למעבר, הוא העביר לידי מנהל בית האבות כ-144 אלף שקל במזומן שישמשו כפיקדון. מעבר לכך הוא שילם גם עבור החודש הראשון.
תביעה
כך עשק בית אבות קשישה שהתגוררה בו
עו"ד רונן קנטור
בת 91 שוכנעה לחתום על חוזה שלפיו לאחר מותה יקבל בית האבות "עדן" את כל כספה. העליון קבע: "זה עושק"
בתגובה לתביעה שהגיש התעקשה ההנהלה שלקשיש הוחזר כל הכסף שהגיע לו. לדבריה, מהפיקדון קוזזו 56 אלף שקל עבור ארבעה חודשי האשפוז, כפי שהתובע התחייב לשלם בכל מקרה. מעבר לכך, נטען, הוא חתם על מסמכים שלפיהם הוחזרו לו מלוא הכספים ואין לו יותר טענות.
התובע אישר שחתם על המסמכים שהציג לו בית האבות בעת שחרורו, אולם התעקש שלא ידע על מה הוחתם ולא קיבל לידיו כספים כלל.
"לא ניתן לתפוס אותו בחתימתו"
השופטת דנה עופר התרשמה שזכרונו של התובע – אדם תשוש, עייף ומבולבל – בוגד בו. עם זאת היא ציינה כי מאחר שבית האבות הודה שקיבל 159,800 שקל, הוא שצריך להוכיח כי החזיר לתובע את המגיע לו. אלא שהמסמכים השונים שהציג המוסד אינם מוכיחים דבר ולא נראה שהקשיש הבין על מה הוא חתם. במצב זה, קבעה, "לא ניתן 'לתפוס' אותו בחתימתו".
מעדויות מנהל בית האבות, עובדיו ומהמסמכים השונים שהוצגו לה, הבינה השופטת עופר כי התנהלותו הכספית של בית האבות אינה תקינה בלשון המעטה. היא הביעה תמיהה עמוקה על הדרישה להפקדת הפיקדון ועל שמירתו במזומן בכספת.
ההנהלה השיבה שהתובע הוא שביקש להפקיד אצלה את הכספים אך השופטת לא הבינה את התשובה. "הנתבעת אינה מנהלת בנק, אלא בית חולים סיעודי ובית אבות", כתבה.
בסיכומו של עניין, למעט התשלום עבור ארבעת החודשים, בית האבות לא הוכיח שהחזיר לתובע אי-אילו כספים. על כן, הוא חויב להשיב לתובע 103,800 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, בנוסף לשכר טרחת עו"ד של 14,160 שקל והוצאות משפט של 1,500 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד ג' יעקב
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ע' נג'ם
- עו"ד גפנית לגזיאל-שבבו ממשרד עו"ד פוליאקוב-לגזיאל שבבו עוסקת בדיני חוזים ובמשפט אזרחי-מסחרי
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
