דרוגבה, הדור הבא: הכישרון של באזל
רק בן 18, אבל איזה שחקן. הקבוצה השווייצרית כבר שכחה ממוחמד סאלח, יש לה את בריל אמבולו. יובנטוס וטוטנהאם כבר רודפות אחריו, אבל לפני כן מכבי ת"א צריכה הערב (21:45) לעצור אותו
הקבוצה ההיא של מוראט יאקין, שהעיפה את הצהובים ממוקדמות הצ'מפיונס ב-2013, ניצחה פעמיים את צ'לסי בשלב הבתים, אך לא עלתה לשמינית הגמר (בעונה שאחרי, פאולו סוזה כבר לקח אותה צעד אחד קדימה). הכוכב שלה היה מוחמד סאלח המצרי, שעורר כאן סערה לא קטנה, אבל הוא עזב, ובאזל כבר מצאה לו יורש תוצרת בית.
אוהדי מכבי ת"א לא מכירים את בריל אמבולו, אבל הוא כנראה הדוגמה הטובה ביותר לעוצמה של באזל. בפברואר 2014, כשמכבי נפגשה שוב עם השווייצרים, הפעם בליגה האירופית, הוא עוד שיחק בנוער. כעבור שנה וחצי, אמבולו הוא אחד החלוצים הצעירים המבוקשים באירופה.
יובנטוס עוקבת אחריו, מאמן טוטנהאם מאוריסיו פוצ'טינו מעוניין בו, וקבוצות נוספות עומדות בתור. כולן מאמינות שמדובר ב"דידייה דרוגבה הבא". כשהוא יימכר, וזה רק עניין של זמן, המחיר יהיה גבוה: לפחות 15 מיליון יורו.
לא צריך להיות מומחה כדי להבין את הפוטנציאל הטמון בבחור בן ה-18. יש לו את כל התכונות הדרושות כדי להפוך לחלוץ גדול. הוא מהיר, חזק וגבוה (1.84 מ'), בעל שליטה נהדרת בכדור. הוא קר רוח באופן מפתיע לגילו, שופע ביטחון עצמי, אבל לא מגזים בכדרורי סרק ותמיד יעדיף למסור לשחקן בעמדה טובה יותר. לכן הוא גם מבשל לא מעט שערים.
ואם זה לא מספיק, הוא יכול לשחק בכל עמדה בחלק הקדמי – מימין, משמאל, כחלוץ או מאחורי החלוץ. הפנטזיה של כל מאמן. "בכל פעם שאני רואה אותו משחק, הלב שלי מתמלא אושר", אמר עליו מרקו שטרלר, החלוץ הוותיק שפרש בעונה שעברה. גם פאולו סוזה הרעיף עליו שבחים: "אני אוהב את כל מה שיש לו". אבל המילים החמות ביותר יצאו מפיו של שחקן הקבוצה לשעבר פביאן פריי: "אני חושב שהוא סנסציה".
אמבולו נולד בקמרון, אבל בגיל שש עבר לשווייץ עם אמו ואחיו. כשהיה בן 13 הצטרף לנוער של באזל, וכעבור שנה כבר כיכב בקבוצה עד גיל 16. שבועיים
אחרי שבאזל הביסה את מכבי ת"א 0:3 בפברואר 2014, הוא ערך את הבכורה בבוגרים. כעבור שלושה ימים נכנס שוב כמחליף, במשחק הליגה מול אראו: הוא היה זקוק לארבע דקות בלבד על המגרש כדי לכבוש את השער הראשון שלו.
כשסוזה מונה למאמן באזל בעונה שעברה, הוא החליט שאמבולו ישחק, אבל לא יפתח בהרכב באופן קבוע. הפורטוגלי רצה להכניס אותו לעניינים בהדרגה. התוכנית עבדה מצוין: אמבולו סיים את העונה עם 17 שערים ו-13 בישולים בכל המסגרות, ועל הדרך קיבל מקום של קבע בסגל נבחרת שווייץ.
בקמרון כמובן רצו לראות את אמבולו משחק בנבחרת שלהם, ואפילו שלחו את סמואל אטו לשכנע אותו. זה לא עזר. אמבולו מרגיש שווייצרי לכל דבר.
את הבכורה בנבחרת הוא עשה במשחק הידידות מול ארה"ב בחודש מארס, ולפני חודשיים תרם משמעותית לניצחון על ליטא במוקדמות היורו. המאמן ולדימיר פטקוביץ' הקפיץ אותו מהספסל בדקה ה-81, במצב של 1:1. אחרי שלוש דקות בישל אמבולו לשרדאן שאקירי את שער הניצחון הדרמטי.
נכון, אורס פישר אינו מאמן ידוע כמו פאולו סוזה, מארק יאנקו אינו חלוץ מפורסם כמו מרקו שטרלר, ובירקיר ביארנסון האיסלנדי לא מוכר כמו מרסלו דיאס. באזל אולי פחות נוצצת משהייתה עד לא מזמן, אבל כמו שבריל אמבולו מוכיח – היא לא פחות טובה.
לפנייה לכתב/ת 
