שקד והיועמ"ש נגד פוליגמיה - מה אומרים במגזר?

שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין החליטו לשלב ידיים ולמגר את תופעת הפוליגמיה שנפוצה בעיקר במגזר הבדואי, בין היתר, באמצעות סנקציות פליליות. לטענתם, המצב שבו גבר מתחתן עם כמה נשים חותר תחת הסדר התקין בחברה נאורה, ופוגע במקרים רבים גם בנשים ובילדים בהיותם נתונים להזנחה ועוני. התנגדות למהלך נרשמת דווקא מכיוון נשים במגזר, שטוענות כי מדובר במהלך שיירע את מצבן של נשים במקום לעזור להן.

על פי הנתונים, במגזר הבדואי 36 אחוז מהגברים נשואים ליותר מאישה אחת. ההחלטה על הטיפול בתופעה התקבלה בהמשך לסדרת דיונים שנערכו בקרב גורמי המקצוע הנוגעים בדבר, ומידע שהצטבר בשנים האחרונות בדבר היקף התופעה והשלכותיה. לדבריהם, שיתוף הפעולה הבין מערכתי חיוני, נוכח ההיבטים החברתיים, התרבותיים והכלכליים של ריבוי הנישואין, אשר מחייבים ראייה רחבה ותיאום יעיל בין הרשויות השונות.

וינשטיין החליט בתום דיון בלשכתו עם פרקליט המדינה וצמרת הפרקליטות עם גורמים נוספים, על שורת צעדים בתחום האכיפה. בהתאם לכך, יפורסמו הנחיות מדיניות חדשות לרשויות האכיפה אשר יכילו, בין היתר, כללים לאכיפה שוויונית ויעילה. "שימוש באכיפה הפלילית הוא צעד ראשון במערכה", אמרה השרה שקד. "הטיפול בתופעה מחייב שילוב של גורמים ממשלתיים רבים תוך שיתוף פעולה עם גורמים אזרחיים, אשר יפעילו כלים של רווחה, חינוך והסברה".

השרה איילת שקד. שילוב מערכות(צילום: עידו ארז)

סנקציה נוספת שמתכוונים הגורמים להפעיל היא ביטול תמריצים. "נדרשים צעדים לביטול הטבות ותמריצים אשר ניתנים באופן אבסורדי למפרי החוק על ידי המדינה", אמרה שרת המשפטים. "אכנס בקרוב שולחן עגול של כל הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, אשר ידון בדרכים למיגור התופעה".

היועץ וינשטיין הודיע כי בכוונתו לפרסם הנחיה לרשויות המִנהל, אשר נחשפות למידע המעיד על חשד לביצוע עבירת ריבוי נישואין, להעביר מידע כאמור לידי רשויות האכיפה. כמו כן, יופעלו אמצעים משמעתיים נגד עובדי מדינה העוברים על האיסור במטרה לשפר את יעילות האכיפה ואת גילוי ביצוע העבירות. הנחיה זו למסירת מידע תופנה גם לבתי הדין השרעיים.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר הכוונה לאכוף את הדין הפלילי בתחום זה יתפרסמו כמקובל, ולאחר מכן, יוגשו במקרים המתאימים כתבי אישום. "תופעת הפוליגמיה פוגעת בראש ובראשונה בנשים הבדואיות, ומערערת על ערכיה ויסודותיה של המדינה כמדינה דמוקרטית", הוסיפה שקד.

נשים במגזר: סנקציות ושלילת הטבות לא ישפרו את המצב

במגזר הערבי לא כולם מרוצים מהחלטת היועץ ושרת המשפטים, בטענה כי היוזמים לקחו שיקולים כלכליים תועלתניים בלבד, מאחר שמדברים על תמריצים כספיים. "אין ספק שתופעת הפוליגמיה פוגעת בנשים הערביות בנגב וכי חובה לבלום אותה", אומרת עו"ד אינסאף אבו שארב, מנהלת מרכז זכויות האישה הערבייה בנגב בעמותת "איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי". "אולם אכיפה פלילית לא יכולה להיות צעד ראשון. מדובר בצעד שמבטא גישה קולוניאליסטית שבאה להעניש את הנשים הערביות בנגב ולהרע את מצבן עוד יותר, בניגוד להצהרה שזה יציל אותן".

לדברי אבו שארב, בעבר ניסו נשים ערביות לקבל עזרה בתחום הפוליגמיה, אך הן לא נענו. "זה שנים רבות שנשים בנגב פונות למשרדי הממשלה השונים וליועץ המשפטי לממשלה, נציבות המדינה, משרד החינוך ומשרד הפנים בדרישה להיאבק בתופעת הפוליגמיה ולהביא למיגורה, אולם תוך שמיעתן ושקילת האינטרסים שלהן ולא פגיעה בהן", היא אומרת. "פניות אלו השובו ריקם ברוב המקרים, ובאחרים התגובה הייתה חמקנית".

סאמיה ערמוש מחאמיד

ביקורת חריפה נשמעה גם מכיוונה של חברת הכנסת חנין זועבי. "אין שום קשר בין היומרה לחזק את הנאורות ואת זכויות הנשים, לבין המאבק נגד הפוליגמיה, כאשר מי שמוביל אותו הוא אותו שלטון שהורס את יסודות חייהן של נשים אלה", טענה. "נשים אלה אכן סובלות מהתופעה, אבל הן סובלות לא פחות משלטון שלא מכיר בשאר זכויות בסיס שלהן. ההזנחה והעוני הם פרי מדיניותה של ישראל, ואינה בחירתו של הגבר הערבי, אותה מדיניות שהופכת את הפוליגמיה לעוד תירוץ לרדיפת חברה שלמה".

ח"כ זועבי הוסיפה כי מיגור התופעה יכול להיעשות בדרכים אחרות. "רוצים להילחם בפוליגמיה?", אמרה, "תכירו בכפרים הלא-מוכרים, תכניסו חשמל ומים למקומות שחיים במאה הקודמת, תשקיעו בכפרים האלה כמו שמשקיעים ביישובים היהודיים, תשליכו את תוכניות ייהוד הנגב לפח האשפה ותשקיעו בחינוך וביצירת מקומות עבודה ותכירו בכך שמפירת החוק מספר אחת בנגב היא המדינה עצמה. כך נלחמים בפוליגמיה".

במגזר עלו גם קולות אחרים, שרואים בהצעה של שקד ווינשטיין צעד מבורך. "אף על פי שנודפים מההצעות מניעים לא אידיאולוגיים או פמיניסטיים כלל, אלא שיקולים כלכליים תועלתניים בלבד כשהשרה מתכוונת לקצבאות ילדים למשפחות ברוכות ילדים וזכויות לנשים שמוגדרות 'ידועות בציבור' במקום אישה שנייה, אני רואה באכיפת החוק צעד חיובי שיכול לסייע למיגור התופעה", אומרת העובדת הסוציאלית סמאח סלאימה אגברייה, מנהלת עמותת נעם נשים ערביות במרכז. "אני חושבת שאם המדינה הייתה אוכפת את חוק הנישואים לפני 30 שנה לא היינו מגיעים לממדים האלה. זה מראה שחוקי המדינה לא נאכפים, עד שהעבריינים מכניסים את ידם לקופה הציבורית".

אגברייה מציינת עוד כי אכיפה ללא הכנה מוקדמת עלולה להביא לתוצאות הפוכות. לדבריה, לפני שניגשים למהלך יש לבדוק כמה דברים. "מה יקרה עם הנשים הפלסטיניות חסרות המעמד שהתחתנו עם גבר ישראלי? צריך גם לזכור שאכיפה כזאת לא יכולה לחולל שינוי ערכי ותרבותי בלי חינוך ועבודה מרובה בתחום שוויון בין המינים ומעמד האישה בחברה הערבית. היא גם יכולה לגרום למחסור של מנהלים ומפקחים במחוז הדרום שעברו על החוק. ובכלל, מעניין מה שקד מציעה בנושא עובד הציבור הכי בכיר שנשוי לשתיים ויושב לידה בכנסת - טאלב אבו עראר".

תמיכה בשקד הגיעה גם מצדה של דוברת עיריית חיפה, סאמיה ערמוש מחאמיד. "בעיניי זה צעד מתבקש. במשך שנים

הגברים ניצלו לרעה את הזכות שהדת העניקה להם, ונשאו אישה שנייה", היא אומרת. "הפוליגמיה הפכה לכלי המשרת את תאוות הגבר וצרכיו, תוך התעלמות בוטה מרגשות האישה הרשמית וילדיהם המשותפים. בכלל, אני נגד ריבוי נשים, כי אני רואה בזה איום ממשי על התא המשפחתי הנורמטיבי".