נעמי עוברת מיגון לניגון

נעמי גורדון-חן

מטרת הקרן היא לעודד את האמנות ואת היצירה בקהילה ולתמוך ביוצרים מתחומי אמנות מגוונים, במטרה להמשיך את דרכה של אופיר ואת השביל המיוחד שהיא סללה ובו הלכה. אופיר נולדה בחודש מאי, חודש של אביב, של התחדשות ושל פריחה. היא עסקה בתחומי אמנות רבים, חלמה ללמוד אדריכלות ובמקביל לא הפסיקה לרגע לתרום לקהילה.

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0411/0604111740car_accident.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;3262.Good-3548.News.and.Articles&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

לאופיר היה כרטיס אדי. היא נהרגה במקום מרוחק בבוליביה ולא הייתה אפשרות לתרום את איבריה כפי שרצתה וציוותה. בשבילי, המשך דרכה, עידוד האמנות בקהילה והנתינה בדרך של הגשמת חלומם של אחרים, משולה לתרומת איבריה. האמנות נותנת תקווה ומשרה אופטימיות, עושר צבעוני ושמחת חיים דווקא במקומות בהם רב הקושי. באמצעות האמנות אני מצליחה להמשיך את דרכה של אופירי, להשאיר אותה איתנו, בחיינו, ולתת לה להשפיע על העולם למרות שפיזית היא איננה.

בחרתי להתמקד בחיים ולהפוך את היגון האישי שלי לניגון, מתוך רצון עז לזכור את 22 שנותיה של אופירי עם המשמעות והנוכחות הגדולה שלה בחיי. לאחר מותה ראיתי בתיאטרון הבימה את ההצגה "אדם לא מת סתם", בו דבורה בארון אומרת: "בסופו של דבר אדם לא מת ככה סתם וכמוהו הגרגרים הנטמנים באדמה, מכים בה שורשים ומצמיחים חיים חדשים". המשפט החזק הזה שסיים את ההצגה הדהד בראשי המון זמן. באמצעותו הבנתי שאופיר לא מתה סתם.

מכאן נולד המיזם "פסיפס חיים". אני טומנת את הגרגרים שאופיר הותירה ומחברת את כולם לאהבה שלה. כ

י כזו היא היתה. עם נתינה ענקית וניגונים שבאו מהנשמה.

שביל אופיר

בעקבות מותה של בתי עשיתי שינוי משמעותי בחיי, שיניתי את מסלול הקריירה והתחלתי ללמוד "אמנות קהילתית" בשנקר. במהלך פרויקט הגמר של לימודיי התנדבתי בבית הדיור המוגן של רשת "משען" בנאות אפקה בתל אביב. מערכת היחסים שנרקמה עם דיירי הבית הייתה מיוחדת וקשה היה לי להיפרד מהם בתום לימודיי. כך החלטתי להקים, בסיוע קרן "בשביל אופיר", את פרויקט 'פסיפס חיים - אפקה'.

פסיפס הוא ביטוי צורני מדהים של רעיון הכוח שבריבוי. המוני פרטים קטנים דומים וגם שונים, יוצרים תמונה, שמשקפת שלם חדש. בחרנו בפסיפס כמדיום נפלא לעבודה קבוצתית אשר כמו מכילה, בהווייתה, את יוצריה הרבים. הפסיפס גורמים לשברים ולחלקי כלים בעלי עבר וחיים מלאים – לחיות שוב במרקם חדש וייחודי, גשמי ורוחני כאחד. כל זה מתחבר באופן אינטגראלי לטרגדיה האישית שלי, כאשר אני מצליחה לאסוף את כל השברים שבחיי וליצור מהם שלם חדש.

השלב הראשון של הפרויקט הוקדש לעבודה במעגלים סביב זיכרונות וחוויות אישיים. יש בזיכרון מימד מאד אוניברסאלי וכל אחד מהדיירים בבית הדיור המוגן בחר איך לבטא את הזיכרון שלו במילים. החוויות והזיכרונות שעלו באו לידי ביטוי בסיפורים אישיים המבטאים יחד פסיפס חיים. המשתתפים בפרויקט עברו תהליך שהביא אותם לבטא תחושות ורגשות שעורר בהם הסיפור. חלק מהמשתתפים בפרויקט הפכו להיות בעלי תפקידים חברתיים חדשים שיש בהם משמעות, עיסוק ומטרה דרכם התגלה טעם של התחדשות ויצירה.

בשלב השני הסיפורים הכתובים של הדיירים נמסרו לילדים מבית ספר אנתרופוסופי, שהעניקו לזכרונות המבוגרים ביטוי ציורי. השילוב בין אוכלוסיית הקשישים לבין תלמידי בית הספר מבטא את ה'פסיפס האנושי' המחבר בין הדורות. המשתתפים ראו כיצד הסיפור שלהם 'לובש צורה' דרך העיניים של הילדים ויכלו להביע את דעתם, להזדהות או לבקש תיקון. היה זה מרגש לראות כיצד סיפורי חיים של אוכלוסייה מבוגרת מתקשטים בנאיביות וכיצד האמירות האישיות באו לידי ביטוי ויזואלי כיד הדמיון הטובה. לילדים הייתה נורא חשובה איכות הציורים כי היה ניכר שהם מתרגשים לצייר זכרונות עמומים הלקוחים מחייו של אדם אחר. בזכרונות המבוגרים היה שגור המון כאב וצער ובעזרת הילדים הפכנו אותו לתקווה ושמחה טהורה.

בשלב האחרון יצרנו עם דיירי הבית שולחנות פסיפס המבוססים על ציורי הילדים. פעולת חיבור הפסיפס אינה פשוטה ונחשבת למאתגרת, אפילו לאמנים המתמחים בתחום. ניתן לראות כיצד אוכלוסיית הדיור המוגן, שחשה פעמים רבות קשיי שגרה ובדידות, חיבקה את האתגר ורצתה בעיצוב השולחנות שיקשטו את חצר הבית בסיפורי החיים שהציפו. כך נוצרה, בשלושה שלבים, עשייה משותפת בעלת נראות אסתטית מרשימה ביופייה ובתוכנה, יצירה שנעשתה באבני פסיפס ששובצו על שולחנות לישיבה בגן הבריכה של הבית.

אופיר ז"ל