הטרולים הסדיסטים ברשת: קווים לדמותם
טרולים הם הגרסה הקיצונית ביותר של טוקבקיסטים מרושעים; לא מדובר בסתם טוקבקיסטים גסי רוח, שגולשים מהר מדי לגידופים ולהצקות, אלא באנשים שבאים לעשות בלאגן
כבר תקופה ממושכת שמתנהל דיון על המרחב המקוון כפלטפורמה המאפשרת התנהגות חסרת גבולות, כללים או מוסר. בעולם זה כל אחד יכול לעשות כרצונו, להיות מי שבא לו, לפרסם כל רעיון שעולה בראשו ולהתבטא באיזה אופן שהוא מרגיש לנכון.
במקום שבו אין כללים מוגדרים היטב, אנשים מתנהגים על פי אמות המידה האישיות שלהם. אם נוציא את המקרים הקיצוניים שבהם ניתן לדבר על שחור ולבן כמו ניצול של הפלטפורמה לפגוע, להונות או לנצל מינית, מרבית המקרים מצויים בשטח האפור, כגון האפשרות לפרסם בעילום שם תגובות שמטרתן להרע לאחר בדיונים, טוקבקים ברשתות חברתיות כגון טוויטר, ועליהם אין אפשרות לשלוט. יותר מכך, הרבה מהאתרים מעודדים השתלחויות מעין אלה כיוון שהן יוצרות תסיסה ומעוררות תשומת לב.
באקדמיה קיים דיון נרחב בסוגיה ואף ניתן שם לתופעה – Internet Troll, הכוונה היא להתבטאות בריונית, תוקפנית שכל מטרתה היא לפגוע בדיון או באדם אחר, לעורר מחלוקות בקרב קהילות אונליין ולנסות להסב את תשומת הלב מהדיון אל הטרול, כאשר לרוב אין מאחוריה שום תכלית עניינית. מטרתן היחידה של תגובות אלה היא לגרום לתחושה רעה לאחר או להפריע לדיון. הטרולים ישקרו, יגזימו, יתבטאו בצורה פרובוקטיבית ולרוב יצליחו למשוך אחרים להגיב אליהם.
טרולים הם הגרסה הקיצונית ביותר של טוקבקיסטים מרושעים; אך לא מדובר בטוקבקיסטים גסי רוח סתם, שגולשים מהר מדי לגידופים ולהצקות, אלא באנשים שבאים לעשות בלגן. הם מפרסמים מסרים מתסיסים או לא קשורים בקהילה אינטרנטית כמו פורום, צ'ט או בלוג, בכוונה להרגיז את הקוראים ולגרום להם להגיב באופן רגשי.
המונח יכול להתייחס לקשת מגוונת של התנהגויות, ממתיחות והלצות ועד צורות אלימות של הטרדה. לעתים מאמצים הטרולים זהויות לגיטימיות למראה ומתחילים שיחות הגיוניות כדי למשוך אנשים למלכודת שלהם. במהרה השיחה מדרדרת לקללות ולאיומי רצח מפורטים. לפעמים נדמה שיש להם מטרה מסוימת, שהם פועלים נגד אתר מסוים או נושא מסוים; פעמים אחרות נדמה שהם פועלים איפה שהם מצליחים, ובעיקר במקום שבו יש עוד טרולים כמותם. בכל אופן, הם שואבים הנאה מפורשת מגרימת סבל או השפלה לאחרים.
התכונות של הטרולים
קבוצה של חוקרים קנדיים איששה השבוע את מה שרבים מאיתנו חושדים בו כבר שנים: יש קשר הדוק בין "טרולים" לתכונת אישיות המאפיינות סאדיזם. "הן טרולים והן סאדיסטים חשים שמחה סאדיסטית אל מצוקתם של אחרים. הטרולים פשוט רוצים ליהנות…והאינטרנט הוא מגרש המשחקים שלהם", כותבים החוקרים - אריק באקלס מאוניברסיטת מאניטובה, פול טראפנל מאוניברסיטת וויניפג, וגלורי פולהאס מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, במאמר שהתפרסם בכתב העת Personality and Individual Differences. הסדיסט המצוי מתייחס לאנשים בתפקוד נורמלי "שאינם בהכרח רוצחים סדרתיים או סוטי מין, אך שואבים סיפוק רגשי מסוים מגרימת סבל לאחרים או פשוט מצפייה בו."
החוקרים מגדירים את פעולת הטרולים כ"התנהגות בצורה מוליכת שולל, הרסנית או משבשת, ללא שום מטרה פרודוקטיבית", ומתייחסים לטרולים כאל "סוכני כאוס של האינטרנט… נצלנים שרוצים לגרום למשתמשים להיראות רגשנים מדי או מטופשים בצורה כלשהי. אם אדם חסר מזל נופל לתוך המלכודת שלהם, פעילותם אף מוגברת עד כדי שעשוע חסר רחמים".
המאמר של החוקרים מתבסס על שני מחקרים מקוונים, שבהם נשאלו 418 משיבים שאלות שונות, שהוטמעו בהן סימנים לתכונות אישיותיות שהחוקרים מגדירים כ"סימנים של 'הרביעייה האפלה' של תכונות האופי סאדיזם (הנאה מהסבל של האחר) פסיכופתיה (העדר אמפתיה כלפי האחר), נרקיסיזם (אגואיזם ואובססיה עצמית) ומקיאווליזם (הנכונות להונות ולרמות אחרים)".
פסיכופתים רוצים מאנשים דברים, ואין להם בעיה לפגוע בהם כדי להשיג את מטרתם. סדיסטים, לעומת זאת, מחפשים הזדמנויות לפגוע באנשים ומאריכים אותן למטרות הנאה. דבר נוסף המאפיין טרולים זה תכונות אישיות נרקסיסטיות, בפרט התשוקה לתשומת לב. תשוקה זו מגיעה מהצורך לקבל הכרה, שמקורו בהתעלמות שנחוותה בשלב מסוים בילדות. כאשר הנרקסיזם הוא פתולוגי האדם מלא בחשיבות עצמית עד לרמה כזו שהאחר הופך במובן מסוים לאובייקט אשר רגשותיו מושטחים.
מה ההבדל בין אנשים שהולכים בדרך זו לאלו שאינם?
האינטרנט המהווה את נקודת המפגש בין טכנולוגיה ופסיכולוגיה יוצר אינטגרציה מעניינת בכך שמתאפשר ביטוי של חלקים מסויימים ב'אני', בעוד חלקים אחרים של האישיות נשארים חבויים. החלקים הבאים לידי ביטוי ברשת הינם אותם חלקים הנחשפים כתוצאה מכך שהרשת מאפשרת אנונימיות, ולא מחייבת חשיפה של את המשתמש. אלו בדיוק אותם חלקים שליליים שיש בכל אחד מאיתנו, אותם חלקים שלא יקבלו לגיטימציה אצל רובנו בחיי היומיום ולרוב אינם קבילים מבחינה חברתית.
אנשים אומרים ועושים ברשת דברים שלא היו אומרים או עושים בעולם ה"פנים–אל–פנים" שלהם. חוקרים מכנים זאת" אפקט הסרת העכבות". באינטרנט ניתן להביא לידי ביטוי את היצרים החבויים שלנו בלי לתת על כך את הדעת. כתוצאה מכך, היצרים החבויים שלנו שנמצאים בשליטה בעולם האמיתי נותנים לעצמם דרור.
כתוצאה מכך שהאינטרנט מאפשר אינטראקציה אנונימית, הוא גם משיל מאיתנו את האחריות להתבטאויותנו. האנונימיות מאפשרת להתעלם מהחלקים המוסריים של העצמי. האינטרנט משול למקום שבו כל ההגנות ששומרות על האיד נחלשות ואנו נחשפים במקומות השליליים ביותר שלנו, מי יותר ומי פחות.
התופעה המעניינת היא האופן שבו מוּסרות ההגנות הטבעיות של האני. אותן הגנות ששומרות עלינו שלא להגיד לאנשים מה אנו חושבים עליהם באמת או לנשק בחורה יפה באמצע הרחוב. בנוסף, עצם זה שאתה חווה את האחר אונליין מאפשר לך לא לחוות את האחר כאדם, ולכן להתנהג בחוסר רגישות לצרכיו. אנו לא חווים את האדם השני כאדם אלא כאובייקט, מה שלא מחייב אותנו לגלות רגישות אליהם.
הנכונות שלנו להשיל הגנות מושפעת רבות מהבדלים בינאישיים. לכולנו קיימים האספקטים השליליים והלא מוסריים באישיותנו, אך כמו בכל דבר יש כאלה שנאבקים יותר כדי להילחם בהם ויש את אלו שפחות - אלו בדיוק האנשים המצויים בספקטרום של הפרעת אישיות. תכונות אישיות אלו שכיחות יותר אצל אנשים המאפשרים ביטוי של הצדדים השליליים באישיותם ויותר מכך – הם לא מרגישים רע עם זה. בנוסף נמצא שאנשים המאופיינים בתכונות אלו נמצאים יותר בסביבה המקוונת כיוון שהיא מאפשרת פלטפורמה זמינה לביטוי תכונות אלו בלא חשש. חשוב להבין שהאינטרנט אינו יוצר את המפלצות, אלא רק נותן אפשרויות ביטוי לאנשים שהתאפיינו בסאדיזם ללא קשר לאינטרנט.
הקונפליקט בין סוכני העצמי, איד, אגו וסופר אגו משתקף באופן מוחצן באינטראקציה המקוונת, האיד - מקום מושבם של התשוקה והאגרסיות, ברובו לא מודע ואינו מקובל בצורתו הגולמית, מצוי בקונפליקט תמידי עם הסופר אגו, המצפון החברתי שלנו או המוסר המבצע אבחנה עצמית, לרוב באופן שיפוטי. אחד הדברים שלמדנו מפרויד הינו "שכולנו נהנים ממעט סאדיזם" מפעם לפעם. השאלה הקריטית כאן היא באיזו מדיה הסופר האגו, המוסר שלנו מצליח לרסן את האיד.
ד"ר לירז מרגלית, בעלת Phd בפסיכולוגיה. חוקרת חווית משתמש בחברת ClickTale – המפתחת טכנולוגיה לניתוח התנהגות גולשים באתרי אינטרנט
לפנייה לכתב/ת 
