אנחנו לא חיזבאללה: סרט הודי נבהל מצה"ל
לקראת יציאת סרט האקשן ההודי "פאנטום" שצולם בחלקו על גבול לבנון-סוריה, מספר הבמאי כי הצילומים נערכו תחת מטוסי קרב של צה"ל שעקבו אחריהם מכיוון שחשדו כי מדובר בפעילות חבלנית. ובינתיים מגלה השחקן הראשי כי בצוות ההפקה היו גם אנשי חיזבאללה: "קיוויתי שלא יירו בנו"
אם חשבתם שהטרור המוסלמי הוא בעיה בלעדית של מדינת ישראל, אתם טועים כמובן. אבל אם חשבתם ששירותי הביטחון הישראליים הם בעיה רק של חמאס, חיזבאללה, דעאש ושאר הארגונים, אתם שוב טועים. כך לפחות על פי צוות ההפקה של הסרט ההודי "פאנטום", שאמור לצאת לאקרנים בשבוע הבא. כחלק מקידומו, מעלים היוצרים זכרונות מאתר הצילומים בלבנון - מחנה הפליטים המאולתר שהקימו עמד לטענתם תחת מעקב תמידי של חיל האוויר הישראלי.
"פאנטום" הוא סרט אקשן בוליוודי מסחרר שמתבסס על פיגועי ה-26 בנובמבר 2008, עת היכה ארגון איסלמי קיצוני בשם לשקאר א-טייבה בעיר מומביי במתקפה משולבת שגבתה חייהם של 164 אנשים (כולל שישה משוכני בית חב"ד בעיר). הבמאי קביר חאן מלווה בסרטו זוג סוכנים הודים (בגילומם של סייף עלי חאן וקתרינה קייף) ויוצאים למצוד אחר האחראים לפיגועים מסביב לעולם. בדרך הם עוצרים גם בביירות וגם במחנה פליטים בלבנון.
חברי צוות ההפקה מעידים כי הם חשו בנוכחותם של גורמים צבאיים והושמו תחת מעקב מתמיד, שכלל גם מטוסים שחגו מעליהם באתר הצילומים באיזור הררי על גבול לבנון-סוריה. "הצוות שלנו כלל כ-500 ניצבים והיתה תנועה ערה של משאיות, ג'יפים ורכבי שטח לקראת הקמת אתר הצילומים", מספר חאן, "היו שני מטוסי F-16 שחגו מעל לראש שלנו במהלך הצילומים. התחלנו לדאוג ושאלנו את המקומיים בנוגע לזה, והם אמרו לנו שמדובר במטוסי חיל האוויר הישראלי שעוקבים אחר התנועה שלנו שם, מכיוון שהם סבורים שאנחנו מליציה כלשהי".
חאן סיפר כי הגילוי כי מדובר במטוסי קרב ישראלים עורר דאגה בצוות, ולכן הבמאי נמנע מלדווח על כך לשחקנית הראשית קתרינה קייף מחשש שהיא תיתקף בהלה. "החלטנו לספר על כך לסייף (עלי חאן, השחקן הראשי), אבל וידאנו שקתרינה לא תדע על זה כדי שהיא לא תפחד".
בינתיים, מסתבר כשלקתרינה היתה עוד סיבה טובה לפחד, מכיוון שבין המקומיים שלקחו חלק בהפקה היו גם לא מעט אנשי חיזבאללה - כך לפחות טען השחקן הראשי סייף עלי חאן. "כששוחחתי עם אחד מהאנשים שהשתתפו בסצנות האקשן, הוא אמר לי שהוא משתייך לחיזבאללה. בכלל, חצי מהניצבים ואנשי צוות הסיוע המקומי היו חברים בארגונים קיצוניים כלשהם. קביר נפגש אותם איפשהו, אני מניח. לאורך רוב הצילומים, פשוט קיוויתי שאף אחד לא יירה בנו".
