בדרך הקשה / פליקס נעים מוכן לליגת העל
הוא עבד שנים ארוכות כסקאוט, עוזר ומאמן בליגות הנמוכות, ורק בגיל 55 ידריך לראשונה קבוצה בליגת העל. חבר הילדות של אלי גוטמן חולם לתקוע יתד בליגה עם הפועל כפר סבא, ומספר על ג'ובאני רוסו, התנאים בליגה א' ופילוסופיית המשחק שלו
יש מאמנים שבונים את הקריירה שלהם בקפידה, יוצרים קשרים במקומות הנכונים ומגיעים בגיל צעיר לקבוצת בוגרים בליגת העל או בליגה הלאומית. ויש מאמנים, דוגמת פליקס נעים, איש נעים הליכות, שהיה צריך לעבור קילומטרז' ארוך בליגות הנמוכות עד שקיבל את הפועל כפר סבא בליגה א' אחרי פירוק, ועשה את הבלתי יאמן כשהעלה אותה שתי ליגות בשנתיים.
נעים חייב את ההצלחה שלו לבעלים סתיו שחם שנתן בו אמון, וכעת, בגיל 55 הוא עומד בשורה אחת עם מיטב מאמני ליגת העל וינסה להוכיח שמישהו פיספס אותו בדרך.
בצעירותו, נעים בכלל שיחק כדוריד במכבי קריית ביאליק ובנבחרת הנערים. כדורגל החל לשחק בצורה מסודרת רק בגיל 18, כחלוץ בקבוצת “הצעיר חיפה”, ובהמשך שיחק במכבי נווה שאנן עם חברו אלי גוטמן. השניים הכירו בגיל 15, כששיחקו קט רגל בביה"ס "אילנות” בחיפה, והפכו לידידים קרובים.
נעים היה סקורר מבוקש ע"י קבוצות שרצו לעלות לליגה גבוהה יותר (טירת הכרמל, פרדיס, קריית ביאליק), אבל אחרי השירות הצבאי נסע לאחיו בפריז ובמשך שבע שנים עסק בשיווק בגדים, ולהנאתו שיחק בליגה החמישית בצרפת.
כשחזר לארץ החליט נעים לאמן. התחנה הראשונה הייתה קבוצת נערים בנווה יוסף חיפה. ואז גוטמן, שאימן את הפועל באר שבע בעונת הגביע ב-1997, קרא לו לדגל - ונעים הפך לסקאוט של הקבוצה. גוטמן שלח אותו לעקוב אחרי שחקנים, ונעים היה האיש שגילה את ג'ובאני רוסו.
"ג'ובאני היה בכלל שחקן מחליף ב-NK זאגרב”, מספר נעים, "אחרי 20 דקות הבנתי שזה שחקן שגוטמן יאהב. ראיתי שחקן עם יכולות גבוהות, שעובד קשה ומשקיע. ואז גוטמן נסע לקרואטיה לראות אותו, וההמשך ידוע”.
נעים המשיך לעבוד עם גוטמן גם בהפועל חיפה ובבית"ר ירושלים. דרכיהם נפרדו כשגוטמן עבר לאמן בהפועל פ"ת, ונעים פתח בקריירת אימון עצמאית. את טובא-זנגריה העלה לליגה א', ואז עבר למג'ד אל-כרום (ליגה ארצית), שם הוכיח שוב את טביעת העין שלו כסקאוט כשגילה את מהראן ראדי ואחמד סבע.
אחרי שאימן עוד קבוצה מהארצית, עירוני קריית אתא, גוטמן אותת לו שוב והם ארזו מזוודות ויצאו לאמן בקפריסין. הפעם נעים כבר תיפקד כעוזרו של גוטמן, שנתיים בפראמליני ועונה בא.א.ל לימאסול. כשגוטמן חזר לארץ, נעים המשיך בקפריסין (למעט גיחה קצרה להפועל עפולה). הוא שימש כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער בפראמליני, ואז היה עוזרו של ניר קלינגר בפאפוס, א.א.ל ונאה סלאמינה. אחרי שבע שנים בקפריסין הוא חזר לארץ, ומונה לעוזרו של קלינגר בהפועל חיפה.
מה צריך כדי להיות סקאוט טוב?
"להיות חצוף ולהפעיל דמיון. הסקאוט צריך להבין את הראש של המאמן, איזה סוג שחקנים היה רוצה. כולם רוצים 9 מהיר, אבל אם הוא מהיר, מסי למשל, אין לו משחק ראש טוב, ובדרך כלל חלוץ מהיר אינו גבוה".
ההצעות לא הגיעו
נעים האמין שעם הניסיון והידע שצבר יש לו מה לתרום גם כמאמן ראשי, אבל כשההצעות מהליגות הבכירות לא הגיעו, הוא חזר לליגה א'. עם אסי גלבוע הגיע לרבע גמר גביע המדינה, ואת מכבי דליית אל כרמל עזב במפתיע אחרי חמישה ניצחונות. שבועיים לאחר מכן קיבל טלפון מסתיו שחם, והשאר היסטוריה.
"כל חיי עסקתי באימון", הוא אומר. "לא הייתי שחקן עבר, אבל גם אברם גרנט וגוטמן לא עשו קריירה כשחקנים והצליחו מאוד כמאמנים. מעולם לא ביקשתי מאף אחד שיעזור לי ויקדם אותי. אני לא מסוג המאמנים שדוחף את עצמו, לא מסתובב עם שני טלפונים כדי להיות זמין, ולא אציע את עצמי לקבוצות. היה לי פיקשוש אחד - אחרי ההצלחה במג'ד אל-כרום קיבלתי הצעה לאמן את רמת השרון בארצית, קבוצה מעניינת עם שאיפות לעלות ללאומית. הנסיעה הארוכה למרכז הרתיעה אותי. כשקיבלתי את ההצעה מכפר סבא, מועדון עם ניהול מצוין והיסטוריה מפוארת, לא חשבתי פעמיים".
לא נשברת בליגות הנמוכות?
"היו רגעים קשים, בהחלט היו. למשל, אחרי עונה מוצלחת באסי גלבוע, שבה הפסדתי את העלייה ללאומית רק בפלייאוף למכבי יפו, ישבתי בבית. עברו חודשיים ושלושה חודשים, ואין שיחת טלפון מקבוצה, גם לא מליגה ג'”.
מה דעתך על המאמנים הצעירים בליגת העל?
"לא אחלק ציונים לאחרים. צעיר או מבוגר, חובת ההוכחה היא על כולם. כמי שהתחיל מלמטה, הדרך שאני עשיתי היא הדרך הראויה למאמן. ברור שיש יוצאים מן הכלל, כמו שחקן בכיר בליגת העל שפרש ממשחק וקיבל הצעה לאמן את הקבוצה שלו. רוני לוי עשה תהליך בריא כשלקח את קבוצת הנוער של מכבי חיפה והתקדם לבוגרים. כל יתר המאמנים שהתחילו ישר בליגת העל עשו קיצור דרך, ואני לא בטוח שזה הדבר הנכון להם לעתיד הרחוק. לעולם לא קינאתי במאמנים שעשו קיצורי דרך. אני שמח בחלקי, ומי שלא רצה אותי בליגת העל, ההפסד שלו.
"אני לא צריך סוכן או עו"ד שישווק אותי. הדרך הטובה לדעת מי אני ומה אני היא לשאול את השחקנים מה הם חושבים עליי. הערכה של שחקנים שאימנתי היא אינדיקציה טובה עבורי, ולא אכפת לי מה כותבים עליי עיתונאים ומה פרשן זה או אחר אומר עליי. יותר מזה, עכשיו אני מתראיין לרגל פתיחת העונה, אבל אני מטבעי אדם צנוע, ואשמח אם לא תבקשו לראיין אותי לאורך כל העונה”.
איך החיים של מאמן בליגות א'-ב'?
"יש לי זכרונות טובים מאסי גלבוע. נשארנו ביחסים טובים. ויש את מכבי דליה שמאוד רצו לעלות ליגה, אבל לפעמים השאיפות והמציאות לא מתחברים. כשאין תנאי אימון בסיסיים, כמו מגרש אימונים, ופתאום צריך להתאמן על חצי מגרש עם היריבה העירונית, וכשאין שערים ניידים, ואין גופיות מפרידות, והכביסה לא הגיעה בזמן, לא יכולתי להתפשר. בכפר סבא, ששיחקה באותה ליגה, קיבלנו ציוד אלמנטרי ותנאים נהדרים. אפילו לא הייתי צריך לבקש, הכל היה. בכפר סבא יודעים איך מועדון צריך להתנהל".
"התקשורת כבר הורידה אותנו ליגה"
מהי פילוסופיית המשחק שלך?
"הקבוצה שלי צריכה להיות דומיננטית, לשלוט במשחק ולהחזיק בכדור רוב הזמן. היא צריכה כל הזמן לסמן את שער היריב, ולדאוג שיסכנו כמה שפחות את השער שלנו. בכל אימון אני שם דגש על הקטע הטקטי. יום אחרי משחק אתן דגש בשיחות אישיות על דברים טובים ולא טובים מהמשחק. אני דואג לשחקנים המחליפים, שלא יהיו בפיגור מול חבריהם”.
מה הבשורה שכפר סבא תביא לליגת העל?
"הקבוצה תהיה מחויבת בכל משחק. המוטו שלי הוא שכפר סבא תיהנה ממני, ואעשה הכל כדי שהמועדון ירוויח. בשבילי המועדון מעל הכל. אני מקווה שאצליח להטביע בשחקנים שלי את המחויבות והדרך לשחק כדורגל חיובי ומודרני. אנחנו קבוצה צנועה, אבל לא נפגין פחד במה נגד מכבי ת"א ולא נגד מכבי חיפה.
"התקשורת כבר הורידה אותנו ואת עכו ליגה, אבל נחכה ונראה. אני מאמין שיחד עם הקהל הדומיננטי שלנו, שהוא גדול ביחס לקבוצות הקטנות, נצליח להפתיע את כולם. יש לנו חדר הלבשה מגובש, שאפילו ההפסד בדקה האחרונה לבני יהודה לא שבר אותו. דקה אחרי המשחק אספתי את השחקנים ואמרתי להם: 'תחייכו, ותמשיכו להיות חברים'. היום מאמן צריך להיות סוג של פסיכולוג ויועץ מנטלי".
אתה שואף לפלייאוף העליון כמו שהבעלים שלך אומר?
"לא נהיה בפלייאוף העליון. אני עם הרגליים על הקרקע. נעשה הכל לתקוע יתד בליגת העל ולהבטיח את ההישארות הרבה לפני סוף העונה. כפר סבא עברה בשנים האחרונות טלטלות רבות של פירוק וירידות. גם העלייה המהירה של שתי ליגות בשנתיים היא סוג של טלטלה, כי לא תיכננו לעלות כל כך מהר. המועדון הזה צריך עונה טובה ורגועה ולהתקדם בהדרגה".
השארת בסגל שחקנים שהיו איתכם בליגה א'. האם הם יוכלו להתמודד עם באר שבע ומכבי ת"א?
"טל בנש, אלירן סיימון, אוהד כהן, עמיר נוסבאום, רן יצחק, ריף מסיקה, דינו שקוורץ ויאניס פאפאדופולוס הם שחקנים ששיחקו בליגת העל. אלה שלא שיחקו בליגת העל זכו לבמה טובה כדי להוכיח את עצמם. היה חשוב לשמור על השלד של השחקנים שהעלה את הקבוצה, והעונה השתדרגנו בשני חלוצים צעירים ואיכותיים, לנרי קהינדה ומאוויס צ'יבוטה, שהם העתיד של מכבי ת"א, וחובת ההוכחה לקריירה שלהם נתונה ברגליהם".
אם לא היית מאמן, במה היית רוצה לעסוק?
"לנהל מסעדה. להוריי הייתה מסעדה בחיפה, אבל אימי מכרה אותה כי הבינה שאני לא אהיה היורש".
לפנייה לכתב/ת 
