חנן נאלץ לחיות בלי קיבה: הצד האפל של ניתוחי ההרזיה
אלפי ישראלים כבר עברו את הניתוח, אלפים אחרים חולמים לעבור קיצור קיבה, אבל רבים אינם יודעים איך נראים החיים אחרי הניתוח. טליה פלד-קינן, חושפת הערב בערוץ 10 את הסיפורים שלא בטוח שתשמעו מהרופאים
מדובר באחד הניתוחים הפופולריים ביותר - אבל מה אנחנו יודעים באמת על תוצאותיו? אלפי ישראלים כבר עברו ניתוח קיצור קיבה, אצל כולם הניתוח הזה שינה דרמטית את החיים, ולא בהכרח לטובה. הערב (א') ישודר בערוץ 10 סרטה של טליה פלד-קינן, "חיים על המשקל", ששופך אור על הצד האפל של הניתוחים האלה.
קראו עוד
זינוק במס' ניתוחי ההרזיה; כמה מתו במהלך הניתוח?
עברתם קיצור קיבה? כך תשמרו על המשקל החדש
קיצור קיבה לילדים: למי מותר - ומה הסכנות?
עלייה של 200% בניתוחים - בשלוש השנים האחרונות
בשנה החולפת, כ-12,000 איש בישראל עברו ניתוח לקיצור קיבה. מדובר בעלייה של 200 אחוזים בטווח של שלוש שנים בלבד. והניתוח חוצה מגזרים וגילאים. לא רק גברים ונשים, אלא גם בני נוער רבים.
חלק מהזקוקים לניתוח עולים במשקל בכוונה, כדי לעמוד בקריטריון לניתוח שהוא BMI מעל 35 (חישוב של משקל חלקי הגובה בריבוע). מספר זה מעיד על השמנת יתר חולנית, שמעמידה את כבד המשקל בסיכון בריאותי משמעותי לשבץ מוחי, התקף לב, סוכרת ודום לב.
הסרט מלווה תחילה את שירלי רוזן בת ה-29. היא ניסתה כבר הכל, ולא הצליחה לרדת מ-115 הקילוגרמים תוך כדי ואחרי הניתוח. הקש ששבר את גב הגמל היה מותו של אחיה של שירלי, צבי, בשנתו. צבי סבל מהשמנת יתר, ולקה בדום לב בשנתו.
"לא באמת חשבתי ששומן יכול להרוג", היא מספרת, "פעם ראשונה שהבנתי שזה עניין בריאותי. זו כבר לא בחירה לעשות או לא את הניתוח, אלא חובה. חייבים לרדת".
30% חוזרים למשקלם המקורי
אבל החיים אחרי הניתוח הרדיקלי הזה שכרוך גם בסיכוי תמותה, תלויים בשינוי רדיקלי מהקצה לקצה, שתוצאותיו אינן מובטחות. בלי שינוי קיצוני של תזונה והמון ספורט – זה לא באמת יעבוד. כ-30% יחזרו למשקלם המקורי. אחרים יצליחו לרדת המון, אבל יעלו כמחצית מהקילוגרמים בחזרה."הניתוח הוא לא קסם, נקודה", אומרת ד"ר אניה פייגין, כירורגית בריאטרית שניתחה את שירלי, "הוא מגביל את נפח הקיבה, גלגלי עזר, אבל הניתוח לא פותר את ההשמנה".
2-3 מכל אלף מנותחים ימותו בניתוח. אחוז הסיבוכים גבוה מזה. אחד הישראלים שסבל מתוצאותיו ההרסניות של ניתוח קיצור הקיבה,
"כל מה שהכנסתי לפה פשוט יצא. הקאתי. כולם אמרו לי שזה עניין פסיכולוגי וזה ישתחרר". אבל מצבו הלך והידרדר. הוא מתאשפז ומשתחרר כמה פעמים שוב ושוב, עד שהוא מגיע לאפיסת כוחות. לבסוף בבית החולים לא היה מנוס, והרופאים כרתו את הקיבה כליל.
"התחננתי לרופא – תציל אותי, אני אתן לך את כל מה שיש לי, רק תציל אותי שאני אוכל. שאני אשתה. היום אני חי ללא קיבה. האוכל היה לפני כן דבר עיקרי בחיים שלי. היום אני אוכל בשביל לשרוד, והוא עובר ישר למעיים.
"אני מרסק אוכל, אני לועס אוכל. אני יכול לאכול שעות. מקבל נפילות סוכר, איבוד הכרה. אם היתה לי האופציה הייתי בוחר להיות שמן ומאושר". חנן מגדיר את עצמו כאדם הרוס, ומקבל מאה אחוזי נכות מהביטוח הלאומי.
"תמיד היה לנו במוח שאם אתה שמן - אתה חולה מאוד", פרופ' זמיר הפלרן, מנהל המערך לדרכי עיכול בבית החולים איכילוב, "היום אנחנו יודעים שזה לא נכון. אנשים עם עודף משקל קל, חיים יותר שנים, עומדים יותר טוב בהתקפי לב, יש להם פחות דמנציה. היום התשובות חד משמעיות – עדיף להיות שמן ובכושר, מאשר רזה ולא בכושר".
לפנייה לכתב/ת 
