הבת תבעה: יש לסלק את אבא מהדירה שלי

ב-1999 רכש אב דירה בהרצליה, ורשם אותה על שם בתו אף שגר בה בעצמו. לימים דרשה הבת את הבעלות המלאה. מה החליט בית המשפט?

עו"ד אבירם מיכאלפורסם: 25.08.15 , 08:11

סכסוך משפחתי בין אב לבתו, שנסוב על בעלות דירה בהרצליה, הסתיים לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב: הבת, שבאופן רשמי הדירה הייתה רשומה על שמה, דרשה לסלק ממנה את האב, שהתגורר בה בעשור האחרון. אבל שתי ערכאות שיפוטיות קיבלו את גרסת האב, שטען שחרף הרישום הפורמלי, הדירה בעצם שייכת לו ולראייה הוא השקיע בה לאורך השנים מיליוני שקלים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

את הדירה קנה האב ב-1999 ורשם אותה על שם בתו. הדירה נרכשה במצב של "מעטפת", כלומר לפני שהייתה מוכנה, ורק ב-2005 נערכו בה עבודות מקיפות לצורך התאמתה למגורים. בסך הכול הושקעו בה 2.5 מיליון שקל במימון האב, והבת נשאה בחלק מתשלומי המשכנתא ובחלק מהוצאות אחזקת הבית.

סכסוך משפחתי

בת תבעה את אמה: 'הבית שקנה אבא שייך לי'

עו"ד לורי גייזלר

סכסוך נדל"ני הגיע לבית משפט ונסוב על משפחה שהתפרקה, שתי יבשות והסכם גירושים מעורפל. שופט הגדיר את התנהגות הבת "מחפירה"

בת תבעה את אמה: 'הבית שקנה אבא שייך לי'

בתום העבודות עברו האב והאם להתגורר בדירה, ובתם, אשר מתגוררת בחו"ל מאז תחילת שנות ה-90, התארחה בה מדי פעם עם בעלה וילדיה כאשר הגיעו לביקורים בארץ.

ב-2009 הלכה האם לעולמה, והבת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בטענה שהיא זכאית לממש את זכויותיה כבעלת הדירה. היא דרשה להורות על סילוק אביה וכן לקבוע שהיא הבעלים של כל הרהיטים בבית. בתגובה טען האב כי למרות הרישום הפורמלי – הוא בעל הדירה בפועל וכי בתו החזיקה את הזכויות בדירה בנאמנות בלבד. לטענתו, עניין הנאמנות לא הועלה על כתב מתוך יחסי האמון המשפחתיים.

לדבריו הוא רכש את הדירה בכספו וטיפל בכל ענייניה. תשלומי המשכנתא ששילמה בתו, ציין, הם בעצם תשלומים עבור החזר הלוואה שהעניק לבעלה. בית המשפט מצא את עדותו של האב אמינה, לעומת עדותה של הבת שהייתה בלתי ברורה ורצופת סתירות, וקבע שהוא בעל הזכויות בדירה.

הבת סירבה לוותר ובאוקטובר 2013 הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. היא מתחה ביקורת על פסק הדין הקודם, וטענה כי האב כלל לא הוכיח קיום יחסי נאמנות או השקעה בדירה, מה גם שלשיטתה, היה צורך לדחות טענה זו עקב התיישנות.

אב בית הדין במחוזי, השופט ישעיהו שנלר, קיבל את קביעותיו של בית המשפט השלום, וקבע כי האב הוכיח כי הוא בעל הדירה האמיתי. השופט לא קיבל את טענת ההתיישנות, משום שהבת לא העלתה אותה בהזדמנות הראשונה.

בנוסף ציין השופט כי ככלל, אדם שמחזיק נכס בנאמנות ודורש את הבעלות לעצמו, לא יכול להעלות טענת התיישנות נגד מחזיק הנכס בפועל.

הבת חויבה לשלם לאביה 30 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. סגן הנשיאה, השופט ד"ר קובי ורדי, והשופט חגי ברנר הצטרפו לפסק הדין.