שתף קטע נבחר

 

חושפת "גן טראומת השואה" ל-ynet: "בני הדור השני הסכימו עם המחקר"

פרופ' רחל יהודה, ילידת ישראל, החלה לחקור כבר בשנות ה-90 גנטיקה של גברים ונשים יהודים ששהו במחנות הריכוז. אחרי פרסום תוצאות המחקר שקבע כי טראומת הניצולים עברה בגנים לילדיהם אמרה פרופ' יהודה בראיון ל-ynet: "בני הדור השני כתבו לי 'תמיד ידעתי שמשהו מועבר אליי'"

"קיבלתי שיטפון של מיילים, בעיקר בעברית מישראל, ואני צריכה לבקש מאמי עזרה לקרוא את כולם". פרופ' רחל יהודה עלתה בסוף השבוע לכותרות בעקבות הדיווח על המחקר שקבע כי טראומת השואה יכולה לעבור לילדיהם של הניצולים. "המחקר מדרבן אותנו לחקור אוכלוסיות אחרות שנחשפו לטראומה", אמרה פרופ' יהודה בראיון ל-ynet.

 

במחקר פורץ הדרך שערכו פרופ' רחל יהודה ואנשי צוותה מבית הספר לרפואה "הר סיני" בניו יורק עלתה המסקנה כי שינויים גנטיים שנבעו מהטראומה שספגו ניצולי שואה יכולים לעבור לבניהם ובנותיהם. מדובר באות הברור ביותר לכך שלדברים שאדם חווה במהלך חייו יכולה להיות השפעה על הדורות הבאים דרך הגנטיקה.

 

פרופ' רחל יהודה מסבירה את מהות המחקר

פרופ' רחל יהודה מסבירה את מהות המחקר

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

פרופ' יהודה היגרה עם הוריה לארצות הברית בעת שהייתה תינוקת, אך השפה העברית שגורה בפיה. "הוריי מדברים כמובן עברית בבית, ואני למדתי בבית ספר יהודי. בשלהי שנות ה-70 באתי ללמוד שנה בירושלים", סיפרה עורכת המחקר. "יש לי בישראל דודים ודודות ואני מגיעה לארץ בקביעות, הפעם הבאה תהיה בחגים".

 

משפחתה של פרופ' יהודה אינה נמנית עם ניצולי השואה, ולנושא היא הגיעה בעקבות לימוד על יוצאי מלחמת וייטנאם. "למדתי על יוצאי מלחמת וייטנאם ולגביהם לא היו משוכנעים שהלם קרב זה דבר ממשי. העבודה שלנו השיגה תוצאות מפתיעות, ובעקבות כך התחלנו ללמוד על קבוצות אחרות. גדלתי בקליבלנד, ושם היו ניצולי שואה. אז היה נדמה שאין דמיון רב וכך הגעתי למחקר על השואה".

"המחקר מדרבן לחקור אוכלוסיות אחרות" (צילום: MCT) (צילום: MCT)
"המחקר מדרבן לחקור אוכלוסיות אחרות"(צילום: MCT)

את המחקר הנוכחי התחילה פרופ' יהודה בתחילת שנות ה-90. המחקר הגנטי נעשה על 32 גברים ונשים יהודים, שהיו במחנות הריכוז בשואה, או שהיו עדים לזוועות ולעינויים או שנאלצו להסתתר במהלך מלחמת העולם השנייה. במחקר ניתחו החוקרים גם את הגנים של ילדיהם, שידוע כי היה סיכוי רב יותר שסבלו מהפרעות נפשיות, והשוו אותם למשפחות יהודיות שלא חיו באירופה בשנות המלחמה.

 

המחקר של הצוות בראשות פרופ' יהודה הוא הדוגמה הברורה ביותר בבני אדם למעבר של טראומה לילד, דרך מה שמכונה "הורשה אפיגנטית" - הרעיון שהשפעה סביבתית כעישון, הרזיה ולחץ יכולים להשפיע על הגנים של ילדים ואולי אפילו של נכדים. התיאוריה הזו שנויה במחלוקת, כי המוסכמה המדעית קובעת שגנים שמוכלים ב-DNA הם הדרך היחידה להעברת מידע ביולוגי בין דורות.

 

"לחקור נשים בהריון ששרדו את 11 בספטמבר" 

לדברי פרופ' יהודה, "במסגרת המחקר הזה אספנו לפני עשר שנים דגימות דם מניצולי שואה מכיוון שהדור הולך ופוחת, וזה אפשר לנו לבצע את המחקר כי כיום נותרו מעט ניצולים והם זקנים. זהו אינו מחקר מושלם, אבל מה שחשוב זה שהוא מדרבן אותנו לחקור אוכלוסיות אחרות שנחשפו לטראומה. כמו למשל לחקור נשים שהיו בהיריון וחולצו ממגדלי התאומים בפיגועי 11 בספטמבר, לבחון את השינויים הגנטיים שלהן ושל הילדים שלהן".

 

עורכת המחקר הוסיפה כי "הרבה ילדים של ניצולים מדברים על כך שהם נפגעו מהשואה אבל לא היה ברור אם הם הושפעו ישירות מאותו דבר שהוריהם נחשפו אליו, או הושפעו מהשינויים שהשואה עשתה בהוריהם, או אולי הושפעו מעצם הקרבה לניצולים. קל להבין שהם הושפעו אבל קשה להבחין מה הועבר גנטית ישירות".

 

בעקבות הפרסום הוצפה החוקרת בתגובות של בני הדור השני. "הם כותבים לי ש'תמיד ידעתי שמשהו מועבר אליי'. הם מדברים על הקלה בעקבות המחקר. מרבית הפונים במיילים מסכימים עם תוצאות המחקר. מפתיע שלא קיבלנו תגובות שליליות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
הטראומה עברה מדור לדור
צילום: AP
מומלצים