הסוכרת לא מאוזנת? הסיכון להתקף לב עולה פי 4
מחלות לב הן גורם התמותה המוביל בקרב סוכרתיים בישראל ובעולם, וזו הסיבה שחשוב שטיפול בסוכרת לא יזיק ללב. מהו הטיפול שצפוי להפחית את הסיכון לתחלואה ולתמותה על רקע לבבי ולתרום לאיכות חיי המטופלים?
כל סוכרתי נדרש להתמודד עם האתגר המורכב של איזון רמות הסוכר בדמו כדי למנוע הידרדרות של המחלה והתפתחות סיבוכים רפואיים נלווים. לאור העובדה שרמות גבוהות של סוכר בדם פוגעות בתפקוד של כלי הדם ומעלות באופן דרמטי (עד פי 4) את הסיכון להתפתחות מחלה קרדיו-וסקולרית שעלולה לגרום להתקף לב או לאירוע מוחי.
קראו עוד על סיכוני הסוכרת
בדקו עצמכם: האם אתם עתידים לפתח סוכרת?
האם ניתן לרפא לחלוטין סוכרת? 7 עובדות
צפו: כך נראה יום בחייו של חולה סוכרת
כיום, מחלות לב הן גורם התמותה המוביל בקרב סוכרתיים בישראל ובעולם, לכן חשוב מאד לתת את הדעת גם על האופן שבו הטיפול התרופתי עצמו משפיע על רמת הסיכון הלבבי.
בשל חשיבות נושא הבטיחות הקרדיו-וסקולרית דורש מנהל התרופות האמריקני, ה-FDA, כחלק מתהליך אישור של תרופות, הוכחות קליניות לעמידתן בסטנדרטים קפדניים ושם דגש רב על הוכחת הבטיחות שלהן לבריאות הלב.
חרף חשיבות ורגישות הנושא, מרבית התרופות לסוכרת טרם הציגו ממצאים מחקריים מוצקים בהיבטים של בטיחות קרדיו-וסקולרית אולם יש יוצאים מן הכלל וישנן תוצאות ממחקרים שונים שבדקו את הבטיחות הקרדיו-וסקולרית בטיפולים שונים מקבוצות טיפוליות שונות לסוכרת.
הטיפול היעיל שלא פוגע בבריאות הלב
אינסולין הוא הטיפול היעיל ביותר לאיזון רמות הסוכר בדם בקרב סוכרתיים. הטיפול שנחקר באופן המעמיק ביותר עד היום בהיבטים של בטיחות, בין היתר באמצעות מחקר בינלאומי רחב היקף, מחקר ה-Origin, הוא אינסולין גלרג'ין.
מחקר זה, שמהווה אבן דרך בתחום מחקר בטיחות הלב בתרופות סוכרת, נערך במשך 7 שנים בקרב 12,500 אנשים המאובחנים עם סוכרת או טרום סוכרת, במטרה להעריך את השפעת הטיפול באינסולין גלרג'ין על המדדים הקרדיו-וסקולריים שלהם.
תוצאות המחקר הוכיחו באופן מובהק כי הטיפול בתרופה זו בטוח לאורך זמן ואינו מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולרית (כגון התקפי לב ואירועים מוחיים), לפגיעה קוגניטיבית (דמנציה) או לסרטן בהשוואה לטיפול הסטנדרטי.
במסגרת מחקר זה גם נערך מעקב פרטני מעמיק אחר התקדמות טרשת עורקים בקרב 1200 נבדקים שאובחנו כבר בתחילת המחקר עם מחלה קרדיו-וסקולרית פעילה. ממצאי ההדמיה מצביעים באופן חד משמעי שלאינסולין גלרג'ין יש השפעה מעכבת על התקדמות מחלות קרדיו-וסקולריות.
רמות סוכר לא מאוזנות - סיכון לאוטם שריר הלב
לאחרונה, ביוני 2015, במסגרת הכנס של האיגוד האמריקאי לסוכרת (ADA), התפרסמו תוצאות של שני מחקרים תקדימיים בנושא בטיחות קרדיו-וסקולרית בתרופות לסוכרת.
בכנס פורסמו תוצאות מחקר בטיחות קרדיו-וסקולרית ראשון מסוגו, שנערך בתרופה חדשה מקבוצת תכשירי GLP-1. תרופות אלו מחקות את הפעילות של הורמון ה-GLP-1 המופרש כתגובה לאכילה ויש לו תפקיד מפתח בוויסות רמות הסוכר בדם. לאחר כל ארוחה יש עלייה טבעית ברמות הסוכר.
באדם בריא, הלבלב מפריש לאחר אכילה את הורמון האינסולין שמווסת את תהליך הכנסת הסוכר שבדם לתאים וכך שומר על רמות סוכר תקינות בדם.
מאידך, אצל סוכרתי מסוג 2, הפרשת האינסולין אינה מתבצעת ברמה הנדרשת, על כן רמת הסוכר לאחר הארוחה עולה באופן מתמשך. כאמור, לעלייה גבוהה ברמת הסוכר בדם לאחר ארוחות יש זיקה ישירה למחלות קרדיו-וסקולריות.
במחקרים שונים הוכח כי סוכרתיים שאובחנו עם רמות סוכר לא מאוזנות כשעה לאחר הארוחה (PPG) היו בעלי סיכון גבוה יותר באופן משמעותי לאוטם שריר הלב ולתמותה בהשוואה לסוכרתיים עם רמות סוכר מאוזנות לאחר האוכל.
במחקר ה-Elixa שנערך בליקסיסנטייד, נבדקה ההשפעה הקרדיו-וסקולרית של הטיפול על מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 המאובחנים עם סיכון לבבי גבוה. על פי הממצאים שפורסמו, הוכח במחקר כי התרופה בטוחה לשימוש מבחינה קרדיו-וסקולרית.
הפחתה בסיכון לתחלואה ותמותה
בכנס ה-ADA פורסמו גם תוצאות מחקר ה-TECOS שבדק את בטיחותה של הטיפול בסיטאגליפטין ממשפחת מעכבי DPP-4 והעלה שהטיפול בתרופה אינו מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים.
המחקר הקרדיו-וסקולרי הראשון שפורסם בקבוצת מעכבי DPP-4 הוא מחקר ה-SAVOR שבדק את בטיחות הטיפול בסקסגליפטין. המחקר עמד במטרותיו הראשוניות, והוכיח את בטיחותה של התרופה.
יחד עם זאת, נצפתה עלייה באשפוזים כתוצאה מכשל לבבי בחולים סוכרת סוג 2 בעלי סיכון קרדיו-וסקולרי מוגבר אשר השתמשו בתרופה לעומת קבוצת הביקורת.
נדגיש כי בהתאמת הטיפול לסוכרת יש להתחשב הן ברמת היעילות של התכשיר והן ברמת הבטיחות שלו ביחס לגורמי הסיכון האישיים של כל מטופל.
שימוש בתרופות שהוכיחו בטיחות קרדיו-וסקולרית צפוי להפחית את הסיכון לתחלואה ולתמותה על רקע לבבי ולתרום הן לתוחלת החיים והן לאיכות החיים של המטופלים.
הכותב הוא מנהל היחידה לסוכרת בבית החולים "וולפסון" בחולון, העורך המדעי של בטאון האגודה הישראלית לסוכרת ולשעבר נשיא האגודה