5 טיפים למציאת מקום התמחות
כל סטודנט לראיית חשבון או עריכת דין, מתלבט בשאלה הקשה כבר בשנת לימודיו הראשונה: איפה לעבור את ההתמחות? לאיזו מחלקה כדאי להגיע? משרד גדול או קטן? מדובר בשאלות קשות, שקובעות את עתיד הסטודנטים לשנים הקרובות ואף את הקריירה כולה. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להחליט
אם יש טעות שאני עשיתי בתקופתי הסטודנטיאלית, היא שלא הקדשתי מספיק זמן ומחשבה לענות על השאלות הכה חשובות בנוגע להתמחות בכובד ראש. הייתי כל כך שקוע למצוא משרד שיקבל אותי, בלי לדעת את תפקידי ובלי לחשוב אפילו אם זה המקום שהכי מתאים לי.
עוד כתבות בנושא בערוץ קריירה
מעסיק עוקב אחריך? לפעמים מותר לו
חושבים שהבוס עוקב אחריכם? אתם לא הוזים
מה מותר ואסור לכם לעשות במחשב של העבודה
בזמן חיפושיי אחר מקום התמחות, העברתי קורות חיים דרך חברים, משפחה, שכנים, אנשים זרים מהרחוב ומי לא. בסוף מצאתי מקום התמחות דווקא בדרך המסורתית והישנה - עברתי מבחנים פסיכוטכניים, מרכז הערכה, מבחן באנגלית ושני ראיונות אישיים עם שותף וסניור מנג'ר. התקבלתי. המצוקה במציאת מקום התמחות קשה במיוחד במקצוע זה, אבל קיימת גם במקצועות נוספים, כמו עריכת דין. ב-3 שנים של בחיפושיי למציאת מקום התמחות, למדתי כמה דברים שחשוב להפנים בחיפושים על מנת להימנע מטעויות הרות גורל. והנה מסקנותיי:
1. קשרים זה לא נכון רק לגבי התחום הזה, זה אוניברסלי, אבל אם עוצרים רגע ומקדישים מחשבה יש בכך מן ההיגיון.שוק רואי החשבון מוצף וזו עובדה, לא אפשרי לבחון את כל קורות החיים של המועמדים ויותר מכך- זה פשוט לא יעיל. הדרך הטובה והיעילה להביא אנשים טובים למערכת היא דרך אנשים שכבר עובדים במערכת (חבר מביא חבר), כך יוצאים מנקודת הנחה שהאנשים בפירמה איכותיים והם יעבירו קורות חיים של אנשים גם כן איכותיים. שיטה זו מוכיחה את עצמה בעולם משאבי האנוש בכל העולם.
2. שליחת קורות חיים באופן שיטתי
הרבה אנשים לא יודעים זה שבמשרדים יש "גלים", וקורות החיים שלכם צריכים להיות שם בזמן הנכון ועל מנת לתפוס את הטיימינג הנכון. לכן מומלץ לעבוד בשיטתיות ולבקר על בסיס יומי באתרי הדרושים, מאחר והמשרדים הגדולים נאלצים להשתמש באתרים המובילים על מנת למקד את דרישותיהם עקב הצפת פניות שהם מקבלים באופן שוטף. לכן ממולץ לשלוח בכל הזדמנות שמופיעה מודעת דרושים רלוונטית, וגם מומלץ להכין רשימת תפוצה ולשלוח לרשימה על בסיס חודשי.
3. אנגלית
אלו שניחנו ביכולת טובה בשפה, שפר עליהם מזלם, ידיעת השפה נחוצה כמעט בכל המחלקות וידיעתה מהווה יתרון ברוב המקרים. מי שלא ניחן באנגלית ברמה גבוהה זה לא סוף העולם, אפשר לשרוד בכל מחלקה (כולל היי-טק) עם אנגלית ברמה ממוצעת שניתן להגיע אליה על ידי אימון, תרגול והכנה מוקדמת.
מומלץ בעודכם סטודנטים לא להזניח את שיפור ותרגול האנגלית, ולקרוא ספרים באנגלית, לתרגל תכתובת באנגלית, בירור על קורסים ועוד. אחד הדברים שהפתיעו אותי היה התכתבויות מיילים באנגלית עם חברות ישראליות, רוב חברות ההייטק פועלות כך (כתוצאה מדיו-דילג'נס עתידי או הוראות ה- SEC).
4. הגשת קורות חיים ביד
כמו במערכון של "הפרלמנט" יתכן ויהיו משרדים/רכזות משאבי אנוש שיראו אתכם פיזית ויתרשמו כשתבואו ותגישו להם את קורות החיים באופן פרונטלי.
אני אישית מאמין שהמעשה מראה על מוטיבציה גבוהה ונחישות שהן תכונות שכולנו אומרים שיש לנו אותם אבל קשה להוכיח זאת בראיון או בדינמיקה ואין דרך טובה יותר להראות זאת בכיתותי רגליים ברחבי תל אביב כדי להגיש את קורות החיים שלכם באופן אישי.
5. שיפוץ קורות החיים ותחזוקת הרשתות החברתיות
קחו לכם יום חופש בו אתם מקימים חשבון בלינקד-אין, משפצים את קורות החיים שלכם, ועוברים על פרופיל הפייסבוק שלכם. תופתעו לגלות שרכזות משאבי אנוש מסתכלות בפרופילים שלכם בפייסבוק. במידה ויש לכם בפרופיל משהו שאתם חושבים שעלול לפגוע לכם בסיכויים להתקבל, אציע שתגדירו את הגדרות האבטחה כך שמישהו שאינו חבר שלכם לא יוכל לראות אותו. זה יכול להיות סטטוס שכתבתם, תמונות שתויגתם בהם וזו יכולה להיות קבוצה שעשיתם לה לייק. יש נטייה לאנשים לזלזל ולחשוב שהחיים הווירטואליים שלהם אינם משפיעים על העולם האמיתי - זה רחוק מלהיות נכון.
בנוגע ללינקד-אין, חשוב כבר מעכשיו שתתחזקו לכם פרופיל מכובד, הדבר לא אמור לקחת יותר משעה ויכול רק לתרום לכם עכשיו וגם בהמשך הדרך.שפצו גם את קורות החיים שלכם. להבדיל מהסברה הרווחת אין משקל רב מדי לאסתטיות של קורות החיים על התקבלותכם להתמחות, אך למרות זאת מומלץ להדגיש דברים רלוונטיים ולהשמיט דברים טפלים.
אנשים בעלי ממוצע גבוה צריכים לציין ולהדגיש אותו, אנשים שעבדו פעם בתחום או שעשו אפילו פרויקט חשבונאי זמני מומלץ מאוד להדגיש זאת. משרות מגיל 16 יש להשמיט, כמו כן אין צורך לפרט בכל מגוון העבודות שעבדתם במהלך התואר (מלצרות, שיעורים פרטיים וכו'), ניתן פשוט לקטלג אותם תחת עבודות סטודנטיאליות במהלך התואר.
אנשים שהתקבלו לכמה משרדים (כן, יש ברי מזל כאלו), וקשה להם לבחור, אני מציע לדבר עם אנשים מהמחלקות המיועדות שלהם אתם עתידים להגיע, אבל בזהירות - קחו לתשומת ליבכם שמה שאדם אחד מספר ממשרד של אלפיים איש, לא בהכרח משקף את כל האנשים שעובדים באותו משרד מכמה סיבות:
העבודה משתנה מתיק לתיק ויתכן אדם ש"ילכלך" על המקום, בעוד אדם אחר באותו צוות שעובד על חברה שונה יכול להנות מהעבודה.
האנשים שאתם עובדים איתם על התיק משפיעים המון על ההרגשה הכללית שלכם, לכן מי שעבד באותו צוות עם אדם X יתכן שחושב דברים אחרים לגמרי על העבודה מאדם שעובד עם Y.
אתם אנשים שונים - מה שקשה לאחד לא בהכרח יהיה קשה לכם.
המסקנה היא שעדיף לאסוף כמו שיותר מידע על עובדות בשטח ולא על תחושות סובייקטיביות של אנשים, כמו: החברות שהצוות עובד עליהן, הווי הצוות (האם יש ערבי צוות, אוכלים צהריים יחד וכו'), שעות בהן מסיימים לעבוד בהן, סוג העבודה (SOX, מיסים, ביקורת, דוחות מיוחדים וכו'). תקופת ההתמחות חשובה בעיקר לדבר אחד והוא - ללמוד.
לסיכום, תלמדו כמה שיותר, אל תתביישו לטעות, לשאול, לחקור, להתמקצע במגוון של נושאים ולבקש עוד עבודה. תנצלו את המשרדים ללמוד כמה שיותר כי אתם חייבים לענות על הצרכים שלכם - ללמוד. בהצלחה!
הכותב הוא רואה חשבון ויועץ קריירה לחשבונאים
לפנייה לכתב/ת 
