"לא רציתי לפגוע בך" - ואולי דווקא כן?
כשאתם רבים ושולפים במיוחד סודות אפלים או פיסות מידע מכאיבות על בני הזוג שלכם, ברור שאתם מעוניינים לפגוע בהם, וכל ניסיון לטשטש את זה הוא לא יותר מצביעות. ענת לוין יעקבי על ההבדל בין קונפליקט זוגי שגוי לקונפליקט זוגי נכון
גם אם הקשר הזוגי שלכם קרוב, אינטימי ואוהב, קונפליקטים הם טיבו של כל קשר זוגי, ומחלוקות הן עניין שבשגרה. השאלה היא רק מה תדירות המחלוקות (תודו שמדי שבוע או יום זה בהחלט מתיש), וכיצד יוצאים מהקונפליקט מחוזקים במקום מרוחקים. זוגות שמגיבים זה לזה בשתיקה רועמת למשל, מעידים על אדישות שהשתלטה על הקשר.
עוד בנושא:
אנחנו ביחד אבל אני לא מצליחה לסלוח לו
אני רוצה ילד! איך לספר את זה לבן זוגי?
אופס, יש מצב שההחלטה להתגרש היתה טעות
במקרים כאלה, הדרך לשיקום תהיה ארוכה יותר. מנגד, הצד השני של הימנעות מהבעת דעה וצבירת כעסים, הוא קונפליקטים בתדירות גבוהה, שגם הם כמובן שוחקים את האהבה וגורמים לריחוק ולכעס (וזה עוד לפני שהזכרתי את האופן שבו הזוגות מנהלים את הקונפליקט עצמו ואת הדברים שנאמרים תוך כדי).
החדשות הטובות הן שניהול קונפליקט זוגי הוא מיומנות נרכשת. ניתן בהחלט לשפר את הדרך שבה רבים, את הדברים שנאמרים תוך כדי, את השליטה בכעסים ואת מה שקורה בעקבות הקונפליקט. הכל תלוי ברצון ללמוד ובהכוונה הנכונה.
אז במקום לראות בקונפליקט הזוגי משהו רע, כדאי לדעת שהקונפליקט הזוגי יכול גם לאפשר לכם לשמוע את נקודת המבט של הצד השני, להתבונן בה ולכבד אותה - גם אם אתם לא מסכימים איתה. כל זאת במידה ולא נפלנו במלכודת הכי אנושית שיש: האשמה של הצד השני במצב שנוצר.
כולנו הרי יודעים בדיוק עד כמה בני הזוג שלנו יפגעו במידה ו"נכה בהם מתחת לחגורה". לעיתים אנו נסחפים בשעת הכעס ואכן מאבדים את הבלמים, ולעיתים אנו עושים זאת בכוונה על מנת להסיט את הדיון מהנושא המקורי.
כך או כך, מניסיון העבר, אנו יודעים בדיוק מה המילים שלנו יעשו לצד השני, כי הם הרי כבר שיתפו אותנו וסיפרו לנו עד כמה הם נפגעו מהדברים שלנו. ובכלל, מי זוכר שהכל התחיל בגלל שיחה על כסף/ זמן איכות זוגי/ החבר הקרוב שלכם שלא מת עלינו/ אירוע משפחתי וכדומה - כאשר הצד השני מרגיש כמו ילד נזוף בן 10 שעשו עליו חרם בכיתה?
כך יוצא שאולי לא רצינו לפגוע במידה בה פגענו, אבל בהחלט הזזנו את המודעות שלנו לצד לגבי הרגשות של הצד השני, והתרכזנו אך ורק בעצמנו. ובואו לא נהיה צבועים: ברור שידענו בהחלט מה יהיו ההשלכות של המילים הקשות שהוצאנו מהפה. אז העצה שלי היא שבמקרים כאלו, שתאפשרו לבני הזוג לכעוס על שפגעתם בהם, ואל תבטלו את מה שהם מרגישים במילים כמו "אבל לא התכוונתי לפגוע" או "אל תהיי רגישה כל כך", שלא נדבר על האשמות של מי התחיל קודם, או מי גרם למי לומר את הדברים הקשים.
בקונפליקט שתוצאותיו יהיו מקרבות, בני הזוג ייקחו אחריות על מה שנאמר. אז אל תאשימו אחד את השניה במה שקרה, וזכרו שפגיעה במישהו שאתם אוהבים רק כדי לנצח בקונפליקט או בויכוח הזוגי, פשוט לא שווה את זה. להפך - הידיעה שבן הזוג שלך יעדיף להפסיד בויכוח על מנת שלא לפגוע בך, היא זו שבונה את האינטימיות האמיתית. זה לא יצליח בכל הפעמים, אבל הידיעה שהצד השני מנסה, תאפשר לכם לסמוך אחד על השניה, להתקרב ולצמוח ביחד.
בהצלחה!
הכותבת היא מטפלת זוגית ואישית
לפנייה לכתב/ת 
