מחקר מצא: מהי הדרך למחוק 25 שנה בגיל מבוגר
מתוצאותיו מחקר ראשוני עולה כי הגיל הפיזיולוגי של משתתפים בתחרויות ספורט בגיל מבוגר נמוך ב-25 שנה מגילם הכרונולגי. בעוד שתחרויות אלו החלו ככאלה המיועדות לספורטאים מקצוענים שסרבו לפרוש מהתחום, היום הן מהוות מקור להגשמה, סיפוק ושמירה על הנעורים למבוגרים רבים שלא עסקו מעולם בספורט באופן מקצועי
לא מתאים לגילך: יכולה להיות כותרת מתאימה לממצאים הראשוניים שנערך ממחקר בו נטלו חלק משתתפי אולימפיאדת הותיקים במיניסוטה, שנערכה לפני כחודש. הפער שנתגלה בין גילם הכרונולוגי של המתמודדים לבין גילם הפיזיולוגי עמד על 25 שנה.
בעוד הגיל הממוצע של המתחרים בתחרויות בארצות הברית היה 68 הרי שרמת הכושר הגופני שלהם היתה כשל בני 43. מדד הכושר הגופני בו נעשה שימוש פותח על ידי חוקרים נורווגים, אשר יצרו מחשבון אליו הוזנו נתונים שונים, כמו למשל קצב הלב במנוחה, היקף מותן ושגרת אימונים.
עוד: סקר מפתיע: באיזה גיל עושים הכי הרבה ספורט?
ממדי הפער שנמצא בין הגדרות הגיל השונות מעורר שאלות רבות שעתידות להיחקר בקרוב, על היכולת לפתח כושר בגיל מבוגר גם בקרב מי שלא ניהלו אורח חיים ספורטיבי בשלבי החיים המוקדמים ועל התועלות הכרוכות בכך.
לא מאמינים שאפשר
"בגילי, אני כבר כנראה לא אתמודד באולימפיאדה", אומרים לי לא מעט גברים ונשים שמצויים במחצית השנייה של החיים, כאשר אין להם הרגלי פעילות גופנית בהם הם יכולים להתרברב.
הביטוי "כנראה" בו משתמשים אותם דוברים הוא סגנוני בלבד מבחינתם, ואינו באמת מייצג את האפשרות שייתכן שבתנאים מסוימים קיימת אפשרות שבכל זאת, הדבר יקרה.
הישגים כמו של סמיון סימקין בן התשעים ואחת וחצי (ויש מי שסופר) מישראל, שזכה בתואר אלוף העולם לותיקים באליפות שנערכה בליון שבצרפת, לאחר שלפני שלושה חודשים בלבד קטף את התואר אלוף אירופה, נתפסים כיעד בלתי מושג אצל אחדים בעוד עבור אחרים הם מעוררי השראה.
עוד: גיל זה רק מספר: המפורסמים שמוכיחים זאת
מעל ומעבר לגיל
סמיון אינו לבד, באולימפיאדת הותיקים ה-15 שנערכה במינסוטה ביולי האחרון לקחו חלק למעלה מ-12,000 בני 50-100. היוזמה ליצור תחרויות ספורט בינ"ל המיועדות לגיל השלישי נולדה ב- 1987 בארצות הברית, בקרב מי שסירבו למצוא עצמם מחוץ למגרשים האולימפיים מפאת גילם המתקדם.
למעשה, תחרות זו ואחרות שבאו בעקבותיה, ביקשו לפתוח אשנב בעיקר למי שלא ניהלו קודם לכן קריירה ספורטיבית, ולהתייחס לאימונים הגופניים כפעילות פנאי משמעותית. בניגוד לפנאי המזדמן, שמתאפיין בפעילויות קצרות טווח, שלא דורשות מיומנות, השקעה ומאמץ גדולים, הרי שפנאי רציני, זה המתבטא בקרב המתמודדים המבוגרים בתחרויות ספורט שונות, הינו עיסוק שונה מהותית, מאחר והוא נעשה מתוך מחויבות ומסירות, ושאיפה מתמדת להתפתח ולהשתפר.
גם בישראל 60% עוסקים בספורט
בעוד כשבועיים עתידה להתקיים בארץ 'אליפות הזהב' זו הפעם השנייה, בה יתחרו זה מול זה מתמודדים בני שישים פלוס בעלי רוח ספורטיבית ומעלה.
הם מייצגים מגמה הולכת ומתרחבת של מי שנותנים ביטוי לאורח חיים אקטיבי במסגרת פעילות הפנאי שלהם. ולראייה, לפני כשנה פירסם מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל ממצאי מחקר שעסק בדפוסי הפנאי בקרב אזרחים ותיקים בארץ, בו מצאו פרופ' גלית נמרוד ודנה דהן שפעילות גופנית מדורגת אצל גמלאים בארץ במקום השביעי מבין 19 פעילויות פנאי.
כמעט 60% מאלו שעוסקים בפעילות זו עושים זאת בתדירות גבוהה, לעומת כ- 35% עוסקים בה בתדירות נמוכה אם בכלל. בדומה לממצאי מחקרים דומים בעולם גם בישראל נמצא שרמות גבוהות של פעילות אפיינו בעלי ההשכלה ומודעות גדולה יותר והכנסה גבוהה יותר.
באופן לא מפתיע, הרצון להעלות את כמות הפעילות הגופנית נרשם בעיקר אצל גמלאים טריים. אשר כשליש מהם דיווחו על כך, שמרגע פרישתם החלו לעסוק בפעילות גופנית. יחד עם זאת, גם בקרב קבוצה זו, כמו גם בקרב גמלאים ותיקים יותר, הסיבות המרכזיות להימנעות מפעילות גופנית היו בעיות בריאות וחשש מפגיעה, אצל כ-46% וחוסר בזמן אצל כ-30%.
מתחרים נגד הזמן
להיראות ולהרגיש צעיר אינן התועלות היחידות שמפיקים מי שמתמסרים בשלב זה של חייהם לפעילות גופנית. יתר על כן, מדובר על שאיפה בסיסית שמשותפת לכל מי שמתבגרים במודרניות המאוחרת המקדשת את הנעורים. זו מתהווה בתוך הקשר של קפיטליזם צרכני, התר ללא הפסק אחר קהלי יעד חדשים.
עוד: למה מגיל 40 רובנו משמינים - ואיך נמנעים מכך?
כך יותר ויותר אנשים באמצע החיים אשר מבקשים להמשיך ולהשתייך לקבוצה החברתית השלטת, בוחרים להשקיע את מירב המשאבים שלהם בגופם.
לצד פרסומים שקוראים להם לצרוך תוספי תזונה, מוצרים והליכים קוסמטיים באמצעותם יוכלו להגדיל את הפער בין גילם הכרונולוגי לזה הפיזיולוגי, הם מוזמנים כיום לקחת חלק בפעילויות ספורטיביות מאתגרות, כמו טריאתלון או איש הברזל.
השתתפות בסוג פעילות שכזה דורשת השקעת משאבים רבים זולת זמן וכסף, אותם מוכנים אנשים להשקיע רק באותם דברים שהופכים למרכז הווייתם, ומעניקים להם הגשמה עצמית, סיפוק ואושר. אלו אינם נתפסים עוד כמאוויים, אלא כזכות בסיסית של כל אחד ואחד, אותה חובה לממש בכל שלב ושלב בחיים.
לאחר הפרישה מעולם העבודה, הופכת פעילות הפנאי לזירה יותר מרכזית בה ניתן להפיק הנאה ומשמעות כאחד. פעילויות ספורטיביות מתונות או מאתגרות מספקות מסגרת, שמסייעת למשתייכים אליה לארגן מחדש את סדרי העדיפויות שלהם. לצד השינוי באורחות החיים של מי שנוטלים בה חלק, מתעוררות לרוב גם שאלות קיומיות, מהן גוזרים המשתתפים פעולות, שמקדמות מטרות ויעדים בכל תחומי החיים, הרבה מעבר לגבולות המגרש הספורטיבי.
מעורר השראה: המשתתפים והתחרויות בארצות הברית
זה לא "רק" ספורט
'אליפות הזהב' הינה יותר מאירוע סמלי בו משתתפים בעלי עניין וכושר ספורטיבי שמבקשים לאתגר את היכולות הפיזיות והמנטאליות שלהם.
זוהי מסגרת חשיבה חדשה, המבטאת שינוי תודעתי גדול בקרב הדור הנוכחי של בני הגיל השלישי, המבקשים לתרום באופן פעיל לעיצוב מחדש של גבולות התרבות המערבית בכלל והישראלית בפרט, אשר הובנו עד כה על בסיס מיתוס הנעורים.
היכולת להשפיע על מה שקורה במגרש החברתי מן היציע היא מוגבלת, אי לכך, זה הזמן לבחור איזה תפקיד ברצונכם לגלם בשינוי החברתי שעוברת החברה הישראלית כיום. לשם כך, השתמשו ברוח הספורטיבית שלכם על מנת לענות על 3 שאלות הבאות:
1. מה? באיזה תחום בחיי ברצוני להגביר את פעילותי?
2. איך? אילו משאבים דרושים לי על מנת לקדם את השינוי המיוחל, והיכן אוכל למצוא אותם?
3.למה? מה התועלת האישית והחברתית מפיתוח התחום בו בחרתי להשקיע את יכולותיי, מיומנויותיי, כישוריי, מרצי, זמני ואולי אף כספי?
תחרויות של "אליפות הזהב" החל מה-8 בספטמבר בספורטק בתל אביב. לפרטים והרשמה: *2750 או באתר האינטרנט
הכותבת הינה גילאית – מפתחת שיטת 'תודעת הגיל' להתמודדות מיטבית עם שינויים ומשברים במחצית השנייה של החיים