רוצים לייצא לחו"ל? אין תחליף ללחיצת יד
עידן האינטרנט מאפשר לחברות לסגור עסקאות מסביב לעולם מבלי להיפגש. למרות זאת, הקסם של המפגש הישיר נותר כשהיה וחברות ישראליות מוציאות מידי שנה עשרות מיליוני שקלים כדי להשתתף בתערוכות עסקיות בעולם. אז למי זה כדאי, והאם המדינה מסייעת לחברות קטנות להשתתף בחגיגה?
"כמים פנים אל פנים - כן לב האדם אל האדם". המשפט שנאמר לפני אלפי שנים על ידי חכמי היהדות ממשיך להיות רלוונטי גם היום, על אף שעידן האינטרנט הפך בשנים האחרונות לדרך הקלה והמשמעותית ביותר ביצירת קשרים בין חברות מכל העולם.
עוד בנושא
ביורוקרטיה וחסמי יצוא: עם מה מתמודד ההיי-טק?
>>>רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
כ-900 תערוכות עסקיות מתקיימות בשנה ברחבי העולם, והן מוכיחות כי היתרון במפגש הבין-אישי לא חלף מהעולם. הן עדיין מושכות אליהן קניינים, משקיעים ושותפים עסקיים אשר מגיעים להתרשם במקום אחד מהטרנדים והחידושים בתחום, ולא פחות מכך - הכרות קרובה עם השותפות העסקיות לעתיד וחברות ישראליות רבות מגיעות כדי ליטול בהן חלק - אם בביתנים עצמאיים, ואם בביתנים לאומיים המאגדים בתוכם מספר חברות ישראליות.
אין תחליף ללחיצת יד בלתי אמצעית
"עבור היצואן, השתתפות בתערוכה היא הזדמנות ממוקדת ואמיתית לחשיפת המוצר שפיתח, קידום מכירותיו בעולם, ויצירת בסיס לשיתופי פעולה עסקיים עם שותפים מרחבי העולם", מציין עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא.
לדבריו, כאשר מוקם ביתן לאומי שבו מרוכזות מספר חברות ישראליות, מדינת ישראל מרוויחה כפליים - גם היצוא הישראלי גדל וגם מהפן ההסברתי - כאשר היא נחשפת כמדינה חדשנית וטכנולוגית - "Start Up Nation". "כיצואן אני יודע שלמרות ההתפתחות הטכנולוגית והגלובליזציה, עסקה נחתמת לא רק כאשר יש מוצר טוב אלא תמיד נדרש שותף טוב. ההכרות האישית היא נדבך מרכזי בכל עסקה, ואין תחליף ללחיצת יד בלתי אמצעית בין אנשים המאמינים זה לזה".
המכון עצמו אמון על הקמת הביתנים הלאומיים בתערוכות העסקיות ומקים ביתנים לאומיים בכ-35 מהן, ביניהן, תערוכת הסלולר בברצלונה המושכת אליה כ- 86,000 מבקרים, תערוכת מדיקה בתחום מדעי החיים המושכת אליה כ- 138,000 מבקרים ותערוכת אנוגה בתחום המזון המושכת אליה 160,000 מבקרים מרחבי העולם.
"מדינת ישראל סגרה עבורי את הפגישות"
מי שניצלה את ההזדמנות להנות מהמטרייה הישראלית המסייעת ליצואנים הישראליים היא איירין אבזגאוז, סמנכ"לית מוצר, בחברת "דיאדיק אבטחה" המעסיקה 15 עובדים בישראל. איירין השתתפה באפריל האחרון בביתן הלאומי הישראלי בתערוכה בינלאומית בסן פרנסיסקו. "אנחנו נמצאים בנקודה שבה זה או אנחנו, או עוד מיליון סטארט-אפים אחרים מהארץ ומהעולם בתחום אבטחת המידע. אבל בגלל שהיינו חלק מהביתן הישראלי הצלחנו לקיים פגישות רבות מוצלחות מאוד", היא אומרת.
לדבריה, עמיתיה מחברות מתחרות הופתעו לראות את הלו"ז הצפוף שלה. "הייתה לנו שורה של פגישות עם חברות וארגונים מהגדולים בעולם וזה לא טרווילי. כשנשאלתי על ידי עמיתי איך הצלחתי, אמרתי שמדינת ישראל סגרה עבורי את הפגישות והם היו בהלם", מציינת איירין.
אלדד בן תורה, אחד ממנהלי חברת קידוז (KIDOZ), שפיתחה מערכת המלצות תוכן לילדים על מכשירים סלולאריים, מציין, כי לאחרונה חתמה החברה עסקה עם חברת Acer, יצרנית המחשבים הרביעית בגודלה בעולם, בזכות השתתפותו בתערוכה דומה לפני כשנה.
"העסקה הזאת לא הייתה יוצאת לפועל אם לא היינו משתתפים בתערוכה דרך הביתן הלאומי הישראלי", מבהיר בן תורה. "אם מישהו מעמיתי מתלבט, אני אומר לו שכדאי - גם אם הוא בעלים של חברה מאוד גדולה. צריך להבין שגם חברות גדולות עסוקות ואין להן את הזמן לחפש הזדמנויות. זה מביא הזדמנויות", הוא קובע. "במהלך התערוכה פגשנו עשרות מפעילים סלולאריים והגענו לדיאלוג משמעותי מולם של עבודה וזה משהו שלא היה קורה לולא העזרה הישראלית".
הצעה שאי אפשר לסרב לה
לדבריו, גם החברות הגדולות ביותר, כגון אפל וגוגל, לא יכולות לסרב כאשר הם מקבלות הצעה להיפגש עם מספר חברות ישראליות שנמצאו המתאימות ביותר עבורן. "כשאומרים לחברת ענק - ולא משנה כמה היא גדולה: מצאנו מספר חברות מהשוק הישראלי שמאוד רלוונטיות במיוחד לך, רק תגיעו לשעתיים ואנחנו מסדרים לכם את הפגישות, זאת הבטחה שקשה לסרב לה. למה שבן אדם לא יבזבז אולי שעתיים מהחיים שלו, כאשר מעמידים מולו כמו חיילים חמישה שישה סטארט-אפים שבדיוק מתאימים לצרכים שלו. החיבור הזה עוזר לכולם", מסכם בן תורה.
מכון היצוא מסייע בכ-10 מיליון שקל בשנה - 25% מהתקציב השנתי שלו, כדי להביא חברות ישראליות לתערוכות, כאשר סכום כפול מכך - כ-20 מיליון שקל, מוציאות החברות הישראליות בעצמן. אך לדברי עופר זקס, מנכ"ל המכון, על מדינת ישראל לסייע יותר.
"תערוכות הנן כלי שיווקי חשוב ואפקטיבי מאין כמוהו מחד, אך יקרות מאידך. בתחום התערוכות מנהל סחר חוץ ומכון היצוא מייצרים מוצר בעל ערך רב לתעשייה והיצואנים מצביעים ברגליים וניתן לומר כי הביקוש גדול משמעותית מיכולתנו להיענות", אומר זקס. "אני קורא לממשלה להעמיק את הסיוע הן בתערוכות קיימות וכמובן לבחון את השתתפותנו בתערוכות נוספות. אם נוכל לסייע לחברות קטנות בתחילת הדרך ובשיעורי סבסוד גבוהים יותר, יש סיכוי שנוכל לקצר את התהליכים לאיתור של שותף עסקי ולהגדיל את היצוא הישראלי", הוא מבהיר.
מה הדרישה שלכם?
"בלי להיכנס למספרים, אנחנו חושבים שיש להביא להכפלת הנוכחות של חברות ישראליות המשתתפות בפלטפורמה של תערוכות בינלאומיות, בדגש על הביתנים הלאומיים שאנו מקימים. אין ספק כי מעבר לנראות ולנוכחות של החברות הקטנות מול השווקים הגדולים בעולם, הדבר מייצר למדינת ישראל ערך מוסף משמעותי שמסייע להגדלת ייצוא הישראלי בשיעור ניכר".
