למה בטקסס החמה אין דודי שמש?
הגז הטבעי בטקסס הוא כל כך זול שהאזרחים לא רואים כל צורך בהתקנת דודי שמש ובחסכון באנרגיה. האם המדינה צריכה להכריח את התושבים לעבור לאנרגיה סולרית? בארה"ב לא מעיזים אך יוסף פריצקי סבור שזו הדרך
הטמפרטורות כאן באוסטין, בירת טקסס, הגיעו בשבוע שעבר לכארבעים מעלות בצל. חם. חם מאוד בטקסס ובכל דרום ארצות הברית. ניתן היה לצפות שבאזור חם כל כך, בו השמש מכה בעוז - יעשה שימוש מושכל וראוי באנרגיה האדירה הזו. לפחות חימום מים בדודי שמש? משהו?
לטורים נוספים של יוסף פריצקי :
פטור מחוב: סיוע לנזקקים או למערכת?
התביעה הכי מיותרת: הוצאה לפועל נגד חמאס
המציאות - עגומה ביותר. לפי הדין וחשבון האחרון של סוכנות האנרגיה האמריקאית, לשנת 2009 (העובדה שהדו"ח מעודכן לשנה זו אף היא אומרת דרשני) סופקו בארה"ב קולטים לחימום מים על ידי השמש בסך כולל של כמיליון ומאתיים מ"ר בסך הכל. מתוכם – החלק העיקרי סופק לחימום מים בבריכות פרטיות.
לחימום מים בבתים פרטיים סופקו כמאתיים אלף מ"ר של קולטים בלבד. בחישוב פשוט של 5 מ"ר הנחוצים לחימום דוד מים – סופקו למעשה, בכל ארצות הברית הגדולה, קולטי שמש לכ-40 אלף בתים פרטיים. ארבעים אלף בסך הכל! וזאת במדינה שבה מתגוררים כ-330 מיליון תושבים כאשר כמאה מלייון מהם חיים בדרום ארצות הברית - בטמפרטורות חמות כמו בישראל (ואף יותר) ובשעות שמש ארוכות.
אז למה? האם אזרחי ארצות הברית הגדולה אינם מודעים ליתרונות שבחימום המים באנרגיה סולרית? הם מודעים. אין להם רצון לאנרגיה ירוקה? יש! הסיבות, כפי שאפרט מיד, מעידות על כשל השוק האמריקאי. כשל שוק המצוי גם בתחומים כלכליים אחרים רבים ומגוונים (אותם אפרט במאמרים אחרים). דודי השמש הם דוגמה מצויינת לכשל השוק הזה.
הגז זול, הממשלה לא מתערבת
ראשית, מחירי הגז הטבעי בארה"ב נמוכים למדי. הגז הטבעי מגיע כמעט לכל בית בארה"ב באמצעות צנרת חלוקה הפרושה כמעט בכל יישוב. בטקסס, המדינה בה אני מתגורר, צרכן פרטי של גז טבעי משלם כ-15 דולר לחודש עבור דמי שימוש ובנוסף כ-4 סנט לכל 100 רגל מעוקב של גז טבעי. בחישוב ליחידת חום (MMBTU) מחיר הגז הטבעי לצרכן הפרטי הוא כ-4 דולר ליחידת חום (בנוסף לדמי השימוש הקבועים). הגז הטבעי בארה"ב משמש גם כגז לבישול ולחימום הבית.
בקיצור: מחירי גז נמוכים אינם מעודדים מעבר לאנרגיה אחרת, ירוקה יותר הדורשת השקעה ראשונית כבדה. ההערכה היא שכיום, ההשקעה הנחוצה לחימום מים על ידי דוד שמש תחזיר את עצמה בתוך 4 עד 5 שנים. זהו פרק זמן ארוך, ארוך ביותר במונחים אמריקאים. רבים מן התושבים הם שוכרי דירות שממילא אינם מעוניינים להשקיע בנכס שאינו בבעלותם. בארה"ב יש גם תחלופת בתים גבוהה. אנשים עוברים לשכונות חדשות, משפרים את איכות חייהם ולכן השקעה שמחזירה את עצמה בפרק זמן ארוך כל כך – אינה כדאית.
תאמרו, אם הממשל רוצה אנרגיה ירוקה, חיסכון באנרגיה ושימוש במקורות אנרגיה בלתי מזהמים – עליו לחייב את התושבים להשתמש בה. כלומר, להתקין כללים ותקנות המחייבים שימוש בדודי שמש לחימום בית. וכאן כשל השוק הראשון. התרבות הציבורית האמריקאית, במיוחד בטקסס, היא שהמדינה מתערבת כמה שפחות בחיי האזרח והיא אינה כופה עליו חוקים או תקנות אלא במינימום ההכרחי. מהו "מינימום" זה? תלוי את מי שואלים. מכל מקום. חיוב שכזה אין, וגם לא נראה שיהיה בעתיד הנראה לעין (זולת מקרים מיוחדים ביותר).
מנגד, בישראל, החל משנות השבעים של המאה הקודמת קיימת חובה להתקין מערכות לחימום מים באמצעות השמש בבניינים שגובהם עד תשע קומות. לפי דין וחשבון אחרון של משרד האנרגיה בישראל – מערכות כאלה מותקנות בכ-90% ממשקי הבית בישראל. החיסכון בשימוש בהן מביא לחיסכון השווה להקמת תחנת כח בהספק של כ-1000 מגאווט (כושר הייצור בישראל כיום עומד על כ-14 אלף מגה וואט כלומר: החיסכון הוא של כ-8% מצריכת החשמל השנתית בישראל). עכשיו, שוו בנפשכם חיסכון שכזה במשק החשמל האמריקאי.
אפשרות נוספת לעידוד השימוש בדודי שמש היא על ידי מיסוי של הגז הטבעי והעלאת מחירו לצרכן. רבותי. רק תעזו להעלות על דל שפתותיכם את המילה: "מס" או "תשלום חובה" ורבים סיכוייכם שלא לחזור הביתה. מס בארה"ב היא מילה מגונה. מיסוי הוא דבר נתעב. בטח ובוודאי כאשר מדובר בשימוש במערכת המס כדי לווסת ביקושים. לא יקום ולא יהיה!
התרבות הפוליטית האמריקאית הזו גורמת איפוא לבזבוז עצום של משאב אנרגיה, לאי התייעלות אנרגטית ולזיהום. זהו כשל השוק הראשון.
הכותב הוא חבר כנסת ושר התשתיות הלאומיות לשעבר. כיום מכהן כמרצה אורח באווניברסיטת טקסס באוסטין. בעל הבלוג: www.paritzky.co.il
ובארץ: מחיר הנפט יורד - מחיר הדלק עולה. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
