רוצה הכרה כחייל בודד, ישן מתחת לעץ: "אף אחד לא דואג לי"

"התעקשתי להתגייס ורציתי לתרום למדינה, אבל עכשיו אף אחד לא דואג לי". חייל בדואי בן 20 מצפון הארץ ישן כבר שלושה חודשים מתחת לעץ באזור התחנה המרכזית בחיפה. הצעיר, שהוגדר בעבר על ידי שלטונות הצבא חייל בודד, טוען כי חזרה ליישוב מגוריו עלולה לסכן את חייו, ובשל כך הוא דורש מצה"ל להכיר בו שוב כזכאי לתנאים של חייל בודד. בצבא טוענים מנגד כי החייל מקבל את כל המענקים.

"היו לי בעיות במשפחה ובכל זאת התגייסתי לצבא כי זו המדינה שלי ואני רוצה לתרום למדינה", סיפר ל-ynet החייל, שהתגייס לפני שנה. "קיבלתי הכרה כחייל בודד למשך ארבעה חודשים ונתנו לי לישון בבית החייל, אבל אחר כך מישהו מהמשפחה שלי הלך להגיד לצבא שאני משקר. גם המש"קית שלי אמרה לי שאני שקרן ושללו לי את ההכרה".

"המש"קית אמרה לי שאני משקר". החייל

בזמן החופשות מהצבא נאלץ החייל להעביר את זמנו ברחובות. "אף אחד לא דואג לי לשינה, אין לי מה לאכול, אין לי מה לשתות, אין לי איך לכבס את הבגדים. בזמן שישנתי ברחוב מישהו רצה לגנוב את התיק שלי וגם דקר אותי. אני לא מבין למה אף אחד לא עוזר לי, למה מתנהגים אליי ככה?"

החייל אמר עוד כי "אמרתי לאחראית בבסיס שאם הייתי בבית החייל לא היו קורה מקרה כזה כמו התקיפה שעברתי. פניתי גם לקצין שלי, אבל אין שום מענה. התנהגו אליי לא כמו לבן אדם. התפקיד שלי מסכן את חיי ואני עושה את זה למען ביטחון המדינה, אבל אין מי שיעריך את זה".

"אין לי איך לכבס את הבגדים"

גורם צבאי מסר כי עד לפני כמה חודשים הוכר החייל כחייל בודד, קיבל את מענקי הת"ש הזכאי להם והלנה בבית החייל, אך התברר למפקדיו שלא מימש את זכאותו ונמנע מלהגיע וללון בבית החייל. לאחר כמה ביקורי בית לצד שיחות שנערכו עם החייל ומכריו, נמצא כי יש לבחון מחדש את זכאותו להכרה כחייל בודד. אלא שחזרה לבית מגוריו אינה אופציה מבחינתו, משום שהיא עלולה לסכן אותו. לדבריו, "אם אחזור הביתה יש סיכוי שלא אצא משם חי. בכפר לא אוהבים את הצבא, וגם אבא שלי אמר לי 'אם אתה מתגייס לצבא, אל תחזור הביתה'. הלכתי לצבא

בכוח ומאז אני מפחד לחזור הביתה. הם יכולים לרצוח אותי".

בנוגע לדרישותיו מהצבא אמר החייל כי "אני רוצה שיכירו בי כחייל בודד וייתנו לי לחזור לבית החייל כדי לישון שם. לחמתי נגד המשפחה שלי כי רציתי לתרום. שייתנו לי להתקלח, לאכול כמו בן אדם, להיות כמו כל החיילים האחרים. בגלל שאני רוצה לתרום למדינה, זה המחיר שאני משלם".

בצה"ל אמרו כי "מתוך דאגה לרווחת החייל, הוא מלווה באופן צמוד על ידי מפקדיו וגורמי הת"ש ביחידתו".